הקלטה אודיופילית זו גישה, בדיוק כמו מערכת, מה הופך מערכת לאודיופילית?
יש לייבלים כאלה של הקלטות אודיופיליות, מה שאתה רואה שם זה הקפדה על הכל, וככל שתפשל יותר אחורה, ככה לא תוכל לתקן קדימה, כמו במערכת.
זה מתחיל מחלל טוב, כלי נגינה שנשמע טוב! , מיקרופונים טובים , כבלים (כן כבלים!) קדם מגברים טובים, ממירי ADC טובים אם מדובר בדיגיטל (הרוב) ויש לייבלים שהלכו עוד קדימה והמחשב שלהם גם מושקע עם ספק ליניארי וכרטיסי PCI מיוחדים כדוגמת JCAT.
מכאן כמובן זה הטכנאים , מיקום המיקרופונים וטכניקה (יש כל מיני גישות).
עכשיו, אם עד פה הכל קרה בצורה טובה, צריך רק לא לקלקל את בהמשך, ופה גם יש גישות שונות למיקס ולמאסטר אודיופילי מאשר "קונבציונלי"
על הקלטות אודיופיליות, בהרבה מקרים יש פחות (יש כאלה בכלל בלי) "פרוסס" (פחות מעובדות) וזה נשמע מעולה על מערכת אודיופילית, אבל על מערכת פשוטה כמו שיש לרוב העולם (רמקולים של מחשב לדוגמא) זה כנראה ישמע פחות טוב.
ווליום- עולם שלם, אבל בקצרה, הקלטות אודיופיליות לא משתתפות ב"loudness war" ולייבלים טובים משחררים הקלטות עם מאסטר חלש ונושם, ששוב, יוצא על מערכת של אודיופיל יותר טוב (לדעתי, גם על מערכות פשוטות, פשוט צריך להגביר עוד טיפה).
ועדיין, אחרי כל מה שהזכרתי, יש הקלטות שהם לא אודיופיליות ונשמעות מעולה! ויש כאלה אודיופיליות שאין בהם חיים והן אנמיות.
כמובן, שבסוף זו מוזיקה, ולכן איכות הנגנים, העיבוד וההפקה ישפיעו גם הן על איך זה נשמע בסוף, אי אפשר להפריד את זה לחלוטין.