לביצועי ואגנר יש הרבה מאוד אספקטים, שייש ביניהם חפיפות ושלכל אחד חשובים במידה שונה.
הנה דוגמה של כמה אספקטים כאלה בביצועים מוקלטים (סאונד בלבד). כמובן שבביצועים חיים, או מוקלטים עם תמונות, יש עוד
הרבה אספקטים אחרים.
- המידה שבה הזמרים מעבירים את התכנים הטקסטואלים, המוסיקאליים והרגשיים
- האיכות הקולית של הזמרים
- המידה שבה התזמורת מעבירה את התכנים המוסיקאליים והרגשיים
- האיכות הטכנית של נגינת התזמורת
- המידה שבה התזמורת משתתפת מבחינת balance ומבחינה מוסיקאלית
- הבהירות של הרמזים המוסיקאליים שבתזמורת -- ה"מוטיבים המנחים" -- Leitmotif
- איכות הבנייה המוסיקאלית, החל ברמת המוטיב והמשפט, וכלה בחלקים ובמערכות וביצירות שלמות
- האיכות הטכנית של הסאונד
ואגנר לא כתב רק מוסיקה, הוא גם כתב והתפלסף רבות
על מוסיקה (ויחסית מעט על "יהדות במוסיקה"
).
בין השאר, הוא התייחס ליצירותיו בהקשר של "יצירת אמנות כוללת" (Gesamtkunstwerk), שבו לא רק המוסיקה והמשחק חשובים באופרה, אלא גם התפאורה והתאורה ואפקטים שונים וכל מה שעשוי להשפיע על החווייה הכוללת.
הצורה שבה אני מאזין למוסיקה היא במתאם כללי עם הגישה הזו, ולא רק ביצירות ואגנר.
כלומר אני לא מתעניין/מסתפק באספקט אחד או שניים מובילים שמאפילים בחשיבותם על כל השאר.
לא מספיק מבחינתי שהזמרים יהייו נפלאים ויעבירו בצורה המיטבית את התכנים הטקסטואלים, המוסיקאליים והרגשיים. אני רוצה שגם התזמורת תהייה שם, ושיישמעו אותה ושהיא תשתתף, ושהסאונד יהייה טוב וכו' וכו'.
לכן לא מקובלות עלי המלצות לביצעי מונו למיניהם, אפילו עם מנצחים גדולים כמו קאראיאן ופורטוונגלר (שמעצבן אותי בלי קשר) וטוסקאניני, ו/או עם זמרים גדולים כשהיו במיטב יכולותיהם הקוליות והדראמאטיות. מבחינתי החווייה הכוללת שם לוקה בחוסרים שאני לא מוכן לוותר עליהם.
כן, אני מכיר את זה שאומרים על הקלטות מונו מסויימות שהן טובות וצלולות וכו', אבל לא מצאתי כאלה שיעבדו בשבילי, ושמעתי לא מעט. גם גוון הצליל בהקלטות כאלה לא נעים לי.
אני מעדיף להתפשר קצת בחלק מהאספקטים, אבל שיצירת האמנות הכוללת תעבוד מבחינתי.
ואני יודע שייש הרבה אחרים וטובים ומומחים לנושא, עם ובלי מרכאות, שייש להם העדפות שונות עד הפוכות. לגיטימי.
זה הטעם שלי.
עמיר
