מוזיקאים והמערכות שלהם

[ilam]

מי יודע מה מוזיקאים אחרים מחזיקים בבית?

 

[yeuda27]

לא יודע כמה מוסיקאים באמת מתעסקים באודיופיליה אבל אם איני טועה...לני קרביץ יושב בבית עם וילסונים גדולים.

 

[aviv007]

לרובי וויליאמס יש רמקולים גדולים של PMC למיטב ידיעתי.

 

[Vivaldi Audio]

מוזיקה, עבור חלק גדול מאוד מהמוזיקאים, היא... עבודה.
אז אחרי יום שלם של נגינה, באמת שאין להם הרבה חשק לשבת מול מערכת.
המוזיקאים הנדירים שכן יש להם מערכת הם בדרך כלל מוזיקאים כבר לא ממש פעילים,
לדוגמה, יש לי לקוח, נגן לשעבר בפילהרמונית שיצא לגמלאות, שרכש לעצמו לאחרונה מערכת חביבה.

מכל מקום, יש יוצאים מן הכלל, למשל, המנצח הגדול Harnoncourt, שהחזיק ברמקולים של בזנדורפר (=ברודמן),
או המוזיקאי המולטי-אינסטרומנטליסט ניצן עין הבר שמחזיק ברמקולים דובל בלה לונה.

אבל אני חושב שהשאלה המעניינת פה באמת, לפחות אותי, היא לא מה מוזיקאים מחזיקים,
אלא מה הם מבקשים ממערכת ועל מה הם שמים דגש.
מניסיוני עם הרבה מוזיקאים, וכמוזיקאי חובב נלהב בעצמי, נדמה לי שהם רוצים לשמוע את הקו הכללי בפרשנויות השונות
ולא את האיכות הטונלית, ובוודאי לא חלק גדול מכל מה שאנחנו, האודיופילים, מעריכים כל כך.
זאת הסיבה שחוץ ממוזיקאי אחד, כל המוזיקאים שאני מכיר לא טורחים בכלל להקשיב לפטפון.
במקרים של מוזיקאים שהפכו להיות חצי אודיופילים או אפילו אודיופילים מלאים,
שמתי לב, אצל כולם, שהדבר הראשון הכי חשוב להם הוא דינמיקה בריאה ואחר כך גודל צליל.
הרבה פחות חשוב להם פירוט וגודל במה, למשל.
נדמה לי שלא קשה להבין למה, בעיקר למי שמנגן בעצמו.

 

[orena]

מרבית האומנים משתמשים ברמקולים אקטיביים.

חברת ATC האנגלית היא אחת החברות האהובות על האומנים.

בקישור המצורף תוכל לקבל אינדיקציה על האומנים השונים אשר מחזיקים ברשותם את הרמקולים של החברה

Client List | ATC Loudspeakers

atc.audio

חג שמח !

 

[shokroun]

הנדריקס אהב lowther. פוצץ כאלו על בסיס חודשי...כך ההגיון הסביר , והאגדה מספרים.
הגישה של אומן נגן זמר למוסיקה היא שונה משל האודיופיל המאזין. מיקומים שונים פרשנויות שונות ודרישות שונות.

שמתי לב, אצל כולם, שהדבר הראשון הכי חשוב להם הוא דינמיקה בריאה ואחר כך גודל צליל.

בדיוק, הם פשוט צורכים את המוזיקה הכי קרוב לכלי. האם הפרשנות שלהם לדינמיקה זהה למה שאנחנו מחשיבים דינמיקה? זאת גם שאלה... אני חושב שלא.

 

[ilam]

מוזיקה, עבור חלק גדול מאוד מהמוזיקאים, היא... עבודה.
אז אחרי יום שלם של נגינה, באמת שאין להם הרבה חשק לשבת מול מערכת.
המוזיקאים הנדירים שכן יש להם מערכת הם בדרך כלל מוזיקאים כבר לא ממש פעילים,
לדוגמה, יש לי לקוח, נגן לשעבר בפילהרמונית שיצא לגמלאות, שרכש לעצמו לאחרונה מערכת חביבה.

מכל מקום, יש יוצאים מן הכלל, למשל, המנצח הגדול Harnoncourt, שהחזיק ברמקולים של בזנדורפר (=ברודמן),
או המוזיקאי המולטי-אינסטרומנטליסט ניצן עין הבר שמחזיק ברמקולים דובל בלה לונה.

אבל אני חושב שהשאלה המעניינת פה באמת, לפחות אותי, היא לא מה מוזיקאים מחזיקים,
אלא מה הם מבקשים ממערכת ועל מה הם שמים דגש.
מניסיוני עם הרבה מוזיקאים, וכמוזיקאי חובב נלהב בעצמי, נדמה לי שהם רוצים לשמוע את הקו הכללי בפרשנויות השונות
ולא את האיכות הטונלית, ובוודאי לא חלק גדול מכל מה שאנחנו, האודיופילים, מעריכים כל כך.
זאת הסיבה שחוץ ממוזיקאי אחד, כל המוזיקאים שאני מכיר לא טורחים בכלל להקשיב לפטפון.
במקרים של מוזיקאים שהפכו להיות חצי אודיופילים או אפילו אודיופילים מלאים,
שמתי לב, אצל כולם, שהדבר הראשון הכי חשוב להם הוא דינמיקה בריאה ואחר כך גודל צליל.
הרבה פחות חשוב להם פירוט וגודל במה, למשל.
נדמה לי שלא קשה להבין למה, בעיקר למי שמנגן בעצמו.

אם כך, של מי הפרשנות הנכונה יותר? לא בטוח שהאודיופילים הם אלו שמפרשים נכון.

 

[Dan-Cinemart]

הנדריקס אהב lowther. פוצץ כאלו על בסיס חודשי...כך ההגיון הסביר , והאגדה מספרים.
הגישה של אומן נגן זמר למוסיקה היא שונה משל האודיופיל המאזין. מיקומים שונים פרשנויות שונות ודרישות שונות.

בדיוק, הם פשוט צורכים את המוזיקה הכי קרוב לכלי. האם הפרשנות שלהם לדינמיקה זהה למה שאנחנו מחשיבים דינמיקה? זאת גם שאלה... אני חושב שלא.

זה דיון מרתק !
אני חושב שמי ששמע דינמיקה אמיתית - לא יכול לחזור אחורה .
יש משהו מאוד יצרי , בסיסי ומרגש בדינמיקה אמיתית של שחזרור צליל .
בעיני זה הפרמטר הראשון ליצירת ריאליזם מיד לאחר איזון טונאלי .

אני חושש לתת את take שלי בנושא חחחח

 

[shokroun]

זה דיון מרתק !
אני חושב שמי ששמע דינמיקה אמיתית - לא יכול לחזור אחורה .
יש משהו מאוד יצרי , בסיסי ומרגש בדינמיקה אמיתית של שחזרור צליל .
בעיני זה הפרמטר הראשון ליצירת ריאליזם מיד לאחר איזון טונאלי .

אני חושש לתת את take שלי בנושא חחחח

אל תחשוש... תכתוב מהר ותתחבא מתחת לשולחן....ויעבור!

 

[shushu]

Musicians as Audiophiles: Ron Carter

Ronald Levin "Ron" Carter is arguably the greatest upright jazz bassist to have ever walked four strings, and he's literally the most recorded bassist of all time. "With 2,221 individual recording credits, as verified on 15 September 2015," notes Carter's website.

www.stereophile.com

 

[Dan-Cinemart]

אל תחשוש... תכתוב מהר ותתחבא מתחת לשולחן....ויעבור!

כמו שאתה יודע - אני עוסק בתחום . כל מה שאגיד פה -עלול להתפרש (ובצדק) כאינטרס שיווקי שלי כזה או אחר.
כאחד שמתעסק גם לא מעט בקולנוע ביתי וגדלתי בעל כורחי (ומזל שכך ) גם בתוך אולפנים וגם כמובן היי אנד ביתי מגיל 18 - אני חושב שיש לי פרספקטיבה דיי מקיפה. (שעדיין באבולוציה ותמיד תהיה ).

כפי שאמרת וגם מספר אנשים אחרים פה - אני חושב שסאונד דינמי היא דבר קריטי לשחזור סאונד - בכל פלטפורמה .
האודיופיל הבסיסי(לא מזלזל חס ושלום) - לא ממש נחשף לדינמיקה כזו ולכן אין לו ממש רפרנס.

לאנשי אולפן - יש.

לאנשי קולנוע ביתי - גם אין. הניסיון לקחת רמקול ביתי סטנדטי טוויטר 1 אינץ(ללא מנחה תדר שופרי) וליצור ממנו רמקול קולנועי - לא עובד טכנית.
לכן אתה לא תראה ב ISE או בתערוכה רב ערוצית אחרת -חדר מדוגם בקונספט כזה . המעט שכן ניסו זאת - מדגמים בווליום מאוד נמוך ומעולם לא זוכים ב BEST OF SHOW או מושכים קהל. יש גם כאלה שמביאים רמקולים להחלפה (לא צחוק) - הייתי והרכבתי מערכות שם -אז אני מכיר את העניין מבפנים.

העניין שברוב המקרים לשופר - יש מחיר סוני . קשה לייצר שופר טוב ומוצלח ללא פגמים אבל זה בהחלט קיים,יש עוד מספר טכנולוגיות שמייצרות את אותו טווח דינמי מרהיב - וכולן ללא יוצא מן הכלל - מורכבות יותר ליישום מרמקול בטופולוגיה קונבנצינאלית.

איך זה מתקשר לדו ערוצי :

כל עוד אתה לא בווליום גבוה - הרמקול הביתי מצליח לעמוד בזה - אבל תמיד יגיע השלב שבו הטווח הדינמי ידחס - זאת אומרת ההפרש בין הקטע השקט לקטע הגבוה יהיה נמוך יותר באחוזים - בווליום גבוה מאשר בווליום נמוך - ברגע שזה קורה - הלך הרילאיזם. הסאונד מאבד מהתנודות הדינמיות שלו ואתה בגדול מקבל סאונד "חד מימדי" תקוע ולא מרגש.

נקודת הכשל הראשונה היא כמובן הטוויטר - ולכן אלו נשרפים לא מעט, מכשל טרמי(סליל מתחמם) או מכשל מכני( OVER EXCURSION)

יבואו ויגידו - אני לא אוהב לשמוע גבוה .אבל אני חושב שזה סיפור הביצה והתרנגולת . אז בהנחה שהמגבר עומד ב LOAD והשרשת נכונה - הסיבות העיקריות ל " לא אוהב לשמוע בווליום" הם החדר ודיסטורשיין מהרמקול. COMPRESSED SOUND.

ברמקולים שהם COMPRESION LESS שמינסיוני קיימים בעיקר בקונפיגורציות שאפרט תיכף - הבעיה הזו לא קיימת ,רק צריך לוודא שזה לא מגיע עם מחיר של REFINEMENT (סאונד מלוטש) וכו .

1.שופרי

2.שילוב שופרי ברמקול קונבציונאלי - מנחה תדר שמקפיץ את הנצילות ו POWER HANDLING .

3.מספר טוויטרים/מידים קטנים - חלוקה של הבעיות הטרמיות ומכניות - אם כי מורכב מאוד לתכנון בעקבות PHASE CANCELING בין הדרייברים.

4.טוויטר ריבון גדול

5. רמקולי פאנל - יש לי פחות ניסיון. בבדיקה

6.טוויטר גדול מ 1".

 

[Vivaldi Audio]

5. רמקולי פאנל - יש לי פחות ניסיון. בבדיקה

אני אוהב רמקולים אלקטרוסטטיים ופלאנריים, ויש להם כמה תכונות נפלאות - דינמיקה פרועה היא לא אחת מהן.

 

[Dan-Cinemart]

אני אוהב רמקולים אלקטרוסטטיים ופלאנריים, ויש להם כמה תכונות נפלאות - דינמיקה פרועה היא לא אחת מהן.

לכן רשמתי - שאין לי מספיק ניסיון איתם והעניין בבדיקה . מה שאני לא בטוח - אני תמיד מציין

 

[Vivaldi Audio]

אם כך, של מי הפרשנות הנכונה יותר? לא בטוח שהאודיופילים הם אלו שמפרשים נכון.

בהחלט לא בטוח.
כמו שכתבתי, עבור המוזיקאים, מוזיקה היא עבודה. כלומר, נקודת המוצא של רובם המכריע, כשזה נוגע להקשבה למוזיקה מוקלטת, שונה בתכלית השינוי מזה של מאזין שהמוזיקה היא אחד מעיסוקי ה"אחרי עבודה" שלו.
במחשבה על כך, וכדי להיות תמציתי ככל האפשר, נדמה לי שההבדל הוא בין הספציפי לכללי.
המוזיקאי ניגש אל המוזיקה המוקלטת לצורך עניין ספציפי כלשהו הכרוך בהיותו איש מקצוע.
המאזין "הרגיל" מבקש את החוויה הכללית, העוטפת.
שתי הגישות האלה יולדות כמובן דרישות שונות מהמערכת,
ומכאן שהפרשנות צריכה להימדד לפי קבוצת הייחוס.

 

[Dan-Cinemart]

אני אוהב רמקולים אלקטרוסטטיים ופלאנריים, ויש להם כמה תכונות נפלאות - דינמיקה פרועה היא לא אחת מהן.

אגב - מה שבודק כרגע זה היבראידי - מבחינתי דנימיות היא הבסיס לריאליזם. ובסוף מה כולם רוצים ? מה רוצה המוזיקאי ומה רוצה האודיופיל ? רוצה לחשוב שמה שהוא שומע הוא לא מוזיקה משוחזרת אלא מציאות או הכי קרוב אליה.

דובר פה על מה רוצה המוזיקאי בביתו למיטב הבנתי ולא על מה יש לו באולפן שאלו שתי דרישות שונות.

 

[Vivaldi Audio]

אגב - מה שבודק כרגע זה היבראידי - מבחינתי דנימיות היא הבסיס לריאליזם. ובסוף מה כולם רוצים ? מה רוצה המוזיקאי ומה רוצה האודיופיל ? רוצה לחשוב שמה שהוא שומע הוא לא מוזיקה משוחזרת אלא מציאות או הכי קרוב אליה.

דובר פה על מה רוצה המוזיקאי בביתו למיטב הבנתי ולא על מה יש לו באולפן שאלו שתי דרישות שונות.

מסכים, דינמיקה היא בהחלט הבסיס לריאליזם.

לגבי העניין השני, אני לא בטוח שהרצונות של המוזיקאי ושל האודיופיל הם זהים, וראה מה שכתבתי למעלה (וזה תקף גם לגבי ההקשבה בבית).

ולא שהמוזיקאי יסרב לשחזור שיישמע כמו המקור (או שמא הרעיון הזה דווקא מבהיל אותו?), אלא העובדה שהוא חי יום יום מוזיקה חיה לא משלה אותו ששחזור הוא משהו אחר מ... רק שחזור.

 

[Dan-Cinemart]

מסכים, דינמיקה היא בהחלט הבסיס לריאליזם.

לגבי העניין השני, אני לא בטוח שהרצונות של המוזיקאי ושל האודיופיל הם זהים, וראה מה שכתבתי למעלה (וזה תקף גם לגבי ההקשבה בבית).

ולא שהמוזיקאי יסרב לשחזור שיישמע כמו המקור (או שמא הרעיון הזה דווקא מבהיל אותו?), אלא העובדה שהוא חי יום יום מוזיקה חיה לא משלה אותו ששחזור הוא משהו אחר מ... רק שחזור.

האודיופיל לא יכול לרצות משהו שהוא לא יודע שקיים. לא יודע גופנית/מוחשית שקיים.

שחזור הוא רק שחזור . צודק.

אבל שחזור טוב מעורר צמרמורות ברגעים של ראיליזם .

כשני מדבר על מוזיקאי - אני מדבר על על כל השרשרת - לא רק על הנגן.

 

[omi]

אגב - מה שבודק כרגע זה היבראידי - מבחינתי דנימיות היא הבסיס לריאליזם. ובסוף מה כולם רוצים ? מה רוצה המוזיקאי ומה רוצה האודיופיל ? רוצה לחשוב שמה שהוא שומע הוא לא מוזיקה משוחזרת אלא מציאות או הכי קרוב אליה.

דובר פה על מה רוצה המוזיקאי בביתו למיטב הבנתי ולא על מה יש לו באולפן שאלו שתי דרישות שונות.

דינמיקה היא בסיס לריאליזם - איזו דינמיקה בדיוק? של אבובן צעיר מסכן שיושב בלב התזמורת והחצוצרות מאחוריו פוקעות לו את עור התוף? או של מאזין מבוגר בגוש ג' שורה 18 כסא 23? ההבדל הוא תהומי.

 

[Dan-Cinemart]

דינמיקה היא בסיס לריאליזם - איזו דינמיקה בדיוק? של אבובן צעיר מסכן שיושב בלב התזמורת והחצוצרות מאחוריו פוקעות לו את עור התוף? או של מאזין מבוגר בגוש ג' שורה 18 כסא 23? ההבדל הוא תהומי.

לא כל כך הבנתי את האנלוגיה .אני בכל אופן לא עושה אנלוגיה שכזו.

המוח שלך מספיק חריף כדי להבין מתי זה דינאמי ומתי זה דחוס .לא צריך להיות גאון וגם לא צריך להיות עם אוזן יוצאת דופן.

כשיש ריאלזם - מרגישים את זה .

ובבקשה אל תתחילו עם נאמנות למקור .

חייב גם לציין שאני גם מכיר אודיפילים שכן חשופים לדינמיות כזו ומיישמים אותם בבית. אחד מהם מיישם את זה עם רמקולים שופריים מדהימים בסאטפ מתוקתק להפליא ואין רק דרך אחת להגיע לשם.

 

[Vivaldi Audio]

אבל שחזור טוב מעורר צמרמורות ברגעים של ראיליזם .

ברור, אצל האודיופיל. האם גם אצל המוזיקאי המקצועי?