AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,908
- מעורבות
- 2,930
- נקודות
- 113
באחד הפוסטים החכמים שלו, @Dan-Cinemart נתן הפנייה להרצאה של Dr. Floyd Toole, מדען עם הרבה ידע וניסיון אקדמי ומעשי באקוסטיקה בכלל וברמקולים בפרט. הרצאה זו פוקחת עיניים אל הצד המדעי והניסויי של מדידות וקישור/מתאם ביניהן לבין מה ששומעים.
עד עכשיו היו שני "מחנות":
בעצם הרעיון של כל העסק הוא כדלקמן:
כמה הערכות אישיות שלי לגבי משמעות המדד
אני לא יודע עד כמה אפשר להתרשם מהתיאורים הטכניים והיבשים האלה, אבל לדעתי זה משהו גדול וחשוב.
עד עכשיו היו שני "מחנות":
- ה"אובייקטיביסטים", שטענו שהכל מדיד ושצריך להסתמך רק על מדידות, אבל למדידות שאליהן התייחסו -- אלה המפורסמות כ-specs של רכיבים -- אין הרבה מיתאם למה ששומעים. רכיבים שנמדדים מצוין יכולים להישמע עלובים, ולהיפך.
- ה"סובייקטיביסטים", שטענו -- בצדק מסויים -- שצריך להסתמך רק על מה ששומעים, והמדידות לא חשובות/משמעותיות, ושכנראה לא יודעים מה למדוד.
בעצם הרעיון של כל העסק הוא כדלקמן:
- מה שמעניין באמת הוא ההערכות הסובייקטיביות -- המטרה היא שאנשים יאהבו את מה שהם שומעים.
- אבל אנחנו רוצים צורה לבצע הערכות סובייקטיביות כך שיהיו reliable, repeatable, וכו', מה שיאפשר להתייחס אליהן כאל "מדידות".
- לצורך זה פותחה שיטה שלמה של השוואות והערכות, שמנטרלת כל מיני גורמים "מערפלים", כשהתוצאה של התהליך היא שכל רמקול מקבל ציון, מספר בודד בין 0.0 ל-10.0, שמשקף את איכותו הסובייקטיבית לפי ציונים שהתקבלו במבחני האזנה double-blind מבוקרים.
- מה שאנחנו רוצים זה למצוא איזה מדידות אובייקטיביות כדאי לבצע, ואיזה עיבודים לעשות על תוצאות המדידות, כדי להיות מסוגלים לנבא את הציונים הסובייקטיביים.
- כך עלה הרעיון של למדוד Frequency Response בכל הכיוונים, האופקיים והאנכיים, ולבדוק מה הקורלציות בין המדידות לבין התוצאות הסובייקטיביות.
- כך עלו על הקשר בין הפיזור off-axis לבין ההעדפות הסובייקטיביות.
- כך גם פיתחו המושגים וצורות החישוב של כל מיני מדדים כמו directivity index ו-sound power שיוסברו בהמשך, וצורות גרפיות לייצג את הנתונים הנמדדים והמחושבים.
- כך מצאו איזה יחסים מתקיימים בין המדדים למיניהם ואיך זה נראה בגרפים כאשר ההערכה הסובייקטיבית היא נמוכה או גבוהה.
- כך גם פיתחו מדד מספרי -- נוסחה מסובכת שמשקללת את הנתונים ושהתוצאה שלה היא מספר בודד -- שמנבא את תוצאת המדידה הסובייקטיבית במתאם גבוה.
- וכך מקבלים את הקשר בין הסובייקטיבי למדעי, מה שטול אוהב לקרוא לו Turning opinion into fact.
כמה הערכות אישיות שלי לגבי משמעות המדד
- האם המדד הזה הוא אבסולוטי וקובע מה טוב ומה לא עבור כולם? לא
- האם המדד הזה קובע עד כמה מאזינים מתרגשים מהמוזיקה דרך הרמקול הזה ומהסאונד שלו? לא, אבל סביר שיש מיתאם
- האם המדד הזה מנבא העדפות של מאזינים באון כללי/בסיסי? כן
- האם המדד הזה ינבא העדפות של מאזינים לרמקול מסוים בחדר מסוים עם אקוסטיקה מסוימת ובהקלטה מסוימת? לא
- האם כדאי להשתמש במדדים ובצורת החשיבה והמדידה הזו לצורך תכנון, בדיקה ושיפור של רמקולים? כן
- האם כדאי להשתמש בזה כנקודת פתיחה לאיזה רמקולים כדאי להקשיב? כן, לגמרי
- האם תוצאה גבוהה של ספינורמה מבטיחה שמה ששומעים בתצוגה או בחדר אחר יהיה דומה למה ששומעים בבית? לא מבטיחה, אבל ממש מגדילה את הסיכוי
- האם כדאי להימנע מלהאזין לרמקולים שאין להם מדידות ספינורמה? לאו דווקא להימנע, אבל לתת עדיפות התחלתית נמוכה יותר
- האם כדאי להימנע מלהאזין לרמקולים שתוצאת הספינורמה שלהם אינה גבוהה? לאו דווקא להימנע, אבל לתת עדיפות התחלתית נמוכה עוד יותר
אני לא יודע עד כמה אפשר להתרשם מהתיאורים הטכניים והיבשים האלה, אבל לדעתי זה משהו גדול וחשוב.
נערך לאחרונה ב: