מכיר את הבדיחה על היהודי שמכר לגוי ראשים של דג מלוח לאכילה במחיר מופקע לאחר שענה לגוי לשאלתו איך היהודים כאלה חכמים ולאחר זמן קצר הגוי אומר לו איך שילמתי כל כך הרבה בשביל ראשים של דג מלוח והיהודי ענה לו אתה רואה שאתה כבר יותר חכם...
במשל זה יש תשובה גם למה שכתבת וגם לנושא הציודופיליה.
אי אפשר להכחיש שנעשתה התקדמות בתחום ההגברה ובתחום המקור אבל האם נעשתה התקדמות בהנאה של האזנה למוזיקה בין מערכת מלפני שלושה ארבעה עשורים לכזו של היום? המממ. מה שאני טוען שיש כאן תעשיה, לא יחידה במינה, שפועלת בתחום הרגשי של אנשים שמחפשים את הריגוש הבא עם תגי מחיר בשמיים אך ללא הצדקה מבחינת התוצאה.
קשה לי להתייחס למחיר כי זה לא המדד שאני בודק. בעניין המקור , עובדה שפטיפון נוכח מתמיד, ויש כאלו ( כמוני) שעדיין טרם השתכנעו מעליונות הסטרימינג וההי רייז. גם את הרדיו אני מגלה ואוהב. מגברי מנורות בעידכונים מסויימים טובים לפני 60 שנה וגם היום. הגברות טרנזיסטוריות ישנות לא עברו לטעמי את מבחן הזמן ברובם.
חומרים של רמקולים עברו שינויים ושיפורים, תיבות וקרוסאוברים, ועדיין, יש מספיק רמקולים פשוטים וישנים שיכולים לנפק הנאה צרופה . לטעמי.
ככה שלטעמי, אתה צודק שמדד ההנאה לא בהכרח צמוד למדד ההשקעה והקידמה .
מה שבטוח שבעולם של השוואות אחד מול אחד באותו חדר, נשמע את הקידמה- רובנו לא מגיעים להשוואות האלה ובסוף מודדים מי שהכי מהנה אותנו בתנאים שלנו ובמגבלות שלנו. ולמי שידו משגת ואין לו מגבלות אז הקידמה גם בכמה סנטימטרים שווה את ההשקעה.
לא נכנס לעניין החיוווט והחשמל, רק חושב שהרבה משתכנעים עם הזמן בחשיבות ההתאמה. וכאן גם יש התפתחויות חשובות מעצם ההתייחסות לתחום הזה. מודה שלא ניסיתי מספיק, האמת.