TAD CE1

[RanMoyal]

לא הייתה תוצאה מרגשת, הייתה הרגשה שלרמקול קשה להירגע גם כאשר נדרש לכך. חריפות מוגזמת. סאונד לא נעים וגם מגרש אותך מהסלון לפעמים. כל זאת על הציוד הבא:
1. CARY SLM 100/CARY SLP 50B עם כבילה של פיוריסט מאוריוס פריסטו רביז'ן לא זוכר חשמל-התוצאה הכי טובה שיצאה מהם
2. TACT MILLENUME MK2 עם XLO SIGNATURE (גם אינטרקונקט וגם רמקול) נתן שליטה טובה יותר עם פירוט יוצא דופן אך תוצאה לא ממש מרגשת
3. CAIRN EZO K3/NANDA PRE- חריפות מוגזמת אך פירוט ברמה של מגנפן. שים הסט הזה על ספנדור ותראה כוכבים. אפילו תוכל לגעת בהם
4. CYRUS SMARTPOWER*2/CYRUS PRE-התוצאה המפתיעה ביותר עם כבילה של נורדוסט פלאטליין שהרגיעה אותם הכי הרבה אל לא שלטה בהם למרות רגישות של 94DB.-מונובלוק של 100W כן???אבל בקושי דוחף טוויטר.
בסוף הגיעו ליניב לוינסון וקיבלו אקופייז P600 ואז שרו מכל הלב. זה לא רמקול לחללים של 20 מטר. הוא צריך המון מרחב נשימה והגברה חמה עם טונות של זרם

תודה על הפירוט.

אכן ניסית להגיע לפתרונות עם שילובים שונים ומשונים.

למרות שאני לא עם ווילסונים כיום ובחרתי לעבור לחברה אחרת אחרי 25 שנה, היא עדיין מבחינתי, By Far, החברה הכי טובה והכי מעניינת שקיימת, אז לפעמים נצבט לי הלב שאני קורא משהו שלילי לגביהם...זה טיבם של Fan Boys...

לגופם של דברים, אני חייב לציין כי הגברה היא חשובה, היא מהותית, ההבדלים בהחלפתה שמיעים בקלות, אך עם זאת, לעיתים נוטים לתת לה יותר משקל מתרומתה האמיתית לתוצאה.

אני נוכח בזה בשנים האחרונות ובמיוחד במהלך שווט אווט מאוד גדול של 8 הגברות שונות שערכתי אצלי, כאשר כל ההגברות ניגנו בו זמנית, באותו חלל ובאותו ווליום.
ההבדלים הסוניים בין הגברה של 10,000 אירו להגברה של 100,000 אירו לא היו ברורים וחדים ולאו דווקא נטו לטובת ההגברה היקרה.

הבנייה, התכנון והוורסטיליות של המגבר (שליטה אבסולוטית בגיין ואולי שליטה בדאמפינג פאקטור) הם הם החשובים.

ו..ברשותך. שאלה לסיום.

כתבת הרבה על רגש ועל כך שטונאליות חשובה לך, אז מה בעצם, מבחינתך, גורם למערכת לרגש אותך?

רן

 

[ronenperetz]

אגב שוטאאוט, כל ההגברות הללו אצלי וכן נערך שוט אאוט.
הדאמפינג פקטור חשוב מעט משום שיש הרבה מגברי מנורות עם נתון די עלוב שמצליחים אפילו לשלוט בממברנות סבירות עד קשות.
הבעיה בדרך כלל עם המפלצות שצריכות הרבה זרם בכדי לנוע ואז אתה מגיע להגברות עם מעגלים אינסופיים ותגי מחיר בהתאם-אממה
המוזיקליות של המגבר הולכת לעזאזל.
זה אולי סובייקטיבי אצל כל אודיופיל ,זה משהו די מעורפל אפילו אבל משהו שנשמע לך מצוין למאן דהו נשמע יבש ומשעמם וכדומה.
אצלי זה מתבטא בתלת ממדיות ובחלקות של הסאונד, בכך שהוא עוטף אותך מכל הכיוונים ,במלאות שלו ובכך ששום טווח תדרים אינו בא על חשבון השני, כשאתה שומע את התוצאה כמקשה אחת ולא כפרמטרים בדידים.
אצלי לא מקבלים את כל הפרמטרים האלה משום שאני מוגבל מבחינת אקוסטיקה וגם מבחינה כלכלית כרגע. אני מודע לבעיות אצלי
אך אינני יכול לפתור אותן כרגע.

 

[RanMoyal]

אגב שוטאאוט, כל ההגברות הללו אצלי וכן נערך שוט אאוט.
הדאמפינג פקטור חשוב מעט משום שיש הרבה מגברי מנורות עם נתון די עלוב שמצליחים אפילו לשלוט בממברנות סבירות עד קשות.
הבעיה בדרך כלל עם המפלצות שצריכות הרבה זרם בכדי לנוע ואז אתה מגיע להגברות עם מעגלים אינסופיים ותגי מחיר בהתאם-אממה
המוזיקליות של המגבר הולכת לעזאזל.
זה אולי סובייקטיבי אצל כל אודיופיל ,זה משהו די מעורפל אפילו אבל משהו שנשמע לך מצוין למאן דהו נשמע יבש ומשעמם וכדומה.
אצלי זה מתבטא בתלת ממדיות ובחלקות של הסאונד, בכך שהוא עוטף אותך מכל הכיוונים ,במלאות שלו ובכך ששום טווח תדרים אינו בא על חשבון השני, כשאתה שומע את התוצאה כמקשה אחת ולא כפרמטרים בדידים.
אצלי לא מקבלים את כל הפרמטרים האלה משום שאני מוגבל מבחינת אקוסטיקה וגם מבחינה כלכלית כרגע. אני מודע לבעיות אצלי
אך אינני יכול לפתור אותן כרגע.

נגעת בנקודה מהותית שנוגעת לטעם אישי ואיך כל אחד מאיתנו מפרש סאונד ומה בעצם "עושה לו את זה".

זה כמובן מקצין ברגע שיושבים מספר אודיופילים על הספה ומפרשים באופן שונה את מה שכרגע משמיעים להם, ביחד עם חוסר הסכמה לגבי המונחים הבסיסיים, לדוגמא: מהי בעצם מוזיקליות?

העניין הזה שציינת לפיו -"שום תדר לא בא על חשבון השני", או במילים אחרות סאונד מאוזן, לא ניתן לאבחנה על ידי האוזן. האוזן יכולה לזהות בעיות אבל לא יכולה לזהות שלמות...

כאשר משמיעים לך טרק מסוים, אין לך שום אפשרות לדעת כמה מאוזן הסאונד שאתה שומע, אתה כן יכול להגיד אם יש לך בעיה של באס, או גבוהים, או אם יש לך עודף, או מחסור במיד באס לצורך הדוגמא, כל זאת ביחס למה שאתה רגיל, אבל גם הערות מהסוג הזה, לא באמת יבהירו אם אתה שומע סאונד מאוזן.
אותן הערות ביניים נסמכות על נסיון והכרות שלך עם הטרק המסוים במקום אחר והכרות זו לא מעלה ולא מורידה ביחס למה שאתה שומע, בכל הקשור לרמת האיזון בסאונד.

צליל סופר מאוזן, משהו ברמה של 2DB -/+ לכל אורך הספקטרום , הוא צליל שלא ימצא חן בעיני הרוב המוחלט של האנשים, הוא ישמע להם דל, חסר משקל, מאוד לא מערב ולעיתים גם חריף.
המטרה היא לשמור על האיזון תוך סטייה נשלטת ממנו, על מנת לקבל את אותו עושר, מלאות ורגש, כאשר כולם הם בסך הכל משחק של תדרים.

בכל הקשור לדאמפינג פאקטור, אני כיוונתי למגברים מסוימים היכולים לשלוט בדאמפינג פאקטור שלהם עצמם. שינוי כאמור הוא שמיע בצורה בלתי רגילה ויש בו בכדי להשפיע מהותית על אלמנט הבאס והטונאליות ולמעשה נותן לך כלי נוסף להגיע לאן שאתה רוצה להיות בו...

רן

 

[exupgh12]

סליחה מתמיר על שאני סוטה מנושא השרשור.

רמקול מוזיקלי, בעיניי, הוא רמקול שיודע להעביר את הצליל במלוא הטונאליות והשקיפות שלו (כלי/זמר), כמו גם הפרטים הטבעיים וההתנהגות של הצליל, אך לא בצורה מוגזמת.

יש מי שמפרשים רמקולים מרגשים כ"מוזיקליים", למשל רמקולים שמגזימים טונאליות מסוימת, או את גוף הצליל לכדי חמימות מוגזמת. רמקולים כאלה מרככים באופן לא טבעי את הצלילים כדי להישמע נעימים יותר ופחות "מעייפים".

אמנם צליל מרגש יכול להיות נעים, אבל לא בהכרח אני מוצא אותו מוזיקלי, לפחות לא במובן של שקיפות ונאמנות למוזיקה.

חשוב גם לקחת בחשבון את נושא המדידות. גם אם תדרים גבוהים או טווח הנוכחות של הצלילים אינם מודגש יתר על המידה, צלילים עשויים להישמע מודגשים יתר על המידה כתוצאה מחוסר איזון בין תדרים גבוהים לתדרים הנמוכים או הבינוניים כתוצאה מהחדר/אקוסטיקה, או מיקום לא נכון של רמקול.

 

[shokroun]

צליל סופר מאוזן, משהו ברמה של 2DB -/+ לכל אורך הספקטרום , הוא צליל שלא ימצא חן בעיני הרוב המוחלט של האנשים, הוא ישמע להם דל, חסר משקל, מאוד לא מערב ולעיתים גם חריף.
המטרה היא לשמור על האיזון תוך סטייה נשלטת ממנו, על מנת לקבל את אותו עושר, מלאות ורגש, כאשר כולם הם בסך הכל משחק של תדרים.

קודם כל שאפו על הדיון מעניני והמכבד. כן ירבו.

אני מקווה שאני לא יוצא אח'בל כאן אבל.. אין הכוונה שכל הצלילים יישמעו באותו גובה, יש מטרה שהמרחקים בין הצלילים והנגנים וכוונת המפיק המוסיקלי או המעבד תישמר. אם הגיטרה צריכה בקטע מסויים להישמע חלשלושית ומאחורה, אז שם מקומה. זכור לי ניסוי בפילטר RF - היעדרו גרם לקטע שירה של המתופף להישמע בגדול ומרשים ומקדימה, הוספת הפילטר החזירה את המתופף למקומו מאחורה וכך גם הפרופורציה של עוצמת ונוכחות השירה שלו.
חלקות של צליל לעיתים מנוצלת , לדעתי כמובן, ליצור אחידות שאינה במקומה תוך ביטול השוני הטיבעי שקיים בין צליל אחד למשנהו.

לעיתים המערכת שלי נשמעת סתמית, לעיתים פלקטית סאונד של דיסקוטק, כי אין מה לעשות לא כל ההקלטות שוות. אני חי מהרגעים שההקלטה מספיק טובה ומפורטת ובעלת בשר שגורמת למוסיקליות שניתן להתמוגג ממנה.

המוסיקליות מבחינתי זו התחושה שאני מעוניין ורוצה להאזין לקטע המנוגן ולא מרגיש שום דבר שמפריע לי - ואם אני רוצה להעביר או לסיים באמצע הקטע אני מתקשה לקום מהכורסא או לגעת בשלט. פוזה של עומד להתרומם, שותק עם מבט שממתין בסבלנות בעיניים.

. חושב שבמובן הזה למקור יש חשיבות קריטית בשחזור הפרטים המוקלטים וההרמוניות שלהם - תדרי המשנה. דעיכה טיבעית של צליל בחלל בניגוד לחיתוך, למשל. תחושה שלזמר יש עוד אוויר ונינוחות בביצוע שלו ( גניפר וורנס פיימוס בלו ריינקואט זה קטע שאני תמיד אוהב לחזור אליו כשאני בוחן מקור, לקראת השליש האחרון של השיר היא לוקחת אוויר ומשחררת , ממיר טוב שמקבל אצלי התרשמות חיובית, גורם לך לעצור ולשחרר נשימה יחד איתה).

אני מסכים מאוד עם העובדה שרן ציין שרק מעטים ( אם בכלל) יכולים לזהות חוסרים בלי לבצע מבחן A B A ושלמאזין והפיזיות של השמיעה שלו יש משקל מכריע בקביעה מה מוסיקלי ונעים ומה לא. לאחד דינמי לשני אגרסיבי, לאחד מנומנם לשני רומנטי, לאחד גדול ולשני נפוח....

 

[RanMoyal]

קודם כל שאפו על הדיון מעניני והמכבד. כן ירבו.

אני מקווה שאני לא יוצא אח'בל כאן אבל.. אין הכוונה שכל הצלילים יישמעו באותו גובה, יש מטרה שהמרחקים בין הצלילים והנגנים וכוונת המפיק המוסיקלי או המעבד תישמר. אם הגיטרה צריכה בקטע מסויים להישמע חלשלושית ומאחורה, אז שם מקומה. זכור לי ניסוי בפילטר RF - היעדרו גרם לקטע שירה של המתופף להישמע בגדול ומרשים ומקדימה, הוספת הפילטר החזירה את המתופף למקומו מאחורה וכך גם הפרופורציה של עוצמת ונוכחות השירה שלו.
חלקות של צליל לעיתים מנוצלת , לדעתי כמובן, ליצור אחידות שאינה במקומה תוך ביטול השוני הטיבעי שקיים בין צליל אחד למשנהו.

המוסיקליות מבחינתי זו התחושה שאני מעוניין ורוצה להאזין לקטע המנוגן ולא מרגיש שום דבר שמפריע לי. חושב שבמובן הזה למקור יש חשיבות קריטית בשחזור הפרטים המוקלטים וההרמוניות שלהם - תדרי המשנה. דעיכה טיבעית של צליל בחלל בניגוד לחיתוך, למשל. תחושה שלזמר יש עוד אוויר ונינוחות בביצוע שלו ( גניפר וורנס פיימוס בלו ריינקואט זה קטע שאני תמיד אוהב לחזור אליו כשאני בוחן מקור, לקראת השליש האחרון של השיר היא לוקחת אוויר ומשחררת , ממיר טוב שמקבל אצלי התרשמות חיובית, גורם לך לעצור ולשחרר נשימה יחד איתה).

אני מסכים מאוד עם העובדה שרן ציין שרק מעטים ( אם בכלל) יכולים לזהות חוסרים בלי לבצע מבחן A B A ושלמאזין והפיזיות של השמיעה שלו יש משקל מכריע בקביעה מה מוסיקלי ונעים ומה לא. לאחד דינמי לשני אגרסיבי, לאחד מנומנם לשני רומנטי, לאחד גדול ולשני נפוח....

ערן,

בוא נשים שנייה את הכוונות של מאן דהוא בצד, או נאמנות מסוימת למשהו מסוים, היות ואין לנו שום כיוון לדעת מה היו הכוונות של אותו מפיק והאם מה שאנחנו שומעים נאמן למקור כזה או אחר, זאת לאור העובדה הפשוטה שהמקור לא נמצא לנו בשלוף ו....מיס וורנס לא נמצאת בווצאפ שלך..... (לצערך...).

אם תושיב 3 אודיופילים על הספה ותתן להם להקשיב למשהו, לא תהיה שום הסכמה לגביי "נאמנות", כי המושג הזה מתערבב עם חוסר הידע לגבי מהו המקור אליו צריך להיות נאמן וכמובן עירבוב שלם עם עולם המושגים האודיופילים אשר אין עליהם שום הסכמה ובעיקר סלט הכולל את ההעדפות האישיות של כל אחד מאיתנו לגבי התוצאה הסופית האידיאלית..

קריאות התפעלות על דינמיקה של האחד תתפרש כצליל חד ורזה לאחר, והתענגות על צליל חם ומלא תתקל בהערות ביניים על שיעמום ומונוטוניות, בזמן שהשלישי מפליא באימרות על הנסיון והידע הנדרש להבחין בין טונאליות לדינמיקה, לפירוט ולעובדה שכרגע יש מרחק בין מה ששומעים לדברים שהוא שמע בשבוע שעבר בוינה...
עולם המושגים לפעמים מותאם לאהבות שלך ולמערכת אליה אתה רגיל. וזה בסדר וזה טבעי.

מעטים דומים לרונן באופן בו הם מודים שהמערכת שלהם עדיין לא שם...

האיזון אליו תגיע המערכת המדוברת היא זו שתשקף כיאות את כוונת המשורר, תוך מגבלות הציוד ומגבלות החדר ומגבלות הקטע המנוגן.

מה שמעניין בכל הסיפור הזה זו העובדה שאנשים לא בהכרח יאהבו את אותו צליל סופר מאוזן אשר משקף להם נאמנה את אותו מקור עלום, אלא יבחרו דווקא במשהו פחות מאוזן שדווקא הוא זה שיגרום להם להתרגש.

עכשיו נשאלת השאלה איך מגיעים לצליל מאוזן ובשלב השני סוטים ממנו באופן מבוקר על מנת להתאימו לטעם האישי שלך.

זו לדעתי האומנות והמפתח בכל הסיפור הזה.

רן

 

[shokroun]

עכשיו נשאלת השאלה איך מגיעים לצליל מאוזן ובשלב השני סוטים ממנו באופן מבוקר על מנת להתאימו לטעם האישי שלך.

זו לדעתי האומנות והמפתח בכל הסיפור הזה.

"כשם שפניהם שונים דעתם שונה" נאמר במקורותינו...
בזמן האחרון בעקבות מסע של חבר אני נחשף לנושא האיקולייזר ומגלה שבחדרים מסויימים ולאוזניים מסויימות הוא יכול לקצר דרך בלי לפגום הרבה.

אני לא מתיימר לדעת איך אלבום הוקלט, יחד עם זאת, אני כן מנסה להבין מהדינמיקה והקצב של הקטע מה יותר הגיוני לי שיישמע. לא בכל קטע, אבל לפעמים ההגשה של השיר על ידי המבצע גוזרת מאליה ריתמוס מסויים. קשה להסביר במדוייק, אולי בהמשך אזכר בקטע ספציפי.
לא שאני מתקנא במחמאה שהרעפת על חכם רונן, אבל גם אני עוד לא שם ולא מתבייש,לומר..אבל חושב שאני בכיוון. וזה כבר חשוב.

ההתאמה לטעם האישי היא הבחירה של מרכיבי המערכת. מגבר רמקול או כל מוצר אחר הוא סך כל מרכיביו החומריים והתכנון האנושי. ויש שוני בין מרכיבים ובין תכנונים. נושא איזון וסידור תדרים אקוסטי פאסיבי או אקטיבי הוא רלבנטי כמו בחירת ציוד- זכות ויכולת מלאה של כל אחד להגיש את הצליל שהוא אוהב לעצמו בצורה שהכי נראית לו.

 

[ronenperetz]

 

[ronenperetz]

גם אצלכם זה ככה?
ממש מחלת נפש התחום הזה

 

[Eylo]

אולי לא שמת לב , אבל חצי מהכבלים בכלל לא מחוברים

 

[ronenperetz]

זה כי לכל הגברה יש כבילה לרמקול משלה, חכמולוג

 

[RB68]

צפה בקובץ המצורף 63917

אחת הפנטזיות שלי זה "מסדרון שירות" מאחורי קיר המערכת. בעולם העלויות של מטראז' נדל"ן..

 

[ronenperetz]

אחת הפנטזיות שלי זה "מסדרון שירות" מאחורי קיר המערכת. בעולם העלויות של מטראז' נדל"ן..

תעבור דירה

 

[RB68]

תעבור דירה

עובד על זה...

 

[genvirt]

גם אצלכם זה ככה?
ממש מחלת נפש התחום הזה

כן