AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,911
- מעורבות
- 2,931
- נקודות
- 113
כלום. מיידי. הפסקה של אולי רבע שנייה. לא משמעותי.
RC ROOM CORRECTION עם כיול אוטומטי, מה היכולות לשנות אם לא מרוצים מהתוצאה של הכיול האוטומטי?
- פותח הנושא issi
- פורסם בתאריך
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,911
- מעורבות
- 2,931
- נקודות
- 113
אפשר מה-remote, אבל יותר נוח מהטלפון ומהמחשב.
אין בשוטף שום דבר שצריך בשבילו לגשת למכשיר.
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,911
- מעורבות
- 2,931
- נקודות
- 113
יש לי טרינוב, כתבתי על כמה פעמים, ומי שכיייל אותו היה @RanMoyal -- מומחה ברמה בינלאומית בטרינוב, בלי מרכאות -- ששיבחתי אותו יותר מפעם אחת על איכות הכיולים שלו, עד שנגמרו לי המילים.
בפעמיים האחרונות -- בעיקר לאור השיפורים שהיו לאחרונה בתוכנה של טרינוב -- עיקר העבודה היה להשתמש בכיוון האוטומטי בצורה מדויקת, ומשם יחסית מעט שינויים, בעיקר ב-bass management. הוא הכין שני זיכרונות -- בטרמינולוגיה של טרינוב כ"א נקרא preset, פְּרִיסֶט -- אחד מנקודת ההאזנה העיקרית, ואחד בשיקלול של הנקודה הזו ונקודות משמאלה ומימינה. היו קצת הבדלים ביניהם, אבל לא גדולים, אז בחרתי בנקודה בודדת, ואני פשוט שומע flat, בלי להדגיש/להנחית שום תחום תדרים. הכנתי פריסט נוסף שהוא העתק של הראשון, רק עם הרמקולים האחוריים מוגברים. אם יתחשק לי לשחק, אכין פריסט עם עקומה שטרינוב ממליצים עליה להאזנה למוזיקה, ו/או פריסטים עם הדגשות של האחוריים ברמות שונות.
מעולם המערכת שלי לא נשמעה לי טוב יותר. יש אפשרויות לשיפור, כפי שהזכרתי לפני כמה ימים, אבל כרגע אין לי שום עניין להיכנס לזה, ואני מבסוט ממה שיש.
כל הכבוד + תודה לרן
האם בחרתם והגדרתם HOUSE CURVE שגם לפעמים ניקרא TARGET CURVE לפני ביצוע הכיול האוטומטי?
אם כן, ברור שהתוצאה תראה בגרף כ FLAT אבל בפועל זה לא FLAT.
יהיה מענין לראות מדידות לפני ואחרי הכיול של REW במיוחד SPL , WATERFALL וIMPULSE.
אשמח אם תוכלו לשלוח לי את קיבצי ה MDAT של המדידות.
אם כן, ברור שהתוצאה תראה בגרף כ FLAT אבל בפועל זה לא FLAT.
יהיה מענין לראות מדידות לפני ואחרי הכיול של REW במיוחד SPL , WATERFALL וIMPULSE.
אשמח אם תוכלו לשלוח לי את קיבצי ה MDAT של המדידות.
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,911
- מעורבות
- 2,931
- נקודות
- 113
רואים שאתה לא מתמצא בטרינוב. הסדר הפוך. קודם כל מבצעים את הכיול הבסיסי, האוטומטי. על זה אפשר לבצע התאמות בעזרת target curve וכו', שכפי שאמרתי אני לא מרגיש צורך לעשות כרגע.
נראה לך שאנחנו טיפשים, או מה?
לא שמרנו תוצאות של מדידות REW, ואין לי עניין לעסוק בזה. אם מישהו אחר מעוניין לשתף תוצאות כאלה, שישלח לך.
המטרה שלי אינה לשמוע flat, או שהגרפים יהיו טובים, אלא ליהנות מסאונד ומהמוזיקה, ואני נהנה.
חבל שהתיעוד לא נישמר ונמחק, אחת ממטרות הפורום היא שיתוף אינפורמציה, ידע, וניסיון. תמוה לי שאין לך עניין לעסוק בזה, זה אומר דרשני...
בכל מיקרה הפוסט הזה מיצע את עצמו.
המטרה שלי להוציא את הפורום מתרדמת לבקשת שניצל הצליחה חלקית למספר ימים.
נראה אם יהיה מומנטום בהמשך, מחברים אחרים בפורום.
בכל מיקרה הפוסט הזה מיצע את עצמו.
המטרה שלי להוציא את הפורום מתרדמת לבקשת שניצל הצליחה חלקית למספר ימים.
נראה אם יהיה מומנטום בהמשך, מחברים אחרים בפורום.
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,911
- מעורבות
- 2,931
- נקודות
- 113
אני ממש מתנצל שאני לא חי כדי לממש את מטרות הפורום על פי הציפיות שלך.
לא מתפקידי לספק את סקרנותך, ואין לי שום עניין בדעתך על המדידות, אז אין לי עניין לעסוק בזה כרגע.
מיצה. אכן. כבר מזמן. די מההתחלה...
שניצל
חבר משקיען
- הודעות
- 8,362
- מעורבות
- 1,769
- נקודות
- 113
אני יודע שבלינגדורף זה חצי שניה , גם להחליף בין שתי מערכות חצי שניה ,גם להחליף בין שלושת החיבורים הדיגיטלים חצי שניה ,מה שמאפיין את ליינגדורף הוא השיפור העצום בבס ואפשרות לשלוט על הגיין , יש כמובן חסרונות שאני טורח לתקן פיסית או פסיבית , כל אחד והשגעון שלו ,אני למשל אינני אנין טעם בעניין הטונליות כל עוד לא קיבלתי דינמיקה מטורפת וגודל שמתאים להרגשה של הופעה חיה , לא אוהב שהזמר בגובה מטר ועשרה, רק אחר כך מתעסק עם הטונליות , במה , העלמות הרמקולים וכדומה , אבל להפתעתי בכל זאת מצליח לשמוע את האיכויות האחרות גם במערכות שאין להם את אשר אני חפץ .
היי "שניצל"
תרחיב קצת פרטים למה התכוונת "לתקן פיסית או פסיבית" ותן דוגמאות.
תודה, איסי
@AK1 @RB68 @RanMoyal
אין לי ויכוח שיש חוויה ויש זיכרון שלה. זה ברור.
הבעיה שלי היא עם הגישה הזו
איך כמעט אין קשר ביניהם, אם הזיכרון נובע מהחויה, ואם בכל משך החויה אנחנו משווים אותה מול הזיכרון?
ברור שאיננו (רובנו לפחות) יכולים לשמוע חמש דקות של סימפוניה ולזכור את רצף אין סוף הפרטים. לא כך עובד הזיכרון. אבל גם לא כך עובדת השמיעה. כשאני מקשיב לסימפוניה, פרט לאותה חוויה חושית אני גם מחפש נקודות אחיזה.
"הביצוע הזה מהר יותר ומחליש את הדרמה"
"הקלרינט (במיוחד בשבילך @RanMoyal
) כאן נשמע יותר צלול מאוד, אפילו מעט שדוף"
"בצליל התזמורת כאן יש יותר מדי הד והחדר נוכח מדי"
ובתלות בדקויות וזכרונו של כל אחד, כך אנחנו זוכרים איך דבר נשמע, וכך מתאפשרת לה השוואה בין שני ביצועים. מתוך נקודות ששמתי לב אליהן. כמובן שככל שההבדלים גדולים יותר קל יותר לנסח ולזכור.
ומעבר לזה. יש זיכרון שמיעתי/חווייתי שאינו מנוסח. לפני שנה בערך יצא לי די במקרה תוך שבוע לבקר בשלושה אולמי קונצרטים מהמשובחים. ישבתי בכל אחד ותכונות האולם לעומת הקודמים לו והאחרים שאני מכיר פשוט עלו (בתלות במקום ישיבתי, התזמורת וכו'). הדהוד אווריריות נקיון והדגשה של הבס, פוקוס ועוד. ההבדלים היו מרתקים. אלה לא דברים שניסחתי באולם הראשון, אבל כשהייתי כבר בשני, ההשוואה היתה בלתי נמנעת.
אני לא צריך "לומר לעצמי" דברים כדי לזכור חוויה. אני לא צריך לנסח במילים את המליחות של הספגטי בולונז, כדי לטעום עוד אחד שבוע אחר כך ולהגיד וואללה פחות מלוח. או להגיד הפעם הרעם חזק יותר מלפני חצי שעה. הזיכרון ברמה מסוימת כן עובד ונשאר ברמת החויה.
אין לי ויכוח שיש חוויה ויש זיכרון שלה. זה ברור.
הבעיה שלי היא עם הגישה הזו
ומה שנובע ממנה.
איך כמעט אין קשר ביניהם, אם הזיכרון נובע מהחויה, ואם בכל משך החויה אנחנו משווים אותה מול הזיכרון?
ברור שאיננו (רובנו לפחות) יכולים לשמוע חמש דקות של סימפוניה ולזכור את רצף אין סוף הפרטים. לא כך עובד הזיכרון. אבל גם לא כך עובדת השמיעה. כשאני מקשיב לסימפוניה, פרט לאותה חוויה חושית אני גם מחפש נקודות אחיזה.
"הביצוע הזה מהר יותר ומחליש את הדרמה"
"הקלרינט (במיוחד בשבילך @RanMoyal
) כאן נשמע יותר צלול מאוד, אפילו מעט שדוף""בצליל התזמורת כאן יש יותר מדי הד והחדר נוכח מדי"
ובתלות בדקויות וזכרונו של כל אחד, כך אנחנו זוכרים איך דבר נשמע, וכך מתאפשרת לה השוואה בין שני ביצועים. מתוך נקודות ששמתי לב אליהן. כמובן שככל שההבדלים גדולים יותר קל יותר לנסח ולזכור.
ומעבר לזה. יש זיכרון שמיעתי/חווייתי שאינו מנוסח. לפני שנה בערך יצא לי די במקרה תוך שבוע לבקר בשלושה אולמי קונצרטים מהמשובחים. ישבתי בכל אחד ותכונות האולם לעומת הקודמים לו והאחרים שאני מכיר פשוט עלו (בתלות במקום ישיבתי, התזמורת וכו'). הדהוד אווריריות נקיון והדגשה של הבס, פוקוס ועוד. ההבדלים היו מרתקים. אלה לא דברים שניסחתי באולם הראשון, אבל כשהייתי כבר בשני, ההשוואה היתה בלתי נמנעת.
אני לא צריך "לומר לעצמי" דברים כדי לזכור חוויה. אני לא צריך לנסח במילים את המליחות של הספגטי בולונז, כדי לטעום עוד אחד שבוע אחר כך ולהגיד וואללה פחות מלוח. או להגיד הפעם הרעם חזק יותר מלפני חצי שעה. הזיכרון ברמה מסוימת כן עובד ונשאר ברמת החויה.
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,911
- מעורבות
- 2,931
- נקודות
- 113
א. למה שאתה קורא לו "נקודות ששמתי לב אליהן" אני קורא "דברים שאמרת לעצמך".@AK1 @RB68 @RanMoyal
אין לי ויכוח שיש חוויה ויש זיכרון שלה. זה ברור.
הבעיה שלי היא עם הגישה הזו
ומה שנובע ממנה.
איך כמעט אין קשר ביניהם, אם הזיכרון נובע מהחויה, ואם בכל משך החויה אנחנו משווים אותה מול הזיכרון?
ברור שאיננו (רובנו לפחות) יכולים לשמוע חמש דקות של סימפוניה ולזכור את רצף אין סוף הפרטים. לא כך עובד הזיכרון. אבל גם לא כך עובדת השמיעה. כשאני מקשיב לסימפוניה, פרט לאותה חוויה חושית אני גם מחפש נקודות אחיזה.
"הביצוע הזה מהר יותר ומחליש את הדרמה"
"הקלרינט (במיוחד בשבילך @RanMoyal
"בצליל התזמורת כאן יש יותר מדי הד והחדר נוכח מדי"
ובתלות בדקויות וזכרונו של כל אחד, כך אנחנו זוכרים איך דבר נשמע, וכך מתאפשרת לה השוואה בין שני ביצועים. מתוך נקודות ששמתי לב אליהן. כמובן שככל שההבדלים גדולים יותר קל יותר לנסח ולזכור.
ומעבר לזה. יש זיכרון שמיעתי/חווייתי שאינו מנוסח. לפני שנה בערך יצא לי די במקרה תוך שבוע לבקר בשלושה אולמי קונצרטים מהמשובחים. ישבתי בכל אחד ותכונות האולם לעומת הקודמים לו והאחרים שאני מכיר פשוט עלו (בתלות במקום ישיבתי, התזמורת וכו'). הדהוד אווריריות נקיון והדגשה של הבס, פוקוס ועוד. ההבדלים היו מרתקים. אלה לא דברים שניסחתי באולם הראשון, אבל כשהייתי כבר בשני, ההשוואה היתה בלתי נמנעת.
אני לא צריך "לומר לעצמי" דברים כדי לזכור חוויה. אני לא צריך לנסח במילים את המליחות של הספגטי בולונז, כדי לטעום עוד אחד שבוע אחר כך ולהגיד וואללה פחות מלוח. או להגיד הפעם הרעם חזק יותר מלפני חצי שעה. הזיכרון ברמה מסוימת כן עובד ונשאר ברמת החויה.
ב. לזכור "חווייה" זה שונה מאוד מלזכור "צליל". אלה דברים שונים לגמרי.
ג. אני מדבר על השוואת סאונד שכוללת את כל הפרטים הקטנים, מה שעושים בריכוז מלא בסאונד בלבד למשך זמן קצר, עם רווח זמן מינימלי בין הקטעים המושווים ובהשוואת ווליום מדויקת, עם אותה הקלטה, וגם אז אתה לא תמיד בטוח. אתה מדבר על השוואה בין מה שקלטת כשהיית בקונצרט ולא עסקת רק בסאונד, על דברים ש"שמת אליהם לב", בהפרשי זמנים עצומים, ובהפרשי ווליום לא ידועים, ולא עם אותה תזמורת באותו אולם ובאותו מקום באולם מנגנים את אותה מוזיקה באותה צורה בדיוק. זה תהליך השוואתי שאינו דומה בשום אספקט, ובטח לא ברמת האמינות. אתה לא יכול לומר -- ברמה כלשהי של ולידיות -- שזה דומה או שונה מהסאונד אצלך בביית, במה בדיוק ובכמה, ועוד להיות בטוח. זה אבסורד מוחלט שאינו עומד בשום מבחן הגיוני שהוא. זה משלב בין wishful thinking לבין ייחוס לעצמך יכולות פנטסטיות ברמה דמיונית, שאינה קיימת במציאות.
מה שאנחנו שומעים לזה אני קורא חוויה, אי אפשר לזכור צליל אם לא חווים אותו במובן של חוויה חושית. אולי עדיף לקרוא לזה "צליל נשמע".
אתה שוב הולך לאזורים הקיצונים של אין קשר בין הדברים. כשאני נזכר במליחות של אוכל שאכלתי לפני שבוע, או בעוצמה של רעם או יירוט, מבלי ש"אמרתי לעצמי" כדבריך, איך אתה קורא לזה?
התיזה שלך נבנית על המשפט המצוטט, שהוא משפט חזק ובעיקרון אני מוכן לקבל ולאמץ אותו בהקשרים מאוד מסוימים, אבל עדיין, אנחנו מדברים עומר על שני דברים שונים בתכלית השינוי:
אתה מדבר על חוויה שעברת במהלך קונצרט כלשהו, ביחס לקונצרט אחר, אנחנו מדברים על מיקרו הבדלים שלא עולים לכדי חוויה אלא לעניינים פעוטים יותר של טונאליות קצת שונה, באס הדוק או הדוק פחות, גובה של במה, עומק, אימיג'ינג וכיוצ"ב.
אותם מיקרו הבדלים ובמיוחד הרצון שלנו לאבחן אותם בין מצב א' למצב ב', הם לחלוטין לא אפשריים ככל ועוברות יותר ממספר שניות בין שני המצבים.
וזאת בניגוד לחוויה כלשהי שחווית באחד האולמות.
לפי הגישה שלך, השווטאאוטים למינהם הם חסרי ערך לחלוטין ואין צורך לטרוח ולהביא למקום אחד את אותם מוצאים נבחנים, לדאוג שהתנאים יהיו לחלוטין זהים, לרבות הווליום והמועד, אלא מספיק לשמוע מגבר X ביום ראשון ולהקשיב למגבר Y ביום שלישי ואז לכתוב פוסט שלם עם מסקנות לגבי ההבדלים שלכאורה שמענו בין שני המוצרים, כאשר אנו מפליאים בתיאורים הנוגעים לתלת מימד ולפירוט ולגובה ולעומק ולאיכות הבמה....
צר לי אך תיאורים אלו הם פסולים מבחינתי VOID, אין להם שום ערך. כלום.
שוב, אפשר להתנהל בצורה הזו, אבל זה רחוק ממשהו עובדתי, אלו מסקנות שמבוססות באמת על חוויות, מצב רוח ותחושות באותו רגע ולאו דווקא מבדיקה מעמיקה של הבדלי סאונד בין שני מוצרים, בהפרשים של שניות ספורות.
רן
שניצל
חבר משקיען
- הודעות
- 8,362
- מעורבות
- 1,769
- נקודות
- 113
הכוונה ״פיסית״ היא לגבי סוגי כבלים למשל , לרמקול הקרמי שלי למשל מחובר כבל רמקול פחם ללא מתכת שברוב הרמקולים ישמע סתום ,
ֿלגבי ״ בסיבית “ מדובר בדיפיוזרים , קולטי בסים , הזזה של כורסאות טלויזיה ענקיות למקומות הרצויים ,
ֿכתבתי בסיבית כי מדובר בעיקר בבסים
כמובן שיש גם תיקון אקטיבי ע“י. rc
מאיפה הבנת שהשוטאווטים מיותרים? ברור שכדי להשוות כמה שיותר פרטים מתוך חוויה טריה עדיף מרווח זמן קצר ותנאים זהים. הדוגמאות שלי באו להראות שיש זיכרון שמיעתי שאיננו מתומלל, ועל כך שיש קשר בהחלט בין הזיכרון לבין החוויה החושית של השמיעה. אני גם לא מדבר על הבדלים דקים כאלה כמו שאתה מדבר עליהם, שם כמו שכתבת זה יותר דימיון מאשר מציאות.
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,911
- מעורבות
- 2,931
- נקודות
- 113
אין בזה שום טיפה של קיצוניות, אלה דברים שונים בתכלית. יכול להיות ביניהם קשר עקיף, למשל שאתה מבחין באספקטים בצליל שאתה אוהב אותם או שונא אותם גם בהשוואה ברמה של מיקרופרטים וגם בהשוואה של קונצרטים חיים, אבל זה לא קשר מבחינת המהות של שתי צורות ההשוואה, שמתבצעת בין אספקטים לא זהים, ברמת פירוט לא דומה, בהסתמך על זיכרון ברמה שונה, ובאמינות *מאוד* שונה.
...אבל עומר...אלו ההבדלים הדקים שאנחנו מדברים עליהם.
אנחנו לא מדברים כרגע על לאבחן צליל של קלרינט ביחס לכלי אחר, אלא על עומק, פירוט ואיכות האימיג'ינג...לצורך הדוגמא.
רן
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,911
- מעורבות
- 2,931
- נקודות
- 113
ברור שיש זיכרון שמיעתי שאינו מתומלל -- עובדה שאנחנו יכולים לזהות צלילים וקולות עוד לפני שלמדנו לדבר ולפני שהייתה לנו שפה בכלל. אבל הזיכרון הזה אינו מדויק, והתהליך המנטלי שמאפשר את הזיהוי אינו מחפש הבדלים אלא דמיון, ועובדה היא שאנחנו יכולים לזהות קולות וצלילים שמוכרים לנו למרות הבדלים אדירים. אם היו משווים לך זו על יד זו הקלטה של קול של מישהו שאתה מכיר, שהוקלטה פעם ממרחק מטר, פעם 10 מטר, פעם במערה גדולה, בפעם בהיכל התרבות, פעם לוחש, פעם צועק -- בכל המקרים תצליח לזהות מי זה, ותגיד שהקול דומה, אבל בהשוואת מיקרופרטים יהיה לך מאוד ברור עד כמה ההבדלים הם עצומים.