הוויכוח הזה עתיק בערך כמו הוויכוח על כבלים, והנושא נטחן בעבר דק-דק בפורומים, גם כאן.
התובנות שלי:
1. רפרנס חייב להיות הכלים עצמם. בין היתר כי הכלים לא משתנים לעולם. תוף הוא תוף וכינור הוא כינור. כל רפרנס שמקורו מערכת אודיו משתנה ככל שהטכנולוגיות והאלקטרוניקה משתנות. מגבר שהיה בטופ לפני 20 שנה סביר שלא נמצא שם יותר, וכעת "הרפרנס" של מי שאהב אותו ישתנה בהתאם. לא כך לגבי כלי אקוסטי שלעולם יישאר כלי אקוסטי, למרות ההבדלים בין הכלים והיצרנים שלהם.
2. עוד לא שמעתי מערכת שמשחזרת אחד לאחד כלים אקוסטיים. אין חיה כזו. המקסימום שנקבל זה משהו קרוב, כל אחד על פי דעתו וטעמו. תזמורת פילהרמונית עם 120 נגנים שמנגנת בסלון ביתי (לא הבית של שיח' מהאמירויות) באמצעות מערכת אודיו לא ממש קיימת במציאות. ולכן בסוף אנחנו רוכשים מערכות שנשמעות לנו הכי טוב ו"נכון" על פי טעמנו הסובייקטיבי. אפשר להוציא מאות אלפים ומיליונים על מערכת ותמיד יהיו מי שלא ממש יאהבו אותה ויעדיפו אחרת על פניה, באותו תקציב או אפילו פחות, בין היתר כי לדעתם היא לא רפרנס למציאות.
3. כפי שנמר כתב, במידה ומערכת פצצה מסוגלת להגיע (נגיד) ל 80% שחזור ( ואי אפשר למדוד את זה), הרי שאם היא הרפרנס, כבר התפשרנו על 20%. לא חבל? למה לשאוף לרפרנס שמסוגל להביא רק 80% מהמקור? עדיף להיצמד למקור האקוסטי ולנסות לחתור לשם. אל דאגה, לא תגיעו.
4. שורה תחתונה, הוויכוח תאורטי והנושא טריקי. מערכות מנסות לשחזר את המקור, מרביתן מצליחות לתת טעימה טובה או קצת יותר, אבל בסוף כולם כאן בוחרים בהתאם לטעם האישי ולא בהתאם לסרגל מדידה אובייקטיבי שמוכיח נאמנות למקור. אפשר לבנות מערכות state of the art במחיר פנטהאוז במרכז הארץ ועדיין רבים מאלה שהולכים קבוע לקונצרטים חיים לא יאהבו אותן ומבחינתם זה לא יהיה נאמן למקור. אז רפרנס כשמו כן הוא, משהו לשאוף אליו, ולהבין שכנראה לא מגיעים לשם, עד שיבוא המהנדס הגאון שישנה את כללי המשחק וימציא לנו משהו שלא היה אף פעם ומקרב אותנו לשחזור אחד לאחד. זה יכול לחסל את אוכלוסיית האודיופילים כי כבר לא יהיה על מה להתווכח.