ברנבוים, הקלטה ראשןנה, EMI.
איך ידעתי שאפשר לסמוך עליך עמיר…תודה!ברנבוים, הקלטה ראשןנה, EMI.
הפרק האחרון בלבד -- גלן גולד.
אני לא בבית, אז אני לא יכול לצרף הפניות
אני זוכר את הסונטות של בטהובן יותר לפי האופוס מאשר המספר הסידורי, אבל 8 זה עדיין ברור -- ה"פתטית", אופ. 13איך ידעתי שאפשר לסמוך עליך עמיר…תודה!
(אבל אם כבר התכנסת, אז מה לגבי סונטה 8??)
מעולה. תודה עמיר. יש לי אותם בתקליט.אני זוכר את הסונטות של בטהובן יותר לפי האופוס מאשר המספר הסידורי, אבל 8 זה עדיין ברור -- ה"פתטית", אופ. 13
למרבה ההפתעה -- מומלץ אותו ביצוע -- במקור מאותו תקליט ויניל -- בארנבויים בהקלטה הראשונה שלו, ב-EMI, יחד עם "אור הירח" וה"אפאסיונאטה".
צפה בקובץ המצורף 56896
שתי הראשונות ממש יצאו לו נהדרות, אבל ב"אפאסיונאטה" התחרות מצד ריכטר ב-RCA Living Stereo היא בלתי אפשרית.
צפה בקובץ המצורף 56897
עידכנתי את ההודעה.מעולה. תודה עמיר. יש לי אותם בתקליט.
תודה על העדכון וההפניות השוות. רק אוסיף שהריכטר הזה מוזרם מטידל באיכות מסטר (MQA רחמנא לצלן. אני מאוד אוהב את הפורמט הזה).עידכנתי את ההודעה.
ברוב המקרים, במוזיקת פסנתר עדיף דיגיטל, גם בגלל שהרעשים בולטים יותר יחסית לצלילים הרציפים של כלי מיתר ונשיפה למשל, וגם כי האוזן מאוד רגישה לכל זיוף קטן במהירות, לא רק בגלל בעיות בפטיפון אלא בגלל עקמומיות או אי-מירכוז מדוייק של התקליט.
MQA ו"איכות מאסטר" הם מונחים סותרים, ואין שום דבר לאהוב בפורמאט הזה, אבל עם hype מדהים הם הצליחו לשכנע אנשים שזה הפלא הגדול של האודיו ושהוא אפילו משפר את הסאונד -- הוא לא עושה את זה, אם כבר אז להיפך -- וששווה להשקיע במדיה ובציוד שתומכים בזה -- תעשיית כסף שגובלת ברמאות.תודה על העדכון וההפניות השוות. רק אוסיף שהריכטר הזה מוזרם מטידל באיכות מסטר (MQA רחמנא לצלן. אני מאוד אוהב את הפורמט הזה).
יכול להיות עמיר. לא מתווכח על הנתונים הטכניים. רק אומר שאצלי במערכת אני תמיד אעדיף לשמוע בפורמט הזה בהזרמה מטידל על פני flac רגילMQA ו"איכות מאסטר" הם מונחים סותרים, ואין שום דבר לאהוב בפורמאט הזה, אבל עם hype מדהים הם הצליחו לשכנע אנשים שזה הפלא הגדול של האודיו ושהוא אפילו משפר את הסאונד -- הוא לא עושה את זה, אם כבר אז להיפך -- וששווה להשקיע במדיה ובציוד שתומכים בזה -- תעשיית כסף שגובלת ברמאות.
זה פורמאט דחיסה, lossy, שנועד לחסוך רוחב פס בעידן שבו להזרים איכות CD היה בעיה. כיום, כשאפשר להזרים 24/192 בלי בעיה, זה לא נחוץ לשום דבר.
הם טוענים שכשמשתמשים בממיר, מקבלים את מה שצוותי ההקלטה שמעו, עד הפרט האחרון. זו מכבסת מילים מתוחכמת, שמסתירה את העובדה שמעל 48 קה"צ הפורמאט הוא lossy, אבל די בטוח שהאנשים באולפן לא הבחינו שחסר משהו.
לפחות לפי בקשת הפטנט שלהם, דבר ראשון ש-MQA עושה זה לחתוך ל-17 ביט, ואם המקור הוא מעל 96 קה"צ, מורידים ל-96 קה"צ -- ראו MQA BLOCK DIAGRAM כאן. DOA פירושו Dead On Arrival.
אחר כך גם עושים כל מיני תרגילים כדי לכווץ ולחסוך מקום, תוך הסתמכות על פסיכואקוסטיקה כדי לשמור אינפורמציה במה שהם מעריכים שהוא מתחת לסף השמע, אבל אפילו את זה הוא לא עושה ביעילות, והקובץ המתקבל ממקור 24/96 קטן רק במעט מ-FLAC (ללא דחיסה ואלגוריתמים מסובכים ובעייתיים וממיר), וגדול יותר מ-FLAC של 18/96 שנשמע יותר טוב.
כשמוכרים קבצי MQA מדברים גם על מקור 24/192, אבל זה אותו דבר כמו מקור 24/96 -- נחתך ל-17/96.
בקיצור, יחסית לאיכות CD זה יכול להיות שיפור. יחסית לרזולוציות מעל 18/96 -- לא.
יתכן שבהעדר Qobuz זו אופציה עדיפה על פני FLAC "רגיל" באיכות CD, אבל אם יש לך אופציה ל-FLAC מעל 18/48, כדאי לבדוק מחדש מה להעדיף.יכול להיות עמיר. לא מתווכח על הנתונים הטכניים. רק אומר שאצלי במערכת אני תמיד אעדיף לשמוע בפורמט הזה בהזרמה מטידל על פני flac רגיל
ברנבוים, הקלטה ראשןנה, EMI.
הפרק האחרון בלבד -- גלן גולד.
אני לא בבית, אז אני לא יכול לצרף הפניות