הי לכולם
אילוצים בתחום לא חסרים. זה מתחיל מבחירה החדר, ממשיך בקניית הציוד, במיקום המערכת ולבסוף אם נרצה או לא בויתור על דברים מהותיים כמו סטנד יעודי ועוד.
עד כמה ויתורים או בחירות מהסוג הזה קריטיים לתוצאה, ידע מי שהשיג רפרנס ראוי להשוואה. לא רק מנסיוני לא פעם זה שקול לאמפקט שמתקבל מטיפול אקוסטי שנעשה אחרי מדידות. הכוונה היא לאותם מאפינים סונים שמגולמים בטיפול מהסוג הזה, עם טוויסט הרבה יותר מדוייק. שוב כל אחד שיבחר באג'נדה ובאני מאמין שלו ובעיקר בתוצאה שאליה הוא מכוון, וזה יותר מלגיטימי.
הסלון הישראלי הממוצע, רחוק מלהיות מושלם אקוסטית. אם זאת נסכים שהרבה תלוי במבנה החדר והתכולה שלו.
גילוי נאות, לא תמיד מדובר בבעיות אקוטיות, והמצב לא כזה מכפיר. במצב עניינים זה יתכן שחלק ממקור הבעיות קשור למערכת והזנחת סביבתה הקרובה. הכוונה לשיכוכים למיניהם, למיקום המערכת, סנרגיה או חשמל רעועה או לחילופין מדובר במקור לא מספיק איכותי.
נחזור לעניין המדידות. כאשר אלה מצביעות על x בעיות, מתחילה עבודת מיפוי סיזיפית. כלומר מציאת המקום בו מתרחשת הבעיה. וזה כלל ובעיקר רחוק מלהיות פשוט. מה עוד שזה מצריך כל פעם מחדש להאזין לתוצאה למדוד אותה שוב ולבסוף להחליט האם זה בינגו. אין כאן הוקוס פוקוס. בתוך כך יש לבצע התאמת חומר ספציפי לטיפול.
הבעיה הנוספת בטיפול פסיבי קונבנציונלי, היא בדכ בנראות והגודל של אמצעי הטיפול שאינו תואם לסלון הביתי הממוצע, והבעיה להסתירו. מכאן שפתרון יעיל הוא בהחלט ה-RC.
למרות זאת החדשות הטובות לגבי הטיפול הפסיבי בכלל, שקיימים בתחום טוויקים קטנים (גופי תאודה ופיזור) שבאמצעותם ניתן למנוע תופעות כמו הדהודים , להחיות סאונד יבש, לפקס העדר מיקוד והפרדות, לגרום לבמה נמוכה שבנוסף התרחבה יתר על המידהלהתכווץ ולהתרומם, ובכלל זאת לייצר וורסיטליות בתלת.
החדשות הרעות היא שכל תחום הננו אקוסטי משום מה לא זוכה לפיתוח והשקעה ראויים למרות שהאמפקט שציינתי לעיל ולא רק ביחס לגודל הפיזי של המוצרים הנ"ל, הוא הרבה מעבר לבלתי נתפס.
תמיד סיפרו לנו שהכי טוב לבחון איכות של סאונד בווקל נשי. במידה שהיו אומרים לי שאבן הבוחן היא סימפוניה מורכבת שמצריכה לא מעט נגנים אז הסיפור היה נשמע לי יותר אמין.
בכל אופן מה שאותי מרתק באודיופיליה היא מידת העשיה של הסאונד. הרצון להרגיש אותו נכון, ועד כמה באמת לא רק עבורי (עבור מי שאותו זה מרתק) הוא קוהרנטי.
במידה שהשתכנעתי מווקל נשי, וקל וחומר מכלי מייתר סולו אז המצב מעולה. במידה שלא עבר לי טוב, ולא מהסיבה שההפקה פגומה מיסודה, וכותר נוסף עם כלי דומה ישמע על הפנים, סימן שמשהו לא בסדר.
מה עושים אם לא בא לכם להתעסק במדידות? אחד מיני הפתרונות היא לבחור סדרת טוויקים בהמלצה של חבר או מקריאה של חומר מקצועי, ובתהליך של ניסוי וטעייה להתחיל לשדרג את התוצאה. תהליך שמאד מאד דומה למה שציינתי לעיל רק ללא צורך בפיענוח נתונים וחזרה על מדידוות.
בשלב חיפוש נקודות הטריגר, ניתן להעזר בסכמות הרזונטורים של חברת סינרגיסטיק, של אקוסטיק רוויב ולבסוף באלה שצונג ממליץ.
כדאי לנסות להשתמש בקוורצים שונים בהזמנה אישית בארץ. העלות נעה בין עשרות למאות שקלים בודדים למספר יחידות תלוי כמובן באיכות החומר. לגבי מחיר הטוויקים מהחברות שציינתי לעיל זה יכול להגיע גם לכמה Kש'
על כל התחום המרתק הזה ועוד, אשתדל להרחיב בהמשך.
אילוצים בתחום לא חסרים. זה מתחיל מבחירה החדר, ממשיך בקניית הציוד, במיקום המערכת ולבסוף אם נרצה או לא בויתור על דברים מהותיים כמו סטנד יעודי ועוד.
עד כמה ויתורים או בחירות מהסוג הזה קריטיים לתוצאה, ידע מי שהשיג רפרנס ראוי להשוואה. לא רק מנסיוני לא פעם זה שקול לאמפקט שמתקבל מטיפול אקוסטי שנעשה אחרי מדידות. הכוונה היא לאותם מאפינים סונים שמגולמים בטיפול מהסוג הזה, עם טוויסט הרבה יותר מדוייק. שוב כל אחד שיבחר באג'נדה ובאני מאמין שלו ובעיקר בתוצאה שאליה הוא מכוון, וזה יותר מלגיטימי.
הסלון הישראלי הממוצע, רחוק מלהיות מושלם אקוסטית. אם זאת נסכים שהרבה תלוי במבנה החדר והתכולה שלו.
גילוי נאות, לא תמיד מדובר בבעיות אקוטיות, והמצב לא כזה מכפיר. במצב עניינים זה יתכן שחלק ממקור הבעיות קשור למערכת והזנחת סביבתה הקרובה. הכוונה לשיכוכים למיניהם, למיקום המערכת, סנרגיה או חשמל רעועה או לחילופין מדובר במקור לא מספיק איכותי.
נחזור לעניין המדידות. כאשר אלה מצביעות על x בעיות, מתחילה עבודת מיפוי סיזיפית. כלומר מציאת המקום בו מתרחשת הבעיה. וזה כלל ובעיקר רחוק מלהיות פשוט. מה עוד שזה מצריך כל פעם מחדש להאזין לתוצאה למדוד אותה שוב ולבסוף להחליט האם זה בינגו. אין כאן הוקוס פוקוס. בתוך כך יש לבצע התאמת חומר ספציפי לטיפול.
הבעיה הנוספת בטיפול פסיבי קונבנציונלי, היא בדכ בנראות והגודל של אמצעי הטיפול שאינו תואם לסלון הביתי הממוצע, והבעיה להסתירו. מכאן שפתרון יעיל הוא בהחלט ה-RC.
למרות זאת החדשות הטובות לגבי הטיפול הפסיבי בכלל, שקיימים בתחום טוויקים קטנים (גופי תאודה ופיזור) שבאמצעותם ניתן למנוע תופעות כמו הדהודים , להחיות סאונד יבש, לפקס העדר מיקוד והפרדות, לגרום לבמה נמוכה שבנוסף התרחבה יתר על המידהלהתכווץ ולהתרומם, ובכלל זאת לייצר וורסיטליות בתלת.
החדשות הרעות היא שכל תחום הננו אקוסטי משום מה לא זוכה לפיתוח והשקעה ראויים למרות שהאמפקט שציינתי לעיל ולא רק ביחס לגודל הפיזי של המוצרים הנ"ל, הוא הרבה מעבר לבלתי נתפס.
תמיד סיפרו לנו שהכי טוב לבחון איכות של סאונד בווקל נשי. במידה שהיו אומרים לי שאבן הבוחן היא סימפוניה מורכבת שמצריכה לא מעט נגנים אז הסיפור היה נשמע לי יותר אמין.
בכל אופן מה שאותי מרתק באודיופיליה היא מידת העשיה של הסאונד. הרצון להרגיש אותו נכון, ועד כמה באמת לא רק עבורי (עבור מי שאותו זה מרתק) הוא קוהרנטי.
במידה שהשתכנעתי מווקל נשי, וקל וחומר מכלי מייתר סולו אז המצב מעולה. במידה שלא עבר לי טוב, ולא מהסיבה שההפקה פגומה מיסודה, וכותר נוסף עם כלי דומה ישמע על הפנים, סימן שמשהו לא בסדר.
מה עושים אם לא בא לכם להתעסק במדידות? אחד מיני הפתרונות היא לבחור סדרת טוויקים בהמלצה של חבר או מקריאה של חומר מקצועי, ובתהליך של ניסוי וטעייה להתחיל לשדרג את התוצאה. תהליך שמאד מאד דומה למה שציינתי לעיל רק ללא צורך בפיענוח נתונים וחזרה על מדידוות.
בשלב חיפוש נקודות הטריגר, ניתן להעזר בסכמות הרזונטורים של חברת סינרגיסטיק, של אקוסטיק רוויב ולבסוף באלה שצונג ממליץ.
כדאי לנסות להשתמש בקוורצים שונים בהזמנה אישית בארץ. העלות נעה בין עשרות למאות שקלים בודדים למספר יחידות תלוי כמובן באיכות החומר. לגבי מחיר הטוויקים מהחברות שציינתי לעיל זה יכול להגיע גם לכמה Kש'
על כל התחום המרתק הזה ועוד, אשתדל להרחיב בהמשך.
נערך לאחרונה ב:
) , אני מנסה להגיד משהו רחב יותר על התחביב והחובבים. ה"ניו-סקול" הזה של התחביב (שאינו באמת חדש), זה שמתעדף את בניית המערכת ע"פ שיקולים פיזיקלים ומבוססי מדידות (אחת ולתמיד - מתעדף ולא מסתמך באופן בלעדי), מחלץ לא מעט אמוציות ממי שתפס אחרת את כל העניין.
- לא, ברצינות גמורה - לתחביב כל כך עוצמתי ואהוב יש חלק בעצם ההגדרה העצמית שלנו.