הערה מן הטריבונה
ראשית,התנצלותי בפני הכותבים בפוסט הזה,לא התעמקתי בעומקה של הוכחנות המפורטת שבפוסט הזה. הניסוח לגופו של אדם ולא לגופו של עניין - הרתיע אותי. קבלו,בבקשה,התנצלותי.
בעוונותי,והם רבים,אני בוגר הפקולטה למדעי החברה. מהידע שרכשתי שם אני יודע:
1. שאני לא יודע הרבה יותר דברים ממה שכן ידוע לי....
2. הניסיון לקחת את החשיבה העצמית ולהכיל אותה על הכלל - סופו בטעות.
אפשר,באמצעות הסטטיסטיקה,לנסות לנבא התנהגויות אנושיות פרטניות בקרב הכלל. ברוב המחקרים שנעשו,ועדיין נעשים,מסתבר שכאשר מנסים לנחש מה תהייה החשיבה של קבוצה גדולה מאוד מן הכלל על סמך התנהגות הפרט מסתיים בטעות. גם כאשר מתעמקים,סטטיסטית,בהחלת ההתנהגות של הפרט על הכלל, מהר מאוד לומדים שהפרטים בתוך הקבוצה הגדולה (הכללית) נוהגים לקבל החלטות שגויות או טועים לחשוב.
במילים אחרות:אפשר לדבר פה עד אין סוף על מה הם הפרמטרים של טוב ולא טוב באודיו - למי שחושב שישנה תוצאה/החלטה/ממצא חד משמעיים טועה ומטעה ובדרך כלל דווקא ההנחות השגויות והלא רציונאליות הן אלה שישלטו במסקנות...אם בכלל יש כאלה.
בנימה אישית:
אני מבין את השאלה הזו,של נמר,ואחרת שבפוסט אחר,מהצד האישי. אינני יודע מהו המתכון להעביר,בכתב,תחושות שחוויתי במתחם הפרטי עם פריט שנדרשתי לבדוק וגם לכתוב על מחשבותי לגבי.
אני,עוד פחות,יודע כמה ומי קורא את מה שכתבתי ולא יודע באופן סופי ומוחלט - מה עושה הקורא עם מה שקרא.
לכן:בשאלה של הגדרת טוב ולא טוב,צריך להוציא מהדיון את מה שמסכימים עליו,ולנסות למצוא מכנה משותך על מה שאין הסכמה.
מבחינתי,וללא קשר להאזנה לצורך סקירה,טוב זה מה שמענג אותי בעת האזנה ולא טוב הוא מה שלהיפך. וכן...לא תמיד מה שהיה טוב אתמול - הוא גם טוב היום.
...ולאה שרוצים להגיב בלשלוח אותי לפסיכיאטר הקרוב:תחסכו את זה ממני הוא התאבד.....
.
ויכוח נעים ולגופו של עניין.
מנחם.
