בתנור על חשבון ואחריות היבואן או הלקוח ?
היבואן משלם. בוא נניח שהוא לוקח על זה אחריות.
די עם השטויות שלכם.
בכל רמקול עם תיבה בעובי דופן עבה הצביעה לא תשפיע על הסאונד.
קשה לי להאמין שזה ייצא מאד יפה אבל כל אחד רשאי להתעלל ברמקול שלו כרצונו.
לדעתי בדיוק הפוך. קשה לי להאמין שזה יצא מכוער מספיק כדי להידחות ע"י הלקוח, אבל קשה לי להאמין שאין לזה השפעה על הצליל כלל. זאת לא הנקודה, אבל. הנקודה היא שזה הוצע כפיתרון לגיטימי ע"י היבואן.
תראה מתן
אם הרמקול בתנור , אני מניח שזה סוכם עם היבואן .
בוא ניקח בחשבון שאנחנו לא יודעים בדיוק מה סוכם , אבל אני מניח שהלקוח מודע לכל ההשלכות , הרי לא מדובר בילד קטן , הרי זה לא שהיבואן צבע לו את הרמקול מאחורי גבו והביא לו אותו צבוע ללא ידיעתו.
אני אישית לא היתי מציע דבר כזה אבל מצד שני אני לא רואה כאן שום פשע מיוחד כל עוד יש סיכום.
ארמה, נראה לי ששכחת מתחילת השרשור - היבואן הוא זה שהציע. זה לא היה רעיון גאוני של הלקוח שהיבואן התרצה והחליט ללכת לקראתו. ואתה יודע מה? גם אם כן, ואני יודע שלא, זה עדין הזיה.
וכל עוד היבואן הציע לו להמתין , והוא , הלקוח לא רצה , ולכן אם אתה שואל אותי , הלקוח הוא הקובע, ולכן
הוא לא פחות ״אשם״ ,תקרא לזה ,בכך שהסכים , והרי גם אם היבואן היה מסרב לצבוע והלקוח עדיין עומד על זה אז הוא היה מקסימום ממליץ ללקוח לצבוע בנגרייה X אחרי האספקה והלקוח הריי עדיין היה מסכים ככה שזה נראה כהינו הך .
ניחא. אבל זה לא מה שהיה. זה היה בחסות היבואן, באחריות היבואן, על חשבון היבואן.
לאנשים יש לפעמים בקשות מיוחדות או מוזרות , וחרף הצעת היבואן ללקוח להמתין , הלקוח החליט שהוא רוצה אצלו בבית תוך יומיים את המוצר בשחור ואם לא , לא תהיה עסקה .
אז היבואן אמר לעצמו , זה או שאעשה מה שהלקוח רוצה או שלא תהיה עסקה.
כן, עם שני סייגים:
1. ה"צביעה" הזאת לוקחת כבר כמה שבועות. כלומר צימצמו את זמן ההמתנה מ-3 חודשים לחודש; נהיה לארג'ים: שלושה שבועות.
2. כלומר, אם התנאי לעסקה הוא הצבע, ואין במלאי, אז במקום לנסות להאיץ ביצרן (יכול להיות שבלתי אפשרי, אוקיי) עושים הכל כדי לסגור את העסקה בכל מקרה?
ושוב , אנחנו לא יודעים בדיוק מה היה ומה סוכם ולכן אסור לשפוט אף אחד.
שמע, אם החבר (האדיוט) הצמיד אקדח לרקתו של היבואן, אז אכן, באמת אסור לשפוט אותו על שאישר את זה. אני לא רואה הרבה סיטואציות אחרות שבהן זה לגיטימי. בקיצור, אתה הולך רחוק עם הסינגור שלך. ובאותה נשימה אומר שאתה בחיים לא היית עושה את זה, כלומר - הסטנדרטים שלך מול הלקוחות שלך גבוהים בהרבה. עכשיו אני יודע - לא רק ציוד טוב אתה מוכר אלא גם אם אצטרך עורך דין יש לי לאן לפנות
.
אם אתה כל כך משתוקק לפרסם את שם היבואן אז דבר אתו קודם, תשמע את גרסתו ואז תקבל את ההחלטה כשיש לך את כל הפרטים והתמונה המלאה.
תראה, עקרונית אתה צודק, אבל איזה הסבר אפשר לתת? גם אם כל התנאים המקלים כפי שארמה הגדיל להמציאם נכונים, (רעיון של הלקוח, היבואן היה עם הגב אל הקיר והגיע לפת לחם, היה חייב למכור את הרמקול כדי לפרנס את המשפחה, הלקוח איים שיקנה מיבואן אחר וכו') זה יכול להפוך את המעשה ללגיטימי? אני בספק.
לא בעיה לצבוע רמקול מלבלן לשחור ושיצא ברמה כזו שאין סיכוי בעולם שזה לא יראה מקורי לחלוטין.
הולכים לצבעי רכב טוב, משייפים, צובעים, עושים פוליש ויש לך רמקול שחור ברמת מפעל.
אם זה משתלם לבחור כלכלית, אין שום בעיה עם זה.
1. זה משתלם לבחור מאד: היבואן משלם על זה.
2. לא מדברים על יכולות הנגרות/גימור של היבואן. מדברים על הלגיטימיות של מהלך כזה. היית קונה היונדאי חדשה והולך צובע אותה בתנור יום למחרת כי לא היה את הצבע שלך במלאי? (בכוונה היודאי, כי על ה- BMW באמת חאראם).
טוב, לא חשוב. סתם רציתי לשמוע את דעתכם. אני מבין שהדעות נעות בין זעזוע עמוק וקשה לבין הגחכה. קיבלתי. שמנו מאחורינו. אדווח לאחור כשאראה את הרמקולים ואתן סטירה לחבר האדיוט.