תמונות בתערוכה של מוסגורסקי

  • פותח הנושא stam
  • פורסם בתאריך

stam

אוהב את התחום
הודעות
243
מעורבות
86
נקודות
28
  1. אני חושב ששווה להשקיע עוד טיפה בזה לפני שרצים הלאה. כך תוכל ללמוד ולהפנים דברים יותר לעומק, בצורה שתעזור לך בהאזנה בהמשך. זה סוג של רכישת כלים
בהחלט עובד על זה עכשיו!
 

omi

חבר משקיען
הודעות
885
מעורבות
423
נקודות
63
אם כבר הקדשנו שרשור של מוסורגסקי לבאך...
מה ההמלצה למנחה מוזיקאלית? אני כבר עשרים שנה מכושף מהיצירה בביצוע של הלאונהארדטים והקויקנים
https://tidal.com/album/2992499
לא לשמיעה אגבית, אבל החזרה של הנושא של פרידריך בקאנון ובפוגות היא כל פעם כמו יציאה מחלום..
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
אם כבר הקדשנו שרשור של מוסורגסקי לבאך...
מה ההמלצה למנחה מוזיקאלית? אני כבר עשרים שנה מכושף מהיצירה בביצוע של הלאונהארדטים והקויקנים
https://tidal.com/album/2992499
לא לשמיעה אגבית, אבל החזרה של הנושא של פרידריך בקאנון ובפוגות היא כל פעם כמו יציאה מחלום..
אין לי מנוי לטידאל -- נראה לי בזבוז כסף -- נראה לי ש-native hi-res כמו ב-Qobuz עדיף על MQA, מה גם שרכישת מנוי Qobuz לחודש ב-eBay, כפי שמתואר בשירשור אחר עולה איזה יורו או שניים לחודש.

אני אוהב ביצוע של Ensemble Sonnerie ב-Virgin -- הרכב משתנה של כלי תקופה בהובלת Monica Huggett בכינור, כשכאן משתתפים בנוסף גם ויולה דה גמבה, הרפסיקורד, חליל, אבוב (רגיל, d'amore, di Caccia), בסון, ועוד נגן בכינור או בויולה או בויולת טנור (יש חיה כזו), והם מופעים בצירופים שונים, החל בהרפסיקורד סולו, כך שייש גיוון ועושר צלילי, בניגוד להרבה הרכבים אחרים, שמשתמשים בפחות כלים או כלים מאותו סוג. הביצוע של Savall סובל מבעייה כזו (ובאופן מוזר הוא נשמע יותר טוב ב-CD מאשר ב-SACD).
index.jpg


אני לא מכיר את הביצוע של הלאונהארדטים והקויקנים, אבל אני מעריך שהוא מצויין. עם זאת, בהרכב שלהם אין אבוב לסוגיו ואין בסון (כל השאר נראה דומה), מה שמפחית את הגיוון.
 

תמונות מצורפות

  • index.jpg
    index.jpg
    KB 12.2 · צפיות: 205
נערך לאחרונה ב:

omi

חבר משקיען
הודעות
885
מעורבות
423
נקודות
63
אני אוהב ביצוע של Ensemble Sonnerie ב-Virgin -- הרכב משתנה של כלי תקופה בהובלת Monica Huggett בכינור, כשכאן משתתפים בנוסף גם ויולה דה גמבה, הרפסיקורד, חליל, אבוב (רגיל, d'amore, di Caccia), בסון, ועוד נגן בכינור או בויולה או בויולת טנור (יש חיה כזו), והם מופעים בצירופים שונים, החל בהרפסיקורד סולו, כך שייש גיוון ועושר צלילי, בניגוד להרבה הרכבים אחרים, שמשתמשים בפחות כלים או כלים מאותו סוג. הביצוע של Savall סובל מבעייה כזו (ובאופן מוזר הוא נשמע יותר טוב ב-CD מאשר ב-SACD).
index-jpg.52756


אני לא מכיר את הביצוע של הלאונהארדטים והקויקנים, אבל אני מעריך שהוא מצויין. עם זאת, בהרכב שלהם אין אבוב לסוגיו ואין בסון (כל השאר נראה דומה), מה שמפחית את הגיוון.

באמת ביצוע יפה מאוד. הביצוע של לאונהארדט פחות כיפי - אבל מאוד משכנע במצב הרוח הנכון, יש בו משהו סיזיפי ו"חופר" במובן העמוק של המילה. הגיוון באמת יפה, מה עוד שכנגן אבוב בעברי, לשמוע את אבובי הבארוק האלה זה תענוג. תודה.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
לפעמים אני חושב עד כמה אנשים שאינם מקצוענים לא באמת מבינים את מה שקורה שם בפנים ביצירות של באך.

כנראה שחלק גדול מהאנשים יכול לעקוב אחרי שני קולות, ולהבחין בכניסות של קולות נוספים. אבל אני מעריך שממש לעקוב אחרי שלושה יש מעטים שיכולים. אני מתכוון ממש לעקוב ולדעת מה כל קול עושה בכל רגע גם הרבה אחרי שהוא נכנס. ועל ארבעה ויותר אין מה לדבר. במינחה המוזיקלית יש גם קטעים בשישה(!!!) קולות (למשל Ricercar a 6).

אבל מעבר למעקב אחרי הקולות יש באמנות הקונטרפונקט הרבה יותר מסתם ריבוי קולות. לדוגמה, בין השאר יש דברים כמו (לא בטוח שאני זוכר נכון את השמות המוזיקולוגיים של הדברים):
  • היפוך - במקום לנגן את הנושא כפי שהוא, מנגנים את ההיפוך שלו, למשל אם במקור יש עליה בטרצה, מנגנים ירידה בטרצה (לפעמים קטנה במקום גדולה ולהיפך).
  • הליכה לאחור -- מנגנים את הנושא מהסוף להתחלה
  • הגדלה -- מנגנים כל צליל בנושא במשך זמן מוכפל, בד"כ פי 2 (כשחלק מהקולות האחרים יכולים להמשיך באורכי הצליל המקוריים או אחרים)
  • הקטנה-- מנגנים כל צליל בנושא במשך זמן חלקי, בד"כ חצי (כשחלק מהקולות האחרים יכולים להמשיך באורכי הצליל המקוריים או אחרים)
ואפשר גם לשלב, גם היפוך וגם לאחור, עם הקטנה ועם הגדלה, בכל הצירופים האפשריים.

לקלוט את כל הדברים מסוג זה משמיעה, אפילו רק בשני קולות, זו יכולת שמעטים ניחנו בה או הגיעו אליה אחרי הרבה תרגול. בריבוי קולות זה בכלל בעייה. חלק מהמוזיקאים שהתמחו בזה יכולים לזהות דברים כאלה בהתעמקות בתווים, וגם זה לא כל כך קל.

ובאך הייה מאסטר בכל הדברים האלה, ונוספים, והשתמש בהם כל הזמן, אבל כמעט אין אנשים שמזהים את מה שקורה, אבל הם חושבים שאם הם קולטים את הנושא ומסוגלים להבחין כשהוא נכנס בקול אחר, סימן שהם מבינים את היצירה.

אין מצב.
 
נערך לאחרונה ב:

omi

חבר משקיען
הודעות
885
מעורבות
423
נקודות
63
יש דברים שאי אפשר לזהות ללא קריאה בתווים. אולי אולי בעלי שמיעה אבסולוטית ומוח שפורש את היצירה כמו מניפה, עם הכשרה רבת שנים של מנצחי תזמורת וגם אלה בספק.

אבל מה שיפה אצל באך, שבד"כ הוא לא ויתר על השלם שמתקבל מכל הפרטים.

הביצוע של הבריטים האלה, חתיכת סוכריה מהממת.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
3. Bernstein/New-York אם אתה מצליח להשיג את זה, ואם לא, אפשר Chailly (כל אלה ב-CD), או Manze או de Vriend (שני האחרונים ב-SACD)
בקשר לסימפוניה השלישית, אני מעדכן את ההמלצה שלי באופן חד משמעי לביצוע של Jan Willem de Vriend ב-SACD של Challenge Classics, שייש אותו גם ב-download 24/96. כבונוס, יש שם גם ביצוע מצויין של הסימפוניה הראשונה.

אתמול בדקתי את הברנשטיין, שנשמע עייף וחיוור יחסית אליו, והבוקר את Manze, שהרבה פחות מוחזק מבחינה ריתמית, עם האטות מיותרות, והגוון התזמורתי שלו פחות יפה. היתרון היחיד של Manze הוא ששומעים אצלו את הקלרינט קצת בולט יותר באיזה שתים שלוש נקודות שכתוב לו לנגן pp יחד עם המיתרים שמנגנים pp -- לא ממש יתרון ענק.

אני גם מתקן בפוסט המקורי.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
לעומת זאת בדקתי את סימפוניות 4+5 של מנדלסון גם עם de Vriend וגם עם Manze, ושניהם מאכזבים, למעט הפרק האחרון ב-5 עם de Vriend, לא בזכות איזו העמקה מיוחדת, אלא פשוט מנגנים מהר וטוב, עם הקלטה טובה, ושומעים היטב את הטרומבונים.

הביצוע של Maazel ל-4+5, עם הפילהרמונית של ברלין, עם הקלטתו המוגבלת, "אוכל" את כולם :)
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור