פוקרטוף!
רק עכשיו ניגשתי לראות מה קורה בזירה, וראיתי שעדיין מתגוששים במעגל, וכל אחד מנסה למצוא איזה פירצה קטנה באותם טיעונים שכבר נטחנו בסיבובים קודמים. מה יהייה?
בעצם נראה לי שהעניין די פשוט.
- מישהו סמכותי בתחום אמר 2 דברים לא מדוייקים (אין סינרגייה, יש רק טוב/רע)
- הדברים האלה היוו טריגר לעופר למצוא שיטה פראקטית עבורו לבחירת רכיבים למערכת
- כך שהיא תישמע טוב ככל האפשר עם מינימום הסתמכות על העצמה הדדית בין רכיבים ומקסימום הסתמכות על איכות הרכיבים עצמם
- מה שגם גורם למערכת להיות יציבה יותר בקשר לשינויים, תוספות והחלפות של ציוד.
מצויין.
אמה מה?
עופר לקח את הטריגרים האמורים והציג אותם כאן כאקסיומות, שנראה לו שקריסתן תוציא את האוויר מגלגלי השיטה שלו, שנראית לו טובה, ולכן הוא מגן עליהם בחירוף נפש.
אבל בעצם השיטה של עופר
אינה מסתמכת על האקסיומות האלה. למעשה, היא מסתמכת על היפוכה של אחת האקסיומות.
אם לא הייה דבר כזה סינרגייה, לא הייה את מה לשלול!!
בעצם מה שהשיטה של עופר חותרת אליו הוא שלילת ההסתמכות על העצמה הדדית בין רכיבים (== סינרגייה!) בעת בחירת ובחינת מכשירים, כלומר השיטה מכירה בפירוש בקיומם של מצבים סינרגטיים.
בנוסף, הטריגר השני מנוסח באמצעות הדבקת הכינוי "גרוע"/"רע" לכל מכשיר שהתברר לגביו שהוא סינרגטי עם מכשירים אחרים במערכת ושזה גרם לו להתבלט בקונפיגורצייה מסויימת.
הנחת היסוד כאן היא שאם מכשיר מסויים מתפקד מצויין עם קבוצה גדולה ככל האפשר של מכשירים אחרים, המכשיר עצמו הוא מצויין, ומי שלא, הוא פשוט רע.
אבל, כפי שאמרו הגרשווינים, it ain't necessarily so.
ייתכן בהחלט שייש למשל תת-קבוצות של מכשירים שמדברים מצויין זה עם זה, אבל לא בין הקבוצות.
נגיד 10 מגברים, 12 זוגות רמקולים ו-15 רמקולים בקבוצה A, שכל צירוף ביניהם עובד מצויין,
23 מגברים, 19 זוגות רמקולים ו-9 רמקולים בקבוצה B, שכל צירוף ביניהם עובד מצויין,
אבל עירוב בין הקבוצות נשמע רע.
די טריוויאלי שאם מתחילים עם מכשירים מקבוצה A, ומנסים להוסיף מכשיר X מקבוצה B, אז X ייפסל כגרוע. לעומת זאת, אם מתחילים עם כמה מ-B, ומנסים להוסיף את אותו X, הוא מצויין.
קיומו של מצב כזה אינו
פוסל את השיטה! ייתכן שלא נורא בכלל אם מוגבלים רק לקבוצה A או רק לקבוצה B.
יכולות להיות בעיות פרקטיות אם למשל מתחילים עם מגבר ורמקולים מקבוצה A, אבל כל הנגנים שאנחנו מנסים הם במקרה מקבוצה B, כך שאנחנו לא מוצאים נגן שנשמע טוב אצלנו, למרות שבמערכות של חברים שלנו יש נגנים שונים שנשמעים פנטאסטיים ושיפורים אדירים יחסית לקודמיהם, אבל אצלנו הם נשמעים רע. לעומת זאת, אם במקרה היינו מתחילים עם מכשירים מקבוצה B, ייתכן שהיינו בונים מערכת לעילא בלי בעייה, אולי אפילו מאוסף מכשירים שפסלנו את כולם כ"גרועים".
אז, לסיכום הדיון בנושא השירשור, נראה לי ש:
- שתי האקסיומות אינן נכונות
- יש לנו שיטה שיכולה להיות מצויינת לבחירת מכשירים כך שהיא תישמע טוב ככל האפשר עם מינימום הסתמכות על העצמה הדדית בין רכיבים ומקסימום הסתמכות על איכות הרכיבים עצמם, והמערכת יציבה יותר בקשר לשינויים, תוספות והחלפות של ציוד.
- השיטה הזו פראקטית רק למי שייש לו גישה שוטפת להרבה מכשירים וצירופיהם בו-זמנית, שזה לא המצב אצל רוב האנשים
- השיטה לא בהכרח עובדת עם מכשירים שיוצא לבדוק, והצלחתה תלוייה בסדר הגעת המכשירים
עופר?
בברכה!
עמיר