מערכת מוסיקלית היא מערכת שגורמת להנאה.
עד כה, את כל הפרמטרים שעל פיהם אתה שופט מכשירים שעוברים אצלך ולאחר מכן כותב לנו עליהם בסקירות, ניתן להכיל בקלות על ציוד אולפני איכותי שמטרתו היא לעזור בהקלטת מוסיקה, ולא בהאזנה לה.
לכן יש כאן חוסר כלשהו.
כשאתה מחפש את כל הפרמטרים האוביקטיביים האלה, שבדר"כ ניתן גם להגדיר אותם כמכלול של תכונות חשמליות, אתה עושה עוול לחויית ההאזנה. אתה מפשיט אותה והופך אותה לחוויה טכנית נטו.
ומה שהזוי ומשעשע הוא שבכל שיחה טלפונית - וגם פורומית - על ציוד כזה או אחר, קל מאד לראות שהחיבור (או חוסר החיבור) שלך לביצועים הסוניים דווקא מגיע ממקום מאד ריגשי, של חיפוש החוויה המוסיקלית - דרך הפרמטרים שהגדרת לעצמך - אבל, עדין, אתה מחפש מוסיקה ולא נתונים יבשים.
אז כל הראיות מובילות למסקנה שחסרה לנו טרמינולוגיה להגדיר מה היא מוסיקליות, בעיקר משום שזו חוויה מאד סובייקטיבית. מצד שני, אני חושב שיהיו מעט אנשים שיחשבו שמערכות מסויימות (לדוגמא, מה שקורה אצלי עכשיו בבית) הן *אינן* מוסיקליות.
יכול להיות שקפדן אולטימטיבי כמוך, עם אוזן מאומנת היטב, יזהה כשלים או חסרונות ביחס למערכת אחרות, אך לדעתי הקונצנזוס באשר ל"מוסיקליות" של מערכת מסויימת הוא קל להשגה, גם אם הוא לא קולע לטעמם של כולם.
למשל -
כשאני אצל ערן והוא משמיע לי בפעם האלף ואחת משולב של לקסמן עם ה- LIVING VOICE (או אפילו ה- KEF החדשים שהוא מוכר) עם הברינקמן, אי אפשר להתווכח שזו תוצאה מוסיקליות בטירוף. יחד עם זאת, לא הייתי מכניס מערכת כזאת הביתה. אבל זה לא אומר שאני לא חושב שהיא מוסיקלית.
ווואי.. אני חייב לצאת יותר לטייל בשבת. אי אפשר ככה.