ריצ׳י בלקמור

[ח_ג_י]

ואני חושב שמעולם הוא לא היה גיטריסט מצטיין
עזוב אחי. הוא היה וואחד ערס!!
זה מישהו שעשה היסטוריה.
ואני לא חובב רוק מהסוג הזה.
אם כי, ברור שכמו כל ילד גדלתי עליהם.

 

[efi1965]

אף גרסה מהופעה חיה לא משתווה לזה לצערי

 

[pruym]

אף גרסה מהופעה חיה לא משתווה לזה לצערי

מי שאוהב את גרסת האלבום אז נכון, אישית אני יותר אוהב הופעות חיות ובמיוחד שלהם כי הייתי בכל כך הרבה. פה בלקמור לגמרי בשיא ובעצם כל הלהקה בתקופה הכי טובה שלה.
מה שאני טוען הוא שבלקמור מהתקופה הזאת רק התדרדר ומעולם לא חזר לעצמו. על הדרך הוא גם הרס את הלהקה ואם לא היה מגיע מורס להמציא אותם מחדש הם מזמן היו מפסיקים להופיע.

 

[tzachi]

בלקמור לזמנו היה חדשן כמו פייג' אבל מעולם לא מהפכן כמו הנדריקס או עם נשמה כמו של סתיוי ריי .
אחריו הגיטרה התפתחה והופיעו גיטריסטים כמו ואי סטריאני אפילו רנדי רודס מייד אחרי תקופת סגול קהה לקח את הנגינה למחוזות אחרים עם אוזי.
בלקמור נשאר תקועה בתוך התחת של עצמו מרוב אגו ואולי תחליפים.
סגול קהה מופיעים בזכות שורת הלהיטים שלהם ולא בזכות בלקמור. בדיוק כמו פורינר.
עם יעלה הרכב שניקרה סגול קהה ויעלה רק הבסיסט אנשים יגיעו.
עם כל הכבוד לבלקמור הגיע הזמן להתקדם.

 

[ליאור]

אם כבר הורחב הדיון לאוזי וגיטריסטים מהפכניים, אז נראה לי שבהקשר הזה אין מישהו שהשפיע יותר על המוסיקה מאשר טוני איומי. לא רק על רוק\פרוג\מטאל אלא על הכל. אם יש אלבום שאפשר לחלק את המוסיקה ל-'לפני ואחרי' זה 'פרנואיד' של בלאק סאבאת'.
לסיכום, מבחינתי (חובש כובע של הסטוריון...): 1. הנדריקס 2. טוני איומי 3. אדי וואן הלן.