כמה אנשים שולחים מיילים כל יום בלי להבין איך המייל עובר ממחשב למחשב? כמה אנשים טסים בלי לדעת אפילו מה זה כוח עילוי? כמה אנשים נוהגים יום יום בלי להבין דבר וחצי דבר על המכונית בה הם נוסעים?
הנסיונות הכפיתיים להסביר לאחרים איך הדברים עובדים הם בסדר, עד שהמסביר מנסה ללמד את השומע שהמרצדס שהוא רכש זה בזבוז כי פיאט גם היא מגיעה ממקום למקום.
כאשר במשהו שאני עוסק בו מעורבת חוויה, כל הנסיונות לבסס או להפריך את החוויה על בסיס מדעי "יעני" זה פשוט קשקוש מיותר.
הרבה פעמים גם מדברים בפורומים כמו שלנו על "שמיעה". זו טעות כי אודיופילם מתייחסים לחוויה שנובעת מאיכות הצליל וזה לא קשור לשמיעה. אפשר לקחת בקלות שני אוהבי מוסיקה שרופים שלאחד חשובה מאוד איכות הצליל ולאחר היא לא חשובה, הוא אפילו ירגיש שההשקעה במערכת יקרה זה בזבוז. זה לא מפני שהוא שומע פחות טוב מהאודיופיל, זה קשור לחוויה. חוויות בני אדם לא חווים באותו האופן. היכולת לחוות שונה מאדם לאדם. האם מי שלא אוהב להאזין למוסיקה הוא "פגום" באיזו צורה בהשוואה למי שכן אוהב? (אני שומע כמה חברים כאן עונים במקהלה: בוודאי...). אז לא. כל הנסיונות להכניס לנו שמתייחסים לחוויה שמאפשרת איכות הצליל אלמנטים מדעיים שבאין לשלול כביכול את איכות החוויה שלנו, הם מיותרים, בעיני משעשעים ומטופשים אחרים אפילו מתרגזים
באותה הרצאה של פרופסור קציר על מוסיקה, הוא דיבר על "פסיכואקוסטיקה". הוא הסביר שהמדע יודע (לא בשלימות) איך האוזן הופכת את שינוי לחץ האוויר לאות, המדע יודע לאן מגיע האות במוח, אבל המדע לא יודע כלום על איך בעצם אנחנו שומעים במובן הפסיכי.
אז תנו לאוהבי הנוסחאות לכתוב מה שבא להם, ואנחנו נמשיך לקנות ולהנות ממה שבא לנו, אחרי בדיקה בהאזנה, כמובן.
אריה
