ספינורמה ורמקולים על פי פלויד טול -- מבוא

[AK1]

באחד הפוסטים החכמים שלו, @Dan-Cinemart נתן הפנייה להרצאה של Dr. Floyd Toole, מדען עם הרבה ידע וניסיון אקדמי ומעשי באקוסטיקה בכלל וברמקולים בפרט. הרצאה זו פוקחת עיניים אל הצד המדעי והניסויי של מדידות וקישור/מתאם ביניהן לבין מה ששומעים.

עד עכשיו היו שני "מחנות":

• ה"אובייקטיביסטים", שטענו שהכל מדיד ושצריך להסתמך רק על מדידות, אבל למדידות שאליהן התייחסו -- אלה המפורסמות כ-specs של רכיבים -- אין הרבה מיתאם למה ששומעים. רכיבים שנמדדים מצוין יכולים להישמע עלובים, ולהיפך.
  
  
• ה"סובייקטיביסטים", שטענו -- בצדק מסויים -- שצריך להסתמך רק על מה ששומעים, והמדידות לא חשובות/משמעותיות, ושכנראה לא יודעים מה למדוד.

עכשיו נוסף מחנה של "אובייקטיביסטים" שיצרו סט חדש של מדידות וחישובים שמקושרים באופן ישיר להעדפות "סובייקטיביות". הנושא משך אותי מידית, מהבחינה המדעית -- זה מבחינתי תענוג לראות science done right!

בעצם הרעיון של כל העסק הוא כדלקמן:

• מה שמעניין באמת הוא ההערכות הסובייקטיביות -- המטרה היא שאנשים יאהבו את מה שהם שומעים.
  
  
• אבל אנחנו רוצים צורה לבצע הערכות סובייקטיביות כך שיהיו reliable, repeatable, וכו', מה שיאפשר להתייחס אליהן כאל "מדידות".
  
  
• לצורך זה פותחה שיטה שלמה של השוואות והערכות, שמנטרלת כל מיני גורמים "מערפלים", כשהתוצאה של התהליך היא שכל רמקול מקבל ציון, מספר בודד בין 0.0 ל-10.0, שמשקף את איכותו הסובייקטיבית לפי ציונים שהתקבלו במבחני האזנה double-blind מבוקרים.
  
  
• מה שאנחנו רוצים זה למצוא איזה מדידות אובייקטיביות כדאי לבצע, ואיזה עיבודים לעשות על תוצאות המדידות, כדי להיות מסוגלים לנבא את הציונים הסובייקטיביים.
  
  
• כך עלה הרעיון של למדוד Frequency Response בכל הכיוונים, האופקיים והאנכיים, ולבדוק מה הקורלציות בין המדידות לבין התוצאות הסובייקטיביות.
  
  
• כך עלו על הקשר בין הפיזור off-axis לבין ההעדפות הסובייקטיביות.
  
  
• כך גם פיתחו המושגים וצורות החישוב של כל מיני מדדים כמו directivity index ו-sound power שיוסברו בהמשך, וצורות גרפיות לייצג את הנתונים הנמדדים והמחושבים.
  
  
• כך מצאו איזה יחסים מתקיימים בין המדדים למיניהם ואיך זה נראה בגרפים כאשר ההערכה הסובייקטיבית היא נמוכה או גבוהה.
  
  
• כך גם פיתחו מדד מספרי -- נוסחה מסובכת שמשקללת את הנתונים ושהתוצאה שלה היא מספר בודד -- שמנבא את תוצאת המדידה הסובייקטיבית במתאם גבוה.
  
  
• וכך מקבלים את הקשר בין הסובייקטיבי למדעי, מה שטול אוהב לקרוא לו Turning opinion into fact.

יש לציין גם שספינורמה אינה מיטיבה לנבא מה שקורה בבאס, כי בתדרים הנמוכים מה שקובע הוא החדר, ולא הרמקול. כך שאם מישהו חושב שספינורמה טובה משמעותה מחסור או עודף בבאס -- טועה.

כמה הערכות אישיות שלי לגבי משמעות המדד

• האם המדד הזה הוא אבסולוטי וקובע מה טוב ומה לא עבור כולם? לא
  
  
• האם המדד הזה קובע עד כמה מאזינים מתרגשים מהמוזיקה דרך הרמקול הזה ומהסאונד שלו? לא, אבל סביר שיש מיתאם
  
  
• האם המדד הזה מנבא העדפות של מאזינים באון כללי/בסיסי? כן
  
  
• האם המדד הזה ינבא העדפות של מאזינים לרמקול מסוים בחדר מסוים עם אקוסטיקה מסוימת ובהקלטה מסוימת? לא
  
  
• האם כדאי להשתמש במדדים ובצורת החשיבה והמדידה הזו לצורך תכנון, בדיקה ושיפור של רמקולים? כן
  
  
• האם כדאי להשתמש בזה כנקודת פתיחה לאיזה רמקולים כדאי להקשיב? כן, לגמרי
  
  
• האם תוצאה גבוהה של ספינורמה מבטיחה שמה ששומעים בתצוגה או בחדר אחר יהיה דומה למה ששומעים בבית? לא מבטיחה, אבל ממש מגדילה את הסיכוי
  
  
• האם כדאי להימנע מלהאזין לרמקולים שאין להם מדידות ספינורמה? לאו דווקא להימנע, אבל לתת עדיפות התחלתית נמוכה יותר
  
  
• האם כדאי להימנע מלהאזין לרמקולים שתוצאת הספינורמה שלהם אינה גבוהה? לאו דווקא להימנע, אבל לתת עדיפות התחלתית נמוכה עוד יותר

בהמשך אולי אכתוב כמה פוסטים נוספים על כל מיני אספקטים של הנושא.

אני לא יודע עד כמה אפשר להתרשם מהתיאורים הטכניים והיבשים האלה, אבל לדעתי זה משהו גדול וחשוב.

 

[shushu]

דרך אגב זו שיטת מחקר מעניינת מאוד. גם טברסקי וכהנמן זוכי פרס נובל בכלכלה התנהגותית השתמשו בשיטה הזו, ואם לא טועה אפילו המציאו אותה (אבל בזה אני לא בטוח).
הם הצליחו לפתח מודל מתמטי המסתמך על העדפות של אנשים, והראו שבתכלס אנשים הם לא רציונלים באופן שבו הכלכלה הקלאסית מניחה (או נניח שרציונלים עם שיקולים אחרים שלא כלכליים לטווח הקצר המונע מרווח או הפסד מיידי)

 

[שניצל]

אני מעולם לא שמעתי את המושג "ספירונומה " ואיך הוא קשור ליכולת הפיזור רוחבי ,אופקי ,מעניין היכן מופיע הנתון הזה ,וכמה דוגמאות של הציון הזה לרמקולים שונים מעניין מאוד , בכל אופן תודה על ההסבר!

 

[clip99]

אותי מעניין לדעת אם המדד שפיתחו יהיה נכון לכלל סוגי המוזיקה וכלל המאזינים . למיטב ידיעתי קבוצת הביקורת והתוכן איתו ביצעו את הבדיקה לא מהווים מדגם מייצג אלא מצומצם . להערכתי כוחה של שיטה זו יפה להשגת אחוזי התאמה גבוהים יותר ממה שהיה מתקבל על פי מדדים ובדיקות אחרות .

 

[Cloudy]

שווה צפייה:

 

[AK1]

שווה צפייה:

זו ההרצאה שנתתי לינק אליה. אולי הייתי צריך לכלול אותה כ"מדיה". אתקן את הפוסט הפותח.

 

[AK1]

אותי מעניין לדעת אם המדד שפיתחו יהיה נכון לכלל סוגי המוזיקה וכלל המאזינים . למיטב ידיעתי קבוצת הביקורת והתוכן איתו ביצעו את הבדיקה לא מהווים מדגם מייצג אלא מצומצם . להערכתי כוחה של שיטה זו יפה להשגת אחוזי התאמה גבוהים יותר ממה שהיה מתקבל על פי מדדים ובדיקות אחרות .

אולי @Dan-Cinemart יודע נתונים נוספים. אם הבנתי אותו נכון, לרמקולים שמקבלים ציונים טובים בסטריאופייל יש ציוני ספינורמה גבוהים.

 

[Dan-Cinemart]

אולי @Dan-Cinemart יודע נתונים נוספים. אם הבנתי אותו נכון, לרמקולים שמקבלים ציונים טובים בסטריאופייל יש ציוני ספינורמה גבוהים.

בסופו של יום הרשת מוצפת מידע עתיר שנים והוכחות חותכות.

אני לא יודע מה זה כלל הציבור וכלל סוגי המוזיקה .אין 100 אחוז -יש רק הסתברות גבוהה מאוד .לא 100 אחוז .זה שיש הסתברות גדולה מאוד אותי זה מעבר למספק ,וכל פעם כשאתה רואה PREDICTED IN ROOM RESPONSE שנגזר מהספינורמה ,זאת אומרת - גרף תוצאה צפוי בחדר לרמקול עם ספינורמה מסוימת מתיישר בצורה דיי מופלאה עם התחזית ,שנגזרת ממדידות אנאקואיות - זה בעיני קסם וכלי שמיש ביותר.

ארין מראה את זה נהדר כאן - חדר אמתי ,לא דמיון ותאוריה ומחשבות :

חשוב להגיד : מעל תדר מסוים ,המשתנה לפי חדר - בין 300 ל 400 הרץ - החדר מכתיב את התוצאה - אך מעל תדר זה -הרמקול מכתיב את התוצאה ופה כוחה של הספינורמה .

אין באמור להמליץ לאף אחד לרכוש רמקול לפי ספינורמה או כל מדידה אחרת - יש המון מדידות נוספות,צורך בהצלבה וכמובן שמיעה ועוד פעם שמיעה. אבל כן מאוד מציע לפתוח את הראש למה שכן באפשרות שלנו להבין לפי מדידות.

בהקשר של ג'ון אטקינסון ,עורך והאיש הטכני של סטריאופיל - הוא טען שלא מצא מחלוקת עם דבריו של טול ובנוסף 90 אחוז מהמוצרים שעולים לטופ הם בעלי מדידות טובות.


קלמן רובינסון מסטריאופיל מוסיף כאן :

Blind Listening at Harman International

Revel began demonstrating prototypes of the Performa F228Be, reviewed elsewhere in this issue, at the Consumer Electronics Show and other audio events in 2015, though they had yet to settle on the model name.

www.stereophile.com

צריך גם להבין שהספינורמה היא בין היתר, מדד להנדסה בסיסית טובה :

העדר רזוננס משמעותי שגורם לשינוי טונאלי בתדר או תדרים מסוימים
תגובה דומה על ומחוץ לציר אשר מאשרת קרוס נכון בין הדרייברים והתאמה של הכיווניות שלהם(בכל מיני שיטות שלא קשורות ישירות לקרוס ) - ארוך להסביר על זה - אנסה לעשות זאת בהזדמנות.

לגבי המבחן - סביב 300 מאזינים ו 70 רמקולים עם מגוון סוגי מוזיקה - רמקול טבעיים מנצחים.זה המצב - תחליט האם זה מספק אותך או לא-בנוסף למה שרשמתי למעלה. אין לי 100 אחוז לתת לך קליפ-רק אחוז מאוד גבוה של דמיון בין אדם אחר לחברו בהסתכלות כללית.אני איתך אגב לחלוטין על עניין שמראה/מצב רוח/מחיר/משקל/סטיגמה ומה לא - משפיעים עלינו מאוד.

ובסופו של יום גם מי שיגיד שלא רוצה רמקול טבעי -עדיין עדיף לו לבחור רמקול שהוא בעל פיזור נשלט : ההחזרים יהיו זהים,הטיפול האקוסטי יהיה ברור וצפוי,ההחזרים יהיו מועילים ולא הרסניים- ואם חשקה נפשו ללכת על RC- יש עם מה לעבוד .או יותר נכון - לא לעבוד קשה מדי עד אילוץ המערכת להישמע "מכנית" ," עשויה".

כמה שפחות לתקן ,כמה שפחות לגעת על ידי בחירות נכונות -כך עדיף פי מליון.

 

[AK1]

מצאתי תוצאות ספינורמה: עם תמונות, ולפי הציון (באותו אתר, pierreaubert.github.io).

יש דברים שנראים מוזר, כולל ציוני 0 ואפילו שליליים.