אין כאן צודק או חכם, וזה כבר נאמר בשרשור הנ'ל ובאותיות קידוש לבנה! לכאורה הכל מתחיל ונגמר ברמת הצרכים של הדיוט כל שהוא חובב מוזיקה, או אודיופיל מקצועי, בנוגע לשחזור סאונד במערכת היי פיי דו ערוצית. עד כמה באמת קיימת אצלנו מודעות לדרך שבא בחרנו ללכת ובעיקר למה שאנחנו שומעים במערכת זו שאלה מרתקת. זה לא סוד שקיימים בינינו אודיופילים שמתנגדים לחבר למערכת ההיי אנד שלהם ציוד אנלוגי, שפורפרתי ועוד מיני אלטיזכן פר אקסלאנס שמצריכים תחזוקה שוטפת ובעיקר הרבה סבלנות . מכאן שהבחירה בקידמה טכנולוגית על פני ציוד ארכאי יחודי על חוסר הנוחות היחסי שמגולמת בהחזקתו (כמובן שלא רק מהבחינה הזו) היא בהחלט אופציה מתקבלת על הדעת. אם זאת, הלגטימיות של מהלך שכזה באה תמיד על חשבון המרת אייכות הסאונד, שלרוב אינה גורמת לרעידת אדמה סונית אצל אלה שבחרו מראש לעבור לצד השני. כלומר השינוי בסאונד כתוצאה מהמעבר לסט אפ מבוסס ציוד דיגיטלי, מתקבל בעיקר בלב שלם ע"י מי שהכיוון הזה נראה לא יותר נכון ובעיקר יותר מעניין. מנגד כמובן קיימים אותם אודיופילים אדוקים שמודעים הייטב לאותה ירידה באיכות הסאונד שעלולה להיווצר כתוצאה מהמהלך הנדון ואין סיכוי אחד למיליון שיתפשרו על פחות מהכי טוב שהם יכולים להוציא גם במחיר הכביכול "טרחנות" וזר כמובן לא יבין זאת. למותר לציין שאנחנו לא פעם עדים לכך שיישום טכנולוגיה דיגיטלית במערכת, והסתמכות על נתונים אנלטיים, מוביל לשימוש בגלגלי הצלה, או במילים אחרות בשדרוג בלתי נמנע של ציוד נלווה (ולא בלשון סגי נהור) שמאפשר לבצע תיקונים בתוצאת הסאונד ה- "חדש" בלא מעט זוויות והייבטים. האמת שאין בכך שום פסול ואני אישית לא מתנגד להתאמת הסאונד לטעם כל שהוא ובעיקר לאותם צרכים יחודיים של אודיופיל פלוני, ולא רק מהסיבה שגם אני נוקט בגישה הזו. אם אודיופיל מסויים חפץ לשחק במקור שהוקלט עוד קצת, (אחרי שכבר עבר טלטלה לא קטנה בזמן העריכה שלו ועד שנחת אצלנו במדיה) ולשפץ אותו תוך התאמה לחדר האזנה שלו ב-rc או מיני אקולייזרים חצי אוטומטיים מתוחכמים ובכך להגיע לנרוונה אזי אני זורם איתו. מנגד אסור לשכוח שלקום להחליף צד של תקליט הרי זו שגעת מולדת ומיותרת בעיקר מהסיבה שזה מחייב לקנות תקליטים לאכסן ולשמר אותם במצב סביר, להשקיע בקניית ראש חדש, אחרי שהלשעבר שלך נמצא מחובר לזרוע במצב טוטאל לוס וזה כמובן רק חלק מחצי הכוס הריקה. בקיצור יש כאלה שעבורם מדובר בעסק לא זול, מסורבל ובעיקר מיותר, שנובע מאותו רצון בלתי נשלט לקבל עוד שיפור וקירבה למקור המושמע דרך ציוד טכנולוגי לכאורה מיושן. אף על פי כן, מבחינתם להאזין בסופו של יום למקור מוסיקלי שעובר מניפולציות מיותרות וטיפול קוסמטי עמוק זה סבבה.
אם עסקינן בעניין הנוחות אזי רוב הנהגים קיום שצריכים להגיע ממקום למקום (כמו שהוזכר לפני) משוועים לאותו הרגע שיוכלו לזנוח לא רק את ידית ההילוכים, אלה בכלל לוותר על השליטה בהגה (אולי בכלל זאת על טסט מי יודע) ומבחינתם שהאוטו הבא יהיה כבר אוטונומי מלא, ועזבו מחווית נהיגה וההתרגשות ממנה. מה רע, ככה ניתן יהיה לסמס ולסיים מטלות שאין בנמצא זמן לטפל בהן ובתוך כך להסיט המבט מהמראות, ובעיקר לפטור עצמך מהריכוז במה שנעשה סביבך על הכביש, ושלום על ישראל מדוחות, קורס נהיגה מונעת, עצבים מיותרים ולהמנע לא עלינו מתאונות. האם אפשר להשוות את האנלוגיה הזו לבחירה בדרך סאונד מסויימת בהחלט יש מצב, אם זאת שכל אחד יחליט לעצמו וכטוב בעיניו יעשה. לעניין הדגיטל אנלוג מבחינתי זה כמו לנסות לשכנע מפטם מקטרת לעבור לסגריה אלקטרונית, אבל נעזוב את זה ונחזור לענינינו. ישנם אודיופילים שמה לעשות פחות רגישים ומודעים למורכבות הסאונד, כך שמצלול חי ללא הגברה לא מעיף אותם מהכסא, ומכאן גם שאין מצב שהוא ישמש להם כרפרנס. במילים אחרות מה שאני רוצה לומר שלמשחק הזה יש כללים ברורים שמשפיעים על בניית הסנרגיה של כל אחד מאתנו. ראשית הצרכים שלנו כאודיופילים מונעים מרמת המודעות העצמית שלנו לסהכ המשתנים והנתונים המגולמים בתוצאה הסופית. שנית, לעניות דעתי מה שאחראי לעיצוב המצלול וטביעת האצבע היחודית לכל אחד מאתנו, נקבע בעיקר עי אותה עוצמת הרגישות שלנו ל-DNA של הצליל הטבעי. מה לעשות שבניגוד לעניין הנוחות יש גם ובעיקר את העניין שכל אחד מאתנו התברך ברגישות יחודית לו בכל הנוגע לשמע מוסיקלי. הרגישות הזו שעוברת גם דרך העדפות המוסיקליות שלנו לז'אנרים מסויימים, מאפשרת לנו גם ובעיקר לפתח טעם אודיופילי אישי, כל זאת במסגרת התקציב שעומד לרשותנו. אבל רגע לפני שאני מסיים יש לי שאלה; האם עמידה מול יצירת אמנות דו מיימדית מקורית ולא משנה מי האומן שייצר אותה, במבט זך ראשוני, נטול מחיצות המגלם חוויה מדוייקת, יתרחש באותה עוצמה כאשר נחזה בשיעתוק מעובד של אותה היצירה שנערך במייטב הציוד הטכנולוגי שקיים היום!? ולא חסרות דוגמאות כאלה שגם הועלו כאן לפני, בדבר החוויה החושית. כמובן שאין זה המקום המתאים לעסוק במשמעות הזרות או הריחוק של החוויה החושית ממקור כל שהוא, או מנגד לעמוד על היכולת הבחנה של פלוני, לעמוד על הבדלים לא רק מהותיים אלה גם בכאלה מזעריים המגולמים בתחומי נישה מסויימים. כל זה ועוד אינו קשור לקירבה וחום אנושיים (כפי שנאמר בשרשור), או ליחלופין ברומנטיקה או נוסטלגיה וכו, זה קשור בראש ובראשונה לאותה יכולת מולדת או כשרון לחוש לזהות ולמפות את הגורמים שהפכו דבר מסויים לאייכותי מזולתו! בסופו של יום אם אני אקבל ממרכיב אחד במערכת כמו ממגבר קלאס D פרומיל אחד יותר מקלאס ארכאי כל שהוא ללא קשר לטיפולוגיה שלו, אני אישית בעיניים עצומות הולך על זה. אבל כמו שאין סיכוי או מצב שאני אעדיף שעתוק טכנולוגי על פני המקור, כך בשלב זה לפחות אצלי המעבר לקלאס D ידחה ולא יתרחש בקרוב!