קטעי "demo" לבדיקת מערכות :)

[alicenir]

האם ישנם גם המלצות לקטעים שהם לא קלאסיים?

 

[AK1]

האם ישנם גם המלצות לקטעים שהם לא קלאסיים?

אפשר להוסיף חופשי.

אני אישית עוסק בעיקר בקלאסי, אבל לא כל ההמלצות אמורות לבוא ממני -- להיפך -- זה שירשור שנועד לאסוף המלצות מכולם.

עמיר

 

[רונן ש]

האלבום הזה:



מוכר וידוע ונפוץ.
הוא מוקלט לא כל כך טוב לדעתי, עודף באס רב.
ובדיוק מהסיבה הזו אני אוהב להשתמש בו למטרות בדיקה.
קל למערכת לגלוש לסאונד ״בומי״, מתגלגל, ולמרוח (בתחום הזמן) את התחום הנמוך. זה אתגר נאה לצמד מגבר + רמקולים לשמור על המוזיקה בתחום הזה.

אני מחפש לשמוע שצלילי הגיטרה באס הם אכן צלילים, לא גולשים למהלומות אקוסטיות. כמו כן - שהם מתחילים ונפסקים מהר, ׳הדוק׳.

עוד אתגר לא פשוט: שכל הנאמר לעיל קורה גם ב-volume נמוך !

 

[SONYES]

מאחר יש לי את הגירסה הרגילה
אבל אני מעריך הוצאה זו היא ??

 

[AK1]

מאחר יש לי את הגירסה הרגילה
אבל אני מעריך הוצאה זו היא ??

הרעיון הוא לא לנחש איך משהו נשמע, אלא לתת המלצות ספציפיות לדברים שאפשר לסמוך עליהם לצורך בדיקה.

חוצמזה ש-Esoteric יקרים פחד בלי בהכרח להצדיק את המחיר.

אנא המלץ על קטעים ספציפיים בדיסקים ספציפיים ששמעת, ומה אתה בודק באמצעותם.

עמיר

 

[SONYES]

הרעיון הוא לא לנחש איך משהו נשמע, אלא לתת המלצות ספציפיות לדברים שאפשר לסמוך עליהם לצורך בדיקה.

חוצמזה ש-Esoteric יקרים פחד בלי בהכרח להצדיק את המחיר.

אנא המלץ על קטעים ספציפיים בדיסקים ספציפיים ששמעת, ומה אתה בודק באמצעותם.

עמיר

די נכון מעולם לא קניתי את זה אבל רק אבל אני מעריך/מנחש שאולי באמת עשו משהו מיוחד בזה .
מהדפסה בתקליט ובCD הקלטה של אבדו די טובה לאוזניים שלי יחסית לתקופה
וברמת ראיתי מחירים מה יש שם זהב ???
מאות אירו לדיסק קצת מוגזם אולי ליפנים זה הטוב לא יודע ??

 

[tomertsin]

עמיר, ביצוע יפה מאוד:

קישור לחברה: http://www.2l.no/pages/album/106.html

אם אין לך? חובה .

 

[SONYES]

אני רוצה להמליץ לכם על אתר שיש בו דיסקים ופירוט רחב מאד על כל הפרמטרים של הביצוע והקלטה.
{זה לא ביקורות }.
מידע בדרך כלל מקיף
וניתן לפלח לפי מנצח מלחין וכו
אבל ניתן למצוא המון על למשל במקרה זה-מהנדס זה מה הקליט ובאיזה חברה וכו

https://www.discogs.com/de/artist/802003-Arne-Akselberg

ניתן למצוא המון חומר מעניין כולל הוצאות שונות לאותה יצירה עצמה-עטיפות שונות וכוכ

או דיסקו-גרפיה למשל KARAJAN

https://www.discogs.com/de/artist/283122-Herbert-von-Karajan

תהנו חג שמח

 

[AK1]

עמיר, ביצוע יפה מאוד

תודה, אבדוק!

עם זאת, אין הכוונה כאן להמלצות אישיות אלא לטובת הכלל.
כעקרון, החברה 2L אכן מקליטה בצורה סופרלטיבית.

אני רוצה להמליץ לכם על אתר שיש בו דיסקים ופירוט רחב מאד על כל הפרמטרים של הביצוע והקלטה

תודה על ההמלצה.

עם זאת, הכוונה כאן אינה לאפשרויות לבדוק, אלא להמלצות על דברים שכבר סוננו ונבדקו, ליישום אפשרי במיידי.

עמיר

 

[SONYES]

תודה, אבדוק!

עם זאת, אין הכוונה כאן להמלצות אישיות אלא לטובת הכלל.
כעקרון, החברה 2L אכן מקליטה בצורה סופרלטיבית.


תודה על ההמלצה.

עם זאת, הכוונה כאן אינה לאפשרויות לבדוק, אלא להמלצות על דברים שכבר סוננו ונבדקו, ליישום אפשרי במיידי.

עמיר

זה מידע כללי

שמעתי שוב היום את הסימפוניה החמישית של מאהלר לכבוד יום הולדתו של זובין מהטה
עם LAPO
הפרק השלישי
מדקה 5 לערך סופרלטיב של הקלטה של דקה - בפעם הראשונה שמעתי ברמקולים מזה 5 שנים בערך
וממש ברגעים אלו באוזניות ממליץ בחום על מיקום כלים פיזור ועומק מצויינים וטימבר ממש טוב
במיוחד הקרן והכינורות כל כך השכבתיות בהקלטה קונטרבסים אמן בצד ימין עדיין -{יש לי איתו עם ניו0יורק בטלדק לא הביצוע כובש אותי ובמיוחד לא הקלטה }
זו אחת מהקלטות הבדיקה שלי לאורך 18 שנים אחרונות שגיליתי את זה בהוצאה מוזלת BELART- ברשיון דקה

וגם באותה הזדמנות שמעתי את פרקים 2/3/4 עם ברנשטיין בהוצאה שיועודה לSACD עשו רמסטר חדש
שמעתי גם את הישן בהוצאת רוייאל הכחולים - הוא 20 ביט
זה נשמע לי בהרבה מקומות צליל מדהים 3D קלטו את הכל הכלים במיקום כל כך יפה באולם

להלן מאהלר 5 עם זובין שעכשו יצא LP אני חושב ביפן { זה הוצאה ישנה של דקה -כבר קנית ציקובסקי עם מהטה - הביצועים שלו הרוב מעולים עם דקה LAPO - אני מאד אוהב אותו אז אני משוחד }

CD

ברנשטיין זה רמסטר חדש 2008

וזה הישן רוייאל /סינצרי

 

[SONYES]

אם כבר רוצים DEMO מהתחלה ועד הסוף עם באס מדהים
מיקום כלים יוצא מן הכלל
אומנם טיפה קצת חד בהתאם לראשית שנות הקלטה הראשונות בדקה ובכלל בדיגיטל
אפילו אצלי עם מערכת צנועה נשמע מדהים
זה

 

[SONYES]

??

ברח בטעות תקנתי
עמיר
פתאום חזר לי הצבע לפנים
אצלי כבר כמעט 30 שנה ושכחתי ממנו שמעתי אותו היום WOW
זה הכל מיקום באס מרחב עומק טימבר קצת חד אבל שווה

 

[SONYES]

לא ממש תקליט בדיקה אבל סאונד מה שנקרא "פיור אנאלוג"
עכשיו ירד לאיביי:
http://www.ebay.com/itm/111984231453?ssPageName=STRK:MESELX:IT&_trksid=p3984.m1558.l2649

יש לי את זה בCD מעולה עם איקוסטיקה של אולם ויקטוריה בזינבה
אומנם אולם קטן אך תפסו יפה את התיזמורת
זה לא עומד בסטנדט של הקולפלנד למעלה אבל טוב

 

[SONYES]

הקלטות אנסרמה באמת רק במקצתן טובות בבהירות שלהן וקצת צרות
עם המון עודץ באס בכלי מיתר נמוכים
אבל שחרזדה יחסית טובה מאד
וכמו כן הקלטות שכל פעם מופעם מהיכולת הפרמיטיבית של אז ליצר לנו הולוגרמת סאונד הקפית לאולם
ופירוט מעולה עם המון אויר מסביב לכלים מרווח יפה בין כלי לכלי והפרדה יפה גובהה טוב שומע את זה המון בהקלטות באולם בבוסטון למשל אם פידלר ומינש
וכמובן ריינר האגדי שני הדוגמאות שהבאת יש לי אותן בדיוק

 

[debussy]

הי,

עמיר,
שרשור נהדר !

אקדים ואומר שכל יצירה שאתן כדוגמא ל-'בדיקת מערכת', אני אוהב גם בתור יצירה [סתם שתדעו ]

מאהלר - סימפוניה 2 ולבדיקה: חלק ראשון ורביעי.

נתחיל בכך שמדובר באחת הסימפוניות הגדנדיוזיות ביותר שיש למלחין [אחת מהמפורסמות ביותר שלו עוד בימי חייו]. עומס הכלים שם מטורף, 40 כלי נשיפה, סקציית כלי קשת אדירה, יש נבל, יש אורגן, יש מקהלה, טרוף!

חלק ראשון
החלק נפתח בסקציית הקשתים, איך המערכת מעבירה את ה-'טרמולו' הזה? חי מספיק? הייתי רוצה לראות איך המערכת מתמודדת עם עומס הכלים כאן, ישנם קרשנדו'ס שיגרמו לבטן שלנו לעוף. האם המערכת מסוגלת להפריד את הכלים? האם הרמקול לא 'קורס' כאשר כל כך הרבה כלים דוחפים ביחד ? [שימו לב, בערך 2 וחצי דקות מפתיחת החלק לשיא שמגיעה התזמורת], זה בקלות יכול להשמע כמו ערבוב חזק של קולות בלי צורה
פרמטר חשוב נוסף הוא הדינמיות. בפרק הראשון ישנם פרצי אנרגיה אדירים, לעומת הרבה חלקים רכים [הכל יחסי ]
מה שיכול לגרום לרמקולים שלנו לוותר, או שלא.

חלק רביעי
אני מתפתה לא להיכנס כאן למהות הפרק וכאלה מפאת מטרת השרשור, רק אוסיף כי זהו הפרק הראשון בסימפוניה הכולל קולות המתווספים לתזמורת, מעין פרק הקדמה לפינאלה בפרק החמישי של היצירה. בלי קשר, זהו אחד הפרקים המלודיים והענוגים ביותר [לדעתי] של מאהלר ובכלל!
זהו פרק קצר מאוד כך שניתן לשמוע אותו מתחילתו עד סופו ולא לחפש קטע ספציפי בתוכו המתאים לנו לבדיקה וכאלה. כאן, ניתן לבדוק איך מוציאה המערכת שלנו את קול ה-'אלט' [או מצו סופרן לרוב] של הזמרת, אילו תחושות המערכת מצליחה להעביר לנו ? מרגשת מספיק ? הקול עדין מספיק וברור, התזמורת נשמעת ברקע בגוון המתאים ולא מאפילה על הקול האנושי? אשמח לדעתכם אגב...

אז, על מנת לבדוק, מספיק לנו ביצוע אחד ולמרות שיש לי בראש המון ואת כולם אני מאוד אוהב, הנה אחד מהם:

בספטמבר 1963 הקליטו את הפילהרמונית ניו יורק בניצוחו של המאסטרו ברנשטיין באחד הביצועים הטובים שיש ליצירה זו.
ברימסטר מכובד זה, מביא לנו ברנשטיין את מאהלר בצורה רוחנית יותר [עניין של הרגשה אישית], פחות טכניקה, יותר מעבר לעולם אחר דרך התווים, המאסטרו כאן מתחבר כולו ליצירה ונהיה חלק ממנה, הוא והתזמורת כחלק אחד.

אני לא רוצה לחפור יותר מדי, אז זהו, מפסיק.

 

[AK1]

עמיר,
שרשור נהדר !

יופי של פוסט!

נתחיל בכך שמדובר באחת הסימפוניות הגדנדיוזיות ביותר שיש למלחין [אחת מהמפורסמות ביותר שלו עוד בימי חייו]. עומס הכלים שם מטורף, 40 כלי נשיפה, סקציית כלי קשת אדירה, יש נבל, יש אורגן, יש מקהלה, טרוף!

בוא נגיד שייחסית לשמינית זה עוד בקטנה

ולא לשכוח שייש גם וואחד סקציית כלי נקישה, כולל 7(!) טימפאני ושני תופי באס -- רק אלה כבר מספיקים כדי לכסות את כל המיתרים וכלי הנשיפה מעץ בלי בעייה.

חלק ראשון
החלק נפתח בסקציית הקשתים, איך המערכת מעבירה את ה-'טרמולו' הזה? חי מספיק? הייתי רוצה לראות איך המערכת מתמודדת עם עומס הכלים כאן, ישנם קרשנדו'ס שיגרמו לבטן שלנו לעוף. האם המערכת מסוגלת להפריד את הכלים? האם הרמקול לא 'קורס' כאשר כל כך הרבה כלים דוחפים ביחד ? [שימו לב, בערך 2 וחצי דקות מפתיחת החלק לשיא שמגיעה התזמורת], זה בקלות יכול להשמע כמו ערבוב חזק של קולות בלי צורה
פרמטר חשוב נוסף הוא הדינמיות. בפרק הראשון ישנם פרצי אנרגיה אדירים, לעומת הרבה חלקים רכים [הכל יחסי ]
מה שיכול לגרום לרמקולים שלנו לוותר, או שלא.

דווקא בפתיחה "עומס" הכלים די קטן יחסית -- רק מיתרים, ומתווספים בסון וקונטרבסון, ורק בהדרגה כלים נוספים, וגם אז רחוקים מכל החגיגה -- אם לציין רק את הרעשנים הגדולים, אז רק 6 מ-10 הקרנות, רק 4 מ-10 החצוצרות, רק שני טימפאני, תוף באס אחד, בלי אורגאן, ובטח בלי המקהלה.

לא שזה לא מרשים לכשעצמו, אבל אם מדברים על קריסה כבר כאן, אז המערכת בבעייה...

אז, על מנת לבדוק, מספיק לנו ביצוע אחד ולמרות שיש לי בראש המון ואת כולם אני מאוד אוהב, הנה אחד מהם:

בספטמבר 1963 הקליטו את הפילהרמונית ניו יורק בניצוחו של המאסטרו ברנשטיין באחד הביצועים הטובים שיש ליצירה זו.
ברימסטר מכובד זה, מביא לנו ברנשטיין את מאהלר בצורה רוחנית יותר [עניין של הרגשה אישית], פחות טכניקה, יותר מעבר לעולם אחר דרך התווים, המאסטרו כאן מתחבר כולו ליצירה ונהיה חלק ממנה, הוא והתזמורת כחלק אחד.

אז כאן אנחנו מגיעים למחלוקת:

לא אתווכח על הביצוע, לא על טוב/רע, לא על רוחניות, לא על טכניקה, לא על מעבר לעולם אחר ולא על חיבור ליצירה -- כל אלה עניין לטעם ולתחושות אישיות ופרשנות של הפרשנות

גם לא אתווכח על הבחירה ביצירה כמאפשרת לבדוק הרבה אספקטים של מערכת אודיו בחלקיה השונים.

אני כן חולק על הבחירה בהקלטה הספציפית, שלדעתי אינה מצטיינת ברמה הטכנית (של הקלטה, לא של נגינה). לכינורות יש נטייה להיות דקים וחריפים משהו, האימפאקט שלה מאוד מוגבל, התמונה הכלית קצת מעורפלת, חסרים הרבה פרטים ששומעים בהקלטות אחרות... כך שלדעתי האישית, ההקלטה הזו, כהקלטה, אינה מתאימה לשמש כאמת מידה לבדיקה.
שמעתי אותה ביותר ב-remaster אחד, וזה שברשותי כעת הוא SACD יפאני בסטריאו תלת-ערוצי (גם סנטר):

אם עוברים להקלטה מודרנית יותר כמו למשל Ivan Fischer ב-SACD של Channel Classics, אנחנו כבר בליגה אחרת של הקלטה:

ואישית, אני מעדיף גם את הביצוע.

יש עוד לא מעט הקלטות מצטיינות כהקלטות, ולא אחרונה ביניהן היא זו של Gilbert Kaplan, איש עסקים, לא מוזיקאי, שפיתח אובססייה ליצירה הזו וניצח עליה:

שם יש גם תוף באס ראוי לשמו והביצוע מצויין בהחלט.

יש הנשבעים בזקנו של קלמפרר, אם כי ה-remaster בסידרת Great Recordings of the Century אינו מצטיין, וייש תומכים נלהבים גם לגירסה של זובין מהטה עם הפילהארמונית של וינה.

אישית, הביצוע האהוב עלי ביותר, גם כהקלטה -- לא "טבעית" / "ריאליסטית" אלא "energized" -- הוא בהקלטה האנאלוגית מ-1966 של Georg Solti עם London Symphony (לא המאוחרת יותר, הדיגיטאלית, עם Chicago Symphony):

כאן כבר התווים הראשונים הם "פיצוץ" של אנרגייה, והביצוע כולו נפלא.

כך זה נשמע באיכות YouTube

עמיר

 

[AK1]

עוד דוגמה תמציתית

המטרה: בדיקה של נוכחות באס נמוך במערכת

שם הדיסק: Romeo and Juliet. ככל הידוע לי, אין גירסת LP.

היצירה: 3 הסוויטות המלאות מתוך המוזיקה לבאלט של פרוקופייב "רומיאו ויוליה", על פי שייקספיר
פרטי זיהוי: Telarc SACD 60597
הקלטה: 2002/3, הטכנאי Michael Bishop, המפיק Robert Woods
המבצעים: Paavo Järvi מנצח על Cincinnati Symphony Orchestra
קטע: תחילת הראשון
תיאור קצר: קטעים תזמורתיים לבאלט, אבל לא סתם רקע בנאלי לריקוד אלא מוזיקה מעולה בזכות עצמה

למה לשים לב: לאחר הקדמה של 4 מכות בתזמורת ומעבר קצר בכלי נשיפה מעץ, מתחילה מנגינה בכינורות עם ליווי קיצבי בבאס.

הליווי הזה בבאס נשמע כמו פריטה בכלי המיתרים הנמוכים -- קונטראבאסים -- אבל נלוות אליה גם מכות חלשות בתוף באס. מרכיב התוף אמור להישמע באופן מובהק כתוף גדול, ולא כחלק מהפריטה או רק כתוספת punch לפריטה, כמו שהייה יכול לקרות אם הייה מדובר בטימפאני.

==============================================

רק דוגמית מקטע אחר שייש באותו בדיסק, שמאוד מוכר וחביב בזכות עצמו, אבל את הביצוע הזה אין ב-YouTube, אז הנה מתוך ביצוע אחר (והרבה פחות טוב) שכן קיים ב-YouTube:

הדקה וחצי הראשונות מתארות בדיסונאנסים איומים את הקונפליקט בין המשפחות היריבות, מונטאגיו וקאפולט, ואחר כך מתחיל הקטע המוכר, שנקרא "ריקוד האבירים":

גילוי נאות: המערכת הקודמת שלי עברה את הבדיקה הזו בקלות. המערכת הנוכחית בקושי אם בכלל.
אמרתי שאני רוצה להוסיף סאב, לא?

תיהנו!
עמיר

 

[debussy]

יופי של פוסט!

תודה !

בוא נגיד שייחסית לשמינית זה עוד בקטנה

ברור !

אגב, אפרופו 'יחסית' ובהקשר לסימפוניה השנייה שכאן. כאשר אחד מחבריו [מנצח מכובד לתקופתו] הקרובים של מאהלר שמע את החלק הראשון הוא אמר לו ש-'טירסטן ואיזולדה' נשמע כמו סימפוניה של היידן על יד זה

השניה בהחלט גדולה, אבל השמינית אפילו יותר, נכון.

לא שזה לא מרשים לכשעצמו, אבל אם מדברים על קריסה כבר כאן, אז המערכת בבעייה...

מממ.... לא בטוח בכלל, אני חושב שתהיה מופתע, זה לא יוצא כמו שצריך לרוב [ מה זה כמו שצריך ? דיון אחר .. ]

אני כן חולק על הבחירה בהקלטה הספציפית, שלדעתי אינה מצטיינת ברמה הטכנית (של הקלטה, לא של נגינה). לכינורות יש נטייה להיות דקים וחריפים משהו, האימפאקט שלה מאוד מוגבל, התמונה הכלית קצת מעורפלת, חסרים הרבה פרטים ששומעים בהקלטות אחרות... כך שלדעתי האישית, ההקלטה הזו, כהקלטה, אינה מתאימה לשמש כאמת מידה לבדיקה.
שמעתי אותה ביותר ב-remaster אחד, וזה שברשותי כעת הוא SACD יפאני בסטריאו תלת-ערוצי (גם סנטר):

מסכים איתך לחלוטין, ההקלטה המקורית בעייתית, הרימסטר טוב בהרבה אגב, אבל לחלוטין יש הקלטות טובות יותר.
אני חושב שמערכת ש-'תיפול' בביצוע זה, 'תיפול' גם בביצוע חדשני בהקלטה 'נקייה' יותר.

שמעתי אותה ביותר ב-remaster אחד, וזה שברשותי כעת הוא SACD יפאני בסטריאו תלת-ערוצי (גם סנטר):

מעולה

ואישית, אני מעדיף גם את הביצוע.

מה ???

יש הנשבעים בזקנו של קלמפרר

אני חושב באמת שקלמפרר ו-וולטר הם פורצי הדרך של מאהלר, אבל ברנשטיין [לטעמי] לקח את זה קדימה, מבחינת פרוש, קצב ודינמיקה

וייש תומכים נלהבים גם לגירסה של זובין מהטה עם הפילהארמונית של וינה.

מת עליו במאהלר בכלל.

אישית, הביצוע האהוב עלי ביותר, גם כהקלטה -- לא "טבעית" / "ריאליסטית" אלא "energized" -- היא זו של Georg Solti עם London Symphony

או, ביצוע מצוין
[אגב שולטי שיקגו שישית, מה דעתך ? חרגנו מהשרשור]

 

[AK1]

מממ.... לא בטוח בכלל, אני חושב שתהיה מופתע, זה לא יוצא כמו שצריך לרוב [ מה זה כמו שצריך ? דיון אחר .. ]

לא נראה לי שאהייה מופתע שקיימות מערכות ש"קורסות" כבר בזה

מסכים איתך לחלוטין, ההקלטה המקורית בעייתית, הרימסטר טוב בהרבה אגב, אבל לחלוטין יש הקלטות טובות יותר.
אני חושב שמערכת ש-'תיפול' בביצוע זה, 'תיפול' גם בביצוע חדשני בהקלטה 'נקייה' יותר.

ברור, אבל אם מדברים על קטעי בדיקה, בוא ניקח ישר את הקטעים שבודקים "עד הסוף" את האספקט הספציפי, בלי להזדקק ל"טרנזיטיביות"

זה אומר שאם בוחרים יצירה, כדאי להעדיף בהקשר ספציפי זה לא את זו המבוצעת בצורה שהכי לטעם המציע, אלא את זו המוקלטת בצורה שהכי מאתגרת את האספקט הנבדק.

אני חושב באמת שקלמפרר ו-וולטר הם פורצי הדרך של מאהלר, אבל ברנשטיין [לטעמי] לקח את זה קדימה, מבחינת פרוש, קצב ודינמיקה

מסכים, אבל אותי אישית לא באמת מעניינת הזווית ההיסטורית/התפתחותית של הנושא, אלא את מה שהכי נוגע בי.
סתם דוגמה אסוציאטיבית -- שנברג ללא ספק מלחין חשוב ופורץ דרך הרבה יותר מתלמידו אלבאן ברג, אבל אני מעדיף בהרבה את יצירותיו של ברג, כמו שאני גם מעדיף הרבה מאלה שלמדו מוואגנר מאשר את המקור וההשראה.

[אגב שולטי שיקגו שישית, מה דעתך ? חרגנו מהשרשור]

זה עדיין הביצוע שאני הכי אוהב.
שולטי מאהלר עדיין בעדיפות ראשונה מבחינתי ב-2 (לונדון), ועם שיקאגו ב-3 ב-6, ב-7 וב-8.

עמיר

 

[debussy]

האנס פון בילוב .
לא היה חבר קרוב שלו עד כמה שידוע לי.

אאל"ט זוכר שקראתי שהם היו בקשר מאוד מיוחד, נפגשו והעבירו רשמים על יצירותיו של מאהלר ואחרות. מאהלר מאוד העריך את דעתו ובילוב מהצד השני, שלא היה אדם סימפטי במיוחד מאוד העריך את מאהלר.

אבל אוקיי, אם לא היו, אז לא