כבלי חשמל: השדרוג הקטן שעושה את ההבדל הגדול בסאונד

[exupgh12]

אבל שניכם ידעתם למה אתם מאזינים כל רגע. זה לא double blind ולא ABX, כך שלא זה "האתגר" שבו מדובר.

שלילי, לזוגתי, ערכתי מבחן עיוור, הפוך כבר היה בלתי אפשרי.

 

[AK1]

שלילי, לזוגתי, ערכתי מבחן עיוור, הפוך כבר היה בלתי אפשרי.

שלילי לשלילי, זה single blind, לא double, וכנראה גם בלי לוודא השוואת ווליומים.

הנה איך אפשר לעשות את זה, אפילו עכשיו. בהשתתפות "מאזין" ו"סדרן".

1. מראש בודקים איזה הפרשי הווליום צריכים להיות בין הכבלים כדי שכולם יהיו בווליום זהה, ע"י מדידת המתח על הטרמינלים של הרמקולים עם רעש ורוד. אם בגלל שהקפיצות בווליום של ההגברה הן מעל 0.5dB אי אפשר להשוות את המתח בין שני כבלים, יש להתייחס לאחד מהם פעמיים, פעם כשהוא חזק יותר ופעם כשהוא חלש יותר. יש גם לקבוע ווליום כללי שנוח עבור המאזין להאזין לכל הקטעים, אם זה אפשרי.
   
   
2. יש להסתיר את הכבלים מהמאזין, ואם יש הבדל ביו הווליומים של הכבלים, יש להסתיר את הווליום מהמאזין. אסור שהמאזין יראה את הסדרן, כי אפשר אולי לראות משהו בשפת הגוף שלו, ואסור שהסדרן ידבר, כי יתכן שמועבר מסר בלתי מודע בקול שלו. אלה הדברים שהופכים את ההשוואה ל-double blind.
   
   
3. המאזין יושב בעיניים עצומות ב-sweet spot.
   
   
4. הסדרן נכנס ומחליף כבל או משאיר את הקודם, מכוון את הווליום למה שמתאים לכבל, יוצא, ומסמן בצלצול אחד לטלפון של המאזין שהוא סיים
   
   
5. המאזין מקשיב כמה שהוא רוצה למה שהוא רוצה. אם אי אפשר לסדר שמאזין עצמו יחליף מוזיקה בלי לראות איזה כבל מחובר ו/או מה הווליום, הוא צריך לקרוא לסדרן כדי להחליף מוזיקה ולעצום עיניים מהרגע שהוא קורא לו ועד שהוא יוצא מהחדר
   
   
6. חוזרים ל-4 כמה שרוצים, כאשר הסדרן מנהל רישום של איזה כבל/ווליום היה בהאזנה ראשונה, שנייה וכד', והמאזין רושם לעצמו מה שהוא רוצה על ההאזנה הראשונה, שניה וכו'.
   
   
7. אם וכאשר המאזין רוצה, הוא יכול להפסיק את התהליך, ולומר מה הוא מעדיף, למה, מה הוא שמע וכו', ולראות במה מדובר. כדאי לשים לב גם לרמת הפירוט שהמאזין מתייחס לכל האזנה "עיוורת" יחסית לרמת הפירוט בהאזנה "פתוחה".

 

[exupgh12]

AK1, אני מבין את החשיבות של מבחן Double Blind בהשוואות מהסוג הזה, אבל במקרה שלי, אפילו מבחן Single Blind הספיק להבחין בהבדלים בצורה ברורה.

"אני מסכים ש-Double Blind יכול להיות מדויק יותר מבחינה מדעית, אבל ברוב המקרים שבהם מבצעים מבחנים בחיי היום-יום, Single Blind בהחלט מספק. היות והתוצאות היו עקביות, לא הרגשתי צורך בהשקעה הנוספת, המסקנות היו חד-משמעיות מבחינתי.

בסופו של דבר, מבחנים הם כלי לבחון את החוויה שלנו. אם אתה מאמין שהתהליך שלי לא היה מושלם, אתה יותר ממוזמן לערוך מבחן משלך.

 

[AK1]

AK1, אני מבין את החשיבות של מבחן Double Blind בהשוואות מהסוג הזה, אבל במקרה שלי, אפילו מבחן Single Blind הספיק להבחין בהבדלים בצורה ברורה.

הפוך, חבר, הפוך: מבחן single blind "מגלה" יותר הבדלים מ-double ובצורה עקבית יותר, ובכלל לא blind "מגלה" עוד יותר ובצורה עקבית לחלוטין, רק שבשני המקרים, מה ש"מתגלה" לא בהכרח קיים.

"אני מסכים ש-Double Blind יכול להיות מדויק יותר מבחינה מדעית, אבל ברוב המקרים שבהם מבצעים מבחנים בחיי היום-יום, Single Blind בהחלט מספק.

זה לא סתם רק מדעי/תיאורטי, זה ההבדל בין מהימן ללא.

זה שבמדע משתמשים בזה כי זה יותר אמין מהאלטרנטיבות לא אומר שכל מה שמשתמש בזה הוא "מדע"/"מדעי", ו/או שרק מדע אמור להשתמש בזה. אפשר גם בחיי יום יום, אם רוצים אמינות.

היות והתוצאות היו עקביות, לא הרגשתי צורך בהשקעה הנוספת, המסקנות היו חד-משמעיות מבחינתי.

ברור של הרגשת, אבל אין כאן שום עניין של הרגשה. או שבודקים כמו שצריך, או שלא.

בסופו של דבר, מבחנים הם כלי לבחון את החוויה שלנו. אם אתה מאמין שהתהליך שלי לא היה מושלם, אתה יותר ממוזמן לערוך מבחן משלך.

אני מאמין שהתהליך שלך רחוק מ"מושלם", אבל מבחן משלי רלוונטי רק עבורי, עם אפס רלוונטיות עבורך, כך שזה לא הנושא.

אם אתה רוצה לדעת האם קיימים הבדלים שאתה אכן שומע ולא מדמיין, double blind זו הדרך לבדוק. אם אתה מעדיף -- מסיבות מובנות -- שלא לדעת אלא להאמין שיש, אין לי בעיה עם זה. עניין שלך נטו.

בעיקרון, כן יש בעייתיות כשאתה "מוכר" לאחרים שאתה מדבר על הבדלים אמיתיים וגדולים, בלי שאפילו בדקת את עצמך כראוי, אבל, כאמור, לא מפריע לי שאנשים יקנו דברים לא אמיתיים שמגבירים את הנאתם. אם זה המשחק שלך, תמשיך כרגיל.