wilson speakers owner-watch this

[ronenperetz]

וילסון הבן מסתבך לאחר ששלח את אחד מגדולי חסידיו בכדי לתקל את דני חושף הפלופים. אגב יש כבר שלושה סרטוני המשך בתוך שבוע והסוף לא נראה באופק

 

[exupgh12]

וילסון הבן מסתבך לאחר ששלח את אחד מגדולי חסידיו בכדי לתקל את דני חושף הפלופים. אגב יש כבר שלושה סרטוני המשך בתוך שבוע והסוף לא נראה באופק

רמקול שייצורו הסתיים לפני כמעט 2 עשורים.
מישהו באמת חושב שהדברים (חלקם ידועים מזה זמן רב) יפגעו בווילסון בהווה ובעתיד ?

 

[ronenperetz]

כנראה שמשפיע על המכירות. באם לא הבנת גיא מהסרטונים, צורת תיבת הטויטר משפיעה על עיוותי קצה חמורים. זה קיים בכל דגמי החברה. תוסיף לכך תכנון קרוס לקוי במיד אשר קיימים ברב דגמי החברה הנוכחיים תכנון לקוי באזור הוופרים -ישנם דיווחים של רוכשים על בעייתיות בתחום התחתון בכמה מדגמי החברה.
עצם העובדה שבעלי החברה גייס אנשים לנסות לתקוף את לגיטימיות הבודק מעיד על גודל החשיפה.

 

[Dan-Cinemart]

כנראה שמשפיע על המכירות. באם לא הבנת גיא מהסרטונים, צורת תיבת הטויטר משפיעה על עיוותי קצה חמורים. זה קיים בכל דגמי החברה. תוסיף לכך תכנון קרוס לקוי במיד אשר קיימים ברב דגמי החברה הנוכחיים תכנון לקוי באזור הוופרים -ישנם דיווחים של רוכשים על בעייתיות בתחום התחתון בכמה מדגמי החברה.
עצם העובדה שבעלי החברה גייס אנשים לנסות לתקוף את לגיטימיות הבודק מעיד על גודל החשיפה.

אבל אין פה חשיפה.
המדידות מסטריאופיל קיימות עשרות שנים.
מי שיודע לקרוא מדידות - יודע.

 

[ronenperetz]

הבעיה דן שאנשים לא מתייחסים למדידות כלל.
זה נכון שהמדידות קיימות לגבי הדגמים הקודמים אבל וילסון צלחה את זה באמצעות שיווק ומיתוג ככל הנראה. דני מGR פשוט חשף את וילסון במערומיה והציג אותה כחברה שאין לה מושג מה היא עושה

 

[Dan-Cinemart]

הבעיה דן שאנשים לא מתייחסים למדידות כלל.
זה נכון שהמדידות קיימות לגבי הדגמים הקודמים אבל וילסון צלחה את זה באמצעות שיווק ומיתוג ככל הנראה. דני מGR פשוט חשף את וילסון במערומיה והציג אותה כחברה שאין לה מושג מה היא עושה

מי לא מתייחס?
חלק מתייחס וחלק לא

 

[רן לוי]

כמי שמכיר ומוקיר את הרמקולים של וילסון אודיו מזה שנים ארוכות זו דעתי בעניין שנסמכת על מדידות של ירחון נחשב מאוד בתעשיה - ״סטריאו״ הגרמני. ובכן, בגליון ספטמבר 2024 בחן הירחון את הרמקול האחרון של וילסון אודיו הוואט-פאפי שיצא לשוק בקיץ 2024. מבחינת איכות צליל הם אהבו מאוד את הרמקול והעניקו לו ציון טוב מאוד (זר גוט) של 1.4 - לאיכות הצליל הם מעניקים משקל של 60 אחוז חשיבות מתוך הציון הסופי. לנושא המדידות, הם וגם אני, מתייחסים כפחות קריטי ומעניק לו משקל של 15 אחוז חשיבות מתוך הציון הסופי. כאן, בתחום המדידות הציון של וילסון וואט פאפי החדש הוא רק טוב (גוט) של 2.1. בסיכום פרק המדידות הם כותבים כי הרמקול לינארי מאוד עם בעיות מינימליות בתחום הבאס שמקורן בעכבה המינימלית כפי שנמדדה 2.6 אוהם ב-88 הרץ. זו עכבה בעייתית (פרובלמטיש), כך הם מגדירים אותה. וכך גם מוצאות המדידות של המגזינים סטריאופייל האמריקאי והיי פיי ניוז האנגלי לדגמים אחרים של וילסון אודיו לאורך כ-15 השנה האחרונות. היו דגמים עתיקים וותיקים של וילסון שירדו לפני כ-15 שנה לעכבה של מתחת ל-1 אוהם בתחום התדרים שבין 80 ל-90 הרץ (תדר שונה בכל דגם של וילסון). מאז העניין שופר, אבל כנראה לא מספיק, משום שהעכבה המינימלית היא עדיין בעייתית. מבחינת איכות הצליל הרמקולים של וילסון מצויינים. וזו דעה אישית שנסמכת על האזנה מדוקדקת לדגמי סשה (1,2 ו-DAW), ודגמי אלקסיה (1 ו-2) בחדרי תצוגה בארץ ובעיקר בבתים פרטיים של חברים שמחזיקים עד היום ברמקולי וילסון.

 

[exupgh12]

כנראה שמשפיע על המכירות. באם לא הבנת גיא מהסרטונים, צורת תיבת הטויטר משפיעה על עיוותי קצה חמורים. זה קיים בכל דגמי החברה. תוסיף לכך תכנון קרוס לקוי במיד אשר קיימים ברב דגמי החברה הנוכחיים תכנון לקוי באזור הוופרים -ישנם דיווחים של רוכשים על בעייתיות בתחום התחתון בכמה מדגמי החברה.
עצם העובדה שבעלי החברה גייס אנשים לנסות לתקוף את לגיטימיות הבודק מעיד על גודל החשיפה.

רשמתי, חלק מהדברים ידועים שנים למי שבתחום, מישהו לא יודע על כך שבאותם הדורות פיזור ה off Axis בווילסון לא משהו תרתי משמע ?
שורה תחתונה, גם היום ווילסון מובילה או מהמובילות בהיקף המכירות של רמקולי היי אנד.

יש סרטון של דני מלפני 8 חודשים, בו הוא מדבר על הפגמים התכנונים ברמקול של Sonus Faber , לא נראה לי שזה פגע לחברה במכירות.

רכישת רמקול, כמו רוב, או כול מוצרי האודיו היא רכישה ריגשית. דעתי במקרה הנ"ל - השיירה עוברת והכלבים נובחים.

 

[ronenperetz]

אכן גיא. אבל לפי סרטוני ההמשך והעליהום ברשת נראה שהפעם משהו קרה.
רן, התנגדות של 2.6 אום בתחום התחתון הוא תוצאה של בחירת דרייברים בעלי עכבה לא נכונה. כלומר חיברו במקביל זוג וופרים של 4 אום שנופלים קצת פחות משני אום ורק העכבה של האינדקטור הטורי מעלים את הנתון ל2.6! -זה לא תיכנון נכון!!! לגבי איכות הצליל, ישנם הרבה לקוחות שמתלוננים על ביצועי הרמקול בתחום הגבוה ובתחום הנמוך אין ברירה אלא לעבוד עם הגברות עתירות זרם יקרות מאוד.
הרבה פשוט מעבירים את הרמקול הלאה.
רב הלקוחות של וילסון הם אנשים שמעוניינים בסטאטוס ככל הנראה כאשר מבחינת איכות סאונד היא לא בראש מעייניהם

 

[Dan-Cinemart]

רשמתי, חלק מהדברים ידועים שנים למי שבתחום, מישהו לא יודע על כך שבאותם הדורות פיזור ה off Axis בווילסון לא משהו תרתי משמע ?
שורה תחתונה, גם היום ווילסון מובילה או מהמובילות בהיקף המכירות של רמקולי היי אנד.

יש סרטון של דני מלפני 8 חודשים, בו הוא מדבר על הפגמים התכנונים ברמקול של Sonus Faber , לא נראה לי שזה פגע לחברה במכירות.

רכישת רמקול, כמו רוב, או כול מוצרי האודיו היא רכישה ריגשית. דעתי במקרה הנ"ל - השיירה עוברת והכלבים נובחים.

גיא,
למה זה מעניין האם זה פגע במכירות או לא ?
זה אתר שיווקי או חקר סגירת עסקאות ?
מדברים אודיופילית - לא מכירות.

גם אם אתה תגיד שמצאת המבורגר טעים ממקדולנדס אני לא חושב שתפגע להם במכירות.

 

[רן לוי]

אכן גיא. אבל לפי סרטוני ההמשך והעליהום ברשת נראה שהפעם משהו קרה.
רן, התנגדות של 2.6 אום בתחום התחתון הוא תוצאה של בחירת דרייברים בעלי עכבה לא נכונה. כלומר חיברו במקביל זוג וופרים של 4 אום שנופלים קצת פחות משני אום ורק העכבה של האינדקטור הטורי מעלים את הנתון ל2.6! -זה לא תיכנון נכון!!! לגבי איכות הצליל, ישנם הרבה לקוחות שמתלוננים על ביצועי הרמקול בתחום הגבוה ובתחום הנמוך אין ברירה אלא לעבוד עם הגברות עתירות זרם יקרות מאוד.
הרבה פשוט מעבירים את הרמקול הלאה.
רב הלקוחות של וילסון הם אנשים שמעוניינים בסטאטוס ככל הנראה כאשר מבחינת איכות סאונד היא לא בראש מעייניהם

לגבי הפגמים בתכנון יחידות הוופרים והעכבה הבעייתית בבאס, כל המדידות של כל המגזינים (סטריאופייל האנגלי, היי פיי ניוז האנגלי, סטריאו, אודיו וסטריאופליי הגרמניים (שהתאחדו למגזין אחד משותף) מדברות על כך בלי סוף ב-15 או 20 השנה האחרונות, כולל על הצורך בהגברת הספק היי קרנט. הגברת הספק היי קרנט משובחת שמתאימה לרמקולים של וילסון אפשר להשיג היום בכמה אלפי דולרים בודדים למגבר סטריאו.

לגבי איכות הצליל - איכות הצליל בגבוהים השתפרה בוילסון פלאים מאז שנת 2012, אז נזרק טוויטר הטיטאנים שמכרה לוילסון פוקאל. הרמקולים עם הטוויטר הזה נשמעו לא טוב בגבוהים, מה לעשות. הוא הוחלף אחרי עשרות שנות שימוש ב-2012 בטוויטר משי מכיפה רכה שמייצרת עבור וילסון SB אקוסטיקס מדנמרק, והצליל נהדר, לא פחות, טבעי מאוד במוסיקה קלאסית, ויעידו על כך שלושה חברים שלי אודיופילים וחובבי מוסיקה קלאסית אדוקים שמחזיקים ברמקולים של וילסון החל מ-2014.

הבאס של וילסון מיחידות קרטון משולבות בסיבי פחמן משובח ביותר, למי שאוהב באס נושם, וארוך. ולא קצר וקפיצי כמו ברמקולים שהיחידות שלהם עשויות מחומרים אקזוטיים יותר יש אנשים שמעדיפים את הבאס הקצר והקפיצי, שנשמע להם הרבה יותר מדוייק ונכון. עניין של טעם. וכמו כל רמקול - גם הצליל של וילסון אודיו הוא עניין של טעם, ובכך אני בהחלט מסכים עם גיא.

יש לי מכר, גם הוא חובב אדוק של מוסיקה קלאסית שטוען שהרמקולים של וילסון אודיו בלתי קבילים מבחינתו לחוויה של מוסיקה קלאסית. ההסבר שלו הוא שהרמקול עשוי מתיבה ״מתה״ אקוסטית, והוא לא אוהב את התגובה שלה לצליל. לדבריו, ואני לא מסכים איתו לחלוטין!, רמקול דינאמי קביל למוסיקה קלאסית צריך להיות בנוי בתיבת עץ - כי רוב כלי התזמורת הקלאסית עשויים מעץ (כל כלי המיתר, כלי נשיפה מעץ).

ועוד יתרון עצום בתחום המיד במוסיקה קלאסית לרמקולים של וילסון אודיו, וגם זה עניין של בחירת יחידות מיד. רוב הדגמים הרצפתיים שלהם (פרט לסברינה לדורותיה) כוללים יחידת מיד אחת לפחות בקוטר 7 אינץ׳. זה בדיוק הגודל הנכון כדי שרמקול דינמי יוכל להפיק בצורה האמיתית את מלוא רוחב היריעה של תזמורת סימפונית או פילהרמונית בסימפוניות מורכבות שבהן מנגנים עשרות רבות של כלים. לדעתי, ולא רק לדעתי, יחידת מיד בודדת ברמקול בקוטר של פחות מ-7 אינץ׳ לא ״מחזיקה״ את העומס הסימפוני ופשוט קורסת. כך הרגשתי כששמעתי דגמים של מג׳יקו מסדרות A ו-S, כך הרגשתי כששמעתי רמקולים של פוקאל מסדרת אוטופיה כמו דגם סקאלה. דגם סטלה אוטופיה של פוקאל שיש לו שתי יחידות מיד בקוטר של 6.5 אינץ׳ כל אחת, פותר מצויין את הבעייה הזו.

 

[orena]

למי שטען שהחברה לא יודעת מה שהיא עושה, אז למען הסר ספק - זאת עדיין החברה עם המוניטין וכמות המכירות הכי גבוהה בשוק ה High End בפער ניכר מאחרים.
ונזכרתי, יש להם גם רמקולים מעולים !

 

[Dan-Cinemart]

למי שטען שהחברה לא יודעת מה שהיא עושה, אז למען הסר ספק - זאת עדיין החברה עם המוניטין וכמות המכירות הכי גבוהה בשוק ה High End בפער ניכר מאחרים.
ונזכרתי, יש להם גם רמקולים מעולים !

חד משמעית הכי גבוהה.כנראה מוכרת יותר מכולם יחד.(בהגזמה-אבל הבנת)
לגבי מוניטין - תלוי אצל מי

 

[Dan-Cinemart]

לגבי הפגמים בתכנון יחידות הוופרים והעכבה הבעייתית בבאס, כל המדידות של כל המגזינים (סטריאופייל האנגלי, היי פיי ניוז האנגלי, סטריאו, אודיו וסטריאופליי הגרמניים (שהתאחדו למגזין אחד משותף) מדברות על כך בלי סוף ב-15 או 20 השנה האחרונות, כולל על הצורך בהגברת הספק היי קרנט. הגברת הספק היי קרנט משובחת שמתאימה לרמקולים של וילסון אפשר להשיג היום בכמה אלפי דולרים בודדים למגבר סטריאו.

לגבי איכות הצליל - איכות הצליל בגבוהים השתפרה בוילסון פלאים מאז שנת 2012, אז נזרק טוויטר הטיטאנים שמכרה לוילסון פוקאל. הרמקולים עם הטוויטר הזה נשמעו לא טוב בגבוהים, מה לעשות. הוא הוחלף אחרי עשרות שנות שימוש ב-2012 בטוויטר משי מכיפה רכה שמייצרת עבור וילסון SB אקוסטיקס מדנמרק, והצליל נהדר, לא פחות, טבעי מאוד במוסיקה קלאסית, ויעידו על כך שלושה חברים שלי אודיופילים וחובבי מוסיקה קלאסית אדוקים שמחזיקים ברמקולים של וילסון החל מ-2014.

הבאס של וילסון מיחידות קרטון משולבות בסיבי פחמן משובח ביותר, למי שאוהב באס נושם, וארוך. ולא קצר וקפיצי כמו ברמקולים שהיחידות שלהם עשויות מחומרים אקזוטיים יותר יש אנשים שמעדיפים את הבאס הקצר והקפיצי, שנשמע להם הרבה יותר מדוייק ונכון. עניין של טעם. וכמו כל רמקול - גם הצליל של וילסון אודיו הוא עניין של טעם, ובכך אני בהחלט מסכים עם גיא.

יש לי מכר, גם הוא חובב אדוק של מוסיקה קלאסית שטוען שהרמקולים של וילסון אודיו בלתי קבילים מבחינתו לחוויה של מוסיקה קלאסית. ההסבר שלו הוא שהרמקול עשוי מתיבה ״מתה״ אקוסטית, והוא לא אוהב את התגובה שלה לצליל. לדבריו, ואני לא מסכים איתו לחלוטין!, רמקול דינאמי קביל למוסיקה קלאסית צריך להיות בנוי בתיבת עץ - כי רוב כלי התזמורת הקלאסית עשויים מעץ (כל כלי המיתר, כלי נשיפה מעץ).

ועוד יתרון עצום בתחום המיד במוסיקה קלאסית לרמקולים של וילסון אודיו, וגם זה עניין של בחירת יחידות מיד. רוב הדגמים הרצפתיים שלהם (פרט לסברינה לדורותיה) כוללים יחידת מיד אחת לפחות בקוטר 7 אינץ׳. זה בדיוק הגודל הנכון כדי שרמקול דינמי יוכל להפיק בצורה האמיתית את מלוא רוחב היריעה של תזמורת סימפונית או פילהרמונית בסימפוניות מורכבות שבהן מנגנים עשרות רבות של כלים. לדעתי, ולא רק לדעתי, יחידת מיד בודדת ברמקול בקוטר של פחות מ-7 אינץ׳ לא ״מחזיקה״ את העומס הסימפוני ופשוט קורסת. כך הרגשתי כששמעתי דגמים של מג׳יקו מסדרות A ו-S, כך הרגשתי כששמעתי רמקולים של פוקאל מסדרת אוטופיה כמו דגם סקאלה. דגם סטלה אוטופיה של פוקאל שיש לו שתי יחידות מיד בקוטר של 6.5 אינץ׳ כל אחת, פותר מצויין את הבעייה הזו.

רן ידידי היקר והמוערך,

כל אילו הם דברים סוביטקיבים.
דני בעצמו אמר שזה לא אומר שהרמקול לא ישמע טוב.
הוא רק אמר שמבחינה הנדסית - דרושה עבודה כדי למקסם דברים פשוטים לפתרון שלם.
באשר לגודל היחידה זה תלוי בכל כך הרבה דברים . 6.5 של פיורפי לא מתנהג כמו 6.5 של חברות אחרות וכו וכו.
אני רק יכול להגיד לך שמבחיה הנדסית המרחק בין הטוויטר לוופר לא עובד וגם לא יעבוד.
לכן יש דרייבר קואקס
לכן ישריבון ארוך שחתוך נמוך כדי להשתלב עם המיד
לכן יש טוויטר קרוב מאוד לוופר כמו טידל ומג'י'קו וכו וכו.

עכשיו אם אני או אותה אוהבים את הסאונד או לא זה סיפור אחר ולא הנושא כי הדעה שלנו לא ממש משנה עבור אחרים.
מה שכן משנה -יש מדד למה רמקול טבעי ומה לא .
גרף טבעי ללא בעיות דיפרקציה ופיזור לא אחיד - זה המינימום הנדרש כדי להתחיל ( רק להתחיל) לאפיין רמקול כרמקול טבעי.
טבעי = היי פידלטי .לא קשר לטעם

 

[shokroun]

את מי מעניין מכירות? לפי מכירות אני שומע עם הרמקול הכי נחות בעולם...בחיי..
מי שאוהב את הסאונד של רמקול שהוא בוחן שיקנה ללא קשר לכמה נמכר ממנו.

בסופו של דבר הרמקול מייצג את תפיסת הסאונד " הנכון" של מתכנניו. מי שמתחבר לחזון של המתכנן יהנה מהרמקול, מי שלא- יתקדם הלאה.

בשעתו וילסון היו חלוצים בתחום והיו שם נרדף להיי אנד. היום? עוד חברה מבין הרבה. זה קרה ללין, לניים, לקונראד ג' , בורמסטר, ועוד כהנה וכהנה שריירנו על תמונותיהם במגזינים של שנות ה 80-2000. היום המבחר רחב והטכנולוגיות גלויות. כיף של תקופה באודיו.

 

[AK1]

יש לי מכר, גם הוא חובב אדוק של מוסיקה קלאסית שטוען שהרמקולים של וילסון אודיו בלתי קבילים מבחינתו לחוויה של מוסיקה קלאסית. ההסבר שלו הוא שהרמקול עשוי מתיבה ״מתה״ אקוסטית, והוא לא אוהב את התגובה שלה לצליל. לדבריו, ואני לא מסכים איתו לחלוטין!, רמקול דינאמי קביל למוסיקה קלאסית צריך להיות בנוי בתיבת עץ - כי רוב כלי התזמורת הקלאסית עשויים מעץ (כל כלי המיתר, כלי נשיפה מעץ).

להבנתי, מה שאמור לרעוד, ובצורה מבוקרת, זה רק הממברנות של הדרייברים. כל דבר אחר שרועד רק צובע את הצליל. רעידה של תיבה היא בדרך כלל בכפולות של תדרי התהודה שלה ובעוצמות משתנות, שאינם קשורים לתדרים שהרמקול אמור להשמיע בכל רגע.

אז לגמרי עדיף שהתיבה תהיה מחומר "מת", אבל אם החבר שלך לא אוהב את התוצאה, הוא לא מייחס את זה לדבר הנכון.

כשמדובר בכלי נגינה, הרעידות של גוף הכלי הן חלק מהצליל ובסדר גמור שיש אותן. בתיבה של רמקול זה הפוך, רעידות התיבה צובעות בצורה לא מבוקרת.

ועוד יתרון עצום בתחום המיד במוסיקה קלאסית לרמקולים של וילסון אודיו, וגם זה עניין של בחירת יחידות מיד. רוב הדגמים הרצפתיים שלהם (פרט לסברינה לדורותיה) כוללים יחידת מיד אחת לפחות בקוטר 7 אינץ׳. זה בדיוק הגודל הנכון כדי שרמקול דינמי יוכל להפיק בצורה האמיתית את מלוא רוחב היריעה של תזמורת סימפונית או פילהרמונית בסימפוניות מורכבות שבהן מנגנים עשרות רבות של כלים. לדעתי, ולא רק לדעתי, יחידת מיד בודדת ברמקול בקוטר של פחות מ-7 אינץ׳ לא ״מחזיקה״ את העומס הסימפוני ופשוט קורסת. כך הרגשתי כששמעתי דגמים של מג׳יקו מסדרות A ו-S, כך הרגשתי כששמעתי רמקולים של פוקאל מסדרת אוטופיה כמו דגם סקאלה. דגם סטלה אוטופיה של פוקאל שיש לו שתי יחידות מיד בקוטר של 6.5 אינץ׳ כל אחת, פותר מצויין את הבעייה הזו.

בכלל לא משנה מה הקטרים של הדרייברים לכשעצמם, חשוב רק איך הדרייברים השונים משלימים זה את זה, כך שבעזרת הקרוס מתקבל ה-FR הרצוי, וכמובן שיש את ענייני הפיזור. אבל "7 אינו מספר קסם, אין כזה, ושוב, גם אתה, כמו ידידך, אוהב/לא אוהב דברים מסווימים, ומייחס אותם לדברים שאינם רלוונטיים לעניין.

וטריוויאלי שהמיד לבדו אינו אמור להפיק בצורה האמיתית את מלוא רוחב היריעה של תזמורת סימפונית. הוא גם לא יכול לעשות זאת -- הוא מטפל רק בתחום האמצעי, לא בבאס ולא בגבוהים, שגם הם חלק מ"רוחב היריעה" האמור.

 

[רן לוי]

להבנתי, מה שאמור לרעוד, ובצורה מבוקרת, זה רק הממברנות של הדרייברים. כל דבר אחר שרועד רק צובע את הצליל. רעידה של תיבה היא בדרך כלל בכפולות של תדרי התהודה שלה ובעוצמות משתנות, שאינם קשורים לתדרים שהרמקול אמור להשמיע בכל רגע.

אז לגמרי עדיף שהתיבה תהיה מחומר "מת", אבל אם החבר שלך לא אוהב את התוצאה, הוא לא מייחס את זה לדבר הנכון.

כשמדובר בכלי נגינה, הרעידות של גוף הכלי הן חלק מהצליל ובסדר גמור שיש אותן. בתיבה של רמקול זה הפוך, רעידות התיבה צובעות בצורה לא מבוקרת.


בכלל לא משנה מה הקטרים של הדרייברים לכשעצמם, חשוב רק איך הדרייברים השונים משלימים זה את זה, כך שבעזרת הקרוס מתקבל ה-FR הרצוי, וכמובן שיש את ענייני הפיזור. אבל "7 אינו מספר קסם, אין כזה, ושוב, גם אתה, כמו ידידך, אוהב/לא אוהב דברים מסווימים, ומייחס אותם לדברים שאינם רלוונטיים לעניין.

וטריוויאלי שהמיד לבדו אינו אמור להפיק בצורה האמיתית את מלוא רוחב היריעה של תזמורת סימפונית. הוא גם לא יכול לעשות זאת -- הוא מטפל רק בתחום האמצעי, לא בבאס ולא בגבוהים, שגם הם חלק מ"רוחב היריעה" האמור.

לגבי המיד - התכוונתי לחלק של המיד כלומר רק בתוך תחום התדרים של המיד. ותאמין לי, יש לי נסיון רב באפיון של מה שאני שומע. ולדעתי הצנועה יחידת מיד בודדת בקוטר 6 עד 6.5 אינץ׳ כפי ששמעתי ברמקולים של מג׳יקו מסדרת A (דגמי 3 ו-5) ומסדרת S (סדרת S5 משנת 2021) כמו גם ברמקול פוקאל סקאלה אוטופיה (שמשווק ללא שינוי מאז 2018) - איננה מספיקה לשחזור מיטבי של המיד במוסיקה סימפונית (מהלר, שוסטקוביץ׳, ברוקנר ועוד). ויש גם רמקולים עם שתיים או שלוש יחידות מיד בקוטר 5 אינץ׳ ששמעתי בשנים האחרונות שאינם מסוגלים לעמוד בעומס הסימפוני.

 

[exupgh12]

גיא,
למה זה מעניין האם זה פגע במכירות או לא ?
זה אתר שיווקי או חקר סגירת עסקאות ?
מדברים אודיופילית - לא מכירות.

אני מבין את הנקודה שלך, אבל לדעתי יש כאן הקשר חשוב ששווה להתייחס אליו, לנתונים על מכירות והצלחת מוצר/חברה יש משקל – לא רק מבחינת השיווק, אלא גם כמדד עקיף לאיכות ולמוניטין בעולם האודיופילי.

 

[Dan-Cinemart]

אני מבין את הנקודה שלך, אבל לדעתי יש כאן הקשר חשוב ששווה להתייחס אליו, לנתונים על מכירות והצלחת מוצר/חברה יש משקל – לא רק מבחינת השיווק, אלא גם כמדד עקיף לאיכות ולמוניטין בעולם האודיופילי.

פה אנחנו חלוקים .
לדעתי תקף לכל תחום .
מכירות אף פעם לא מצביעות על איכות קצה .
זה הרבה יותר תלוי בשיווק / אינטרסים וכו מאשר איכות המוצר עצמו .
שיווק זה הכל ( ממש כמעט הכל ) מבחינת מכירות .

 

[exupgh12]

יחידת מיד בודדת ברמקול בקוטר של פחות מ-7 אינץ׳ לא ״מחזיקה״ את העומס הסימפוני ופשוט קורסת. כך הרגשתי כששמעתי דגמים של מג׳יקו מסדרות A ו-S, כך הרגשתי כששמעתי רמקולים של פוקאל מסדרת אוטופיה כמו דגם סקאלה. דגם סטלה אוטופיה של פוקאל שיש לו שתי יחידות מיד בקוטר של 6.5 אינץ׳ כל אחת, פותר מצויין את הבעייה הזו.

גם בסדרת M באף אחד מהרמקולים אין יחידת מיד של 7".
למעט ה M7 לכולם יחידה בקוטר 6". חושב שה- M7, M6 או ה- M9 מתקשים להחזיק עומס של סימפונית ?