קורא את ההנתגחות כאן, מודה שקצת ברפרוף, כי זה חורג מתחום האודיו ועובר לתחום אישי
אתן את זוית המבט האישית שלי.
ראשית, תערוכה ראשונה שאני מבקר.
נתחיל מהסוף, נהנתי מאד, התרשמתי מאד.
אני מבין שלא כל החדרים היו ערוכים אקוסטית בצורה הטובה ביותר ואולי עוד מגבלות אחרות.
בכל זאת, היו כמה חדרים שממש ממש נהנתי.
בסטנדרט השפיטה שלי, הסאונד היה מרשים ביותר.
אני יודע להגיד שמידת ההנאה היא בקו ישר לעייפות/תשישות.
ביום הראשון רציתי לבלוע הכל, לראות עוד ועוד. התעייפתי. החלטתי לפרוש לארוחת ערב טובה עם בירה, כמנהג המקומיים.
למחרת בבוקר, שאני רענן וממש בעיקר בשעות הבוקר, עברתי כמה חדרים וממש נהנתי.
אלה הם,
החדר של אזוטריק עם רמקולים של ווילסון אודיו. נגנו נפלא.
החדר של דאלי, לא זוכר את ההגברה.
המציג קצת חפר.. ספר על האלמנטים של דאלי. אז עבר להשמיע מוסיקה.
השמיע קטע של איזה זמר דני שחידש ביחד איתם שיר של להקת נוכרי. לא מצאתי בשזאם.
המציג הסביר שהם הקליטו ביחד עם האמן את השיר על כל שלביו. על מנת לשלוט בכל התהליך עד להשמעה.
חדר נוסף שמאד אהבתי וגם ביקרתי בו מספר פעמים
החדר של TAD.
הם כן טיפלו שם באקוסטיקה, מסביב לכל החדר. האלקטורינקה הייתה בקצה של הקצה.
הרמקולים מופלאים והסאונד היה מושלם.
כמו שאמרתי, ביקרתי שם מספר פעמים (סיבותיי שמורות עמי
).
הם נתקעו שם על איזה כמה קטעים הלוך וחזור וזה קצת אכזב אותי. כי רציתי לשמוע עוד מהרמקול.
החדר של ווילסון עם הגברה של דן ד׳אגוסטינו (מתבייש לומר שהכרתי את המותג רק בתערוכה).
נגנו שם לסירוגין במספר מערכות ״כבדות״.
כמובן היו עוד חדרים טובים שנהנתי, לא זוכר כרגע.
לסיכום,
אני מאד נהנתי. לשמוע, לראות בעיניים, לגעת
. להיחשף לציוד שכפי הנראה לעולם לא יהיה בביתי. גם כי לא מתאים, גם כי המחירים הזויים ולעולם לא יהיו בתקציב שלי (בצדק או שלא, זה כבר דיון אחר, לא נכנס אליו).
מניח שלא אסע בשנה הבאה. חוויה נחמדה של פעם ראשונה.
אבל אולי כן בעוד שנתיים או יותר, מי יודע
שנמשיך לשמוע הרבה יותר מוסיקה ופחות לעסוק בציוד (ובויכוחים..).
תמיר,