אכן מגעגע
יש הרבה דברים הקושרים קניית כלי נגינה(פסנתר למשל) לאודיו.
בשניהם יש מגוון לא קטן. הסאונד שונה בתכלית אחד מהשני.
למרות זאת, לא רואה אודיופילים רבים שיודעים או דנים על אופי הכלי המנגן או המוקלט במדיה שהם שומעים (תקליט , מחשב או סידי)
מה שמצחיק הוא שלמרות שאין הכרה איך פסנתר א' שונה בצלילו בפסנתר ב' או כינור או צ'לו או אחרים- עדיין תראו אודיופילים משתפכים על הסאונד היוצא מהמערכת שלהם שנשמע כ"פסנתר אמיתי", או חברות פסנתרים שמוציאות רמקולים כדי "לרמז" ללקוחות שנפלו ברשת, שהנה הרמקול המסויים נשמע בידיוק כמו סטינווי או בוזנדופר (שתי דוגמאות לחברות שלוקחות תשלום ניכר על השם שלהם שהודבק לרמקול)- היות ורוב הקונים לא ידעו איך פסנתר כזה נשמע במציאות.
מהלך חיפוש ארוך של חצי שנה עם הרבה סיפורים הביא אותי לפסנתר המיועד.
Steinway model "k" 52
במהלכם למדתי שבעצם אין הבדל בין קניה כזו למכשיר אודיו.
חברות שונות, שנים שונים, מודלים שונים, מקומות ייצור שונים, השפעות חיצוניות שונות, טעמים שונים בסאונד והכי חשוב מצב מכאני בפסנתרים שחשוב בסידרי גודל שונים מאשר ציוד אודיו.
בארץ קיימים עשרות בודדים של מכווני פסנתרים (אני עבדתי מול 2 מהם).
הצורה שבה מכוון פסנתרים מקשיב בדקדקנות לצליל קרובה מאוד לאודיופילים, רק המכוונים מבינים באמת מה שהם שומעים ואילו אודיופילים? אללה יוסטור.
יפן וסין- מככבות בתדירות בניוני אודיופילים בנושא איכויות בניה.
גם כאן המצב דומה- סין זה זבל יפני אולי טוב תלוי מתי והיכן.
הסיבה היא תרבותית. יפני הוא לא סיני וסיני לא יהיה יפני לעולם.
כל מי שטייל בשתי המדינות הללו מבין במה המנטליות השונה של האנשים(ללא קשר להשכלתם) גורמת לשינוי הזה.
יפנים משוגעים על מוזיקה, סדר,ניקיון ואיכות.
משוגעים.
כמו באודיו , גם בפסנתרים היפנים ייצרו איכויות טובות מאוד (ברמות מחיר הבנוניות ) בסוף שנות השישים שנות השבעים. מאז נפילה.
פסנתר ימהה U3 חדש נשמע בהיר, לא עמוק, טיפה מצרצר,ולעלות 15,000$
פסנתר U3 משנות השבעים יכול להשמע נפלא.
מה קרה שהייצור לשוק הבינוני גבוהה היה טוב ממה שקורה היום? מניח שההסבר צריך לבוא מתחום האנטרפולוגיה.
אמרתי שיפנים הם משוגעים- למשל כאילו שרוצים לזרוק את הפסנתר שלא השתמשו בו-יהיו מוכנים לשלם למישהו שיבוא ויוציא אותו מביתם. הם לא "ימכרו" את הפסנתר.
העובדה הזו, יחד עם חיבת של היפנים לפסנתרים, הביא לשוק ענק של יד שניה במערב בו פסנתרים טובים משנות השבעים נמכרים במכירים לא גבוהים עתה.
אפשר לכתוב עוד מגילות על הקירבה בין עולם הזה לעולם האודיופליה.
בתכלס- בחרתי ביהלום- פסנתר מהתקופה שבה ידעו לייצר פסנתרים , קרי, עשורים הראשונים מאוד של תחילת המאה 20
סטנווי בכלל הוקמה במאה ה 19 בארה"ב מתוך רצון לבנות את הפסנתרים הכי טובים תחת עקרונות כמו:
Build to a standard, not a price", "Make no compromise in quality", and "Strive always to improve the instrument
מה שיכול להשמע רלוונטי לחלוטין לחברות אודיו
הפסנתר הספציפי שלי הוא ממלחמת העולם הראשונה.מדהים לחשוב על זה שהוא הובל מהמפעל בניו יורק לביתו הראשון בעגלה וסוס.
נשמר בצורה מדהימה, כנראה היה בשימוש פרטי, למרות שהמודל הזה שימש בארה"ב כפסנתר אימונים מקצועי מבלי להתעסק בגרד פיאנו. הדגם הספציפי תוכנן כדי להשמע כמו פסנתרי הכנף של סטייווי . הסאונד ענק, מאוד עמוק, רווי הרמוניות, פשוט יפה.
הוא למעשה הפסנתר הפרטי של מכוון פסנתרים מקומי, בעל עסק ליבוא פסנתרים (במיוחד יפן), שיפוץ וכו.
את הפסנתר הזה הוא בכלל מצא בארץ לפני מעל לעשור אצל איזו אישה מבוגרת באחד הקיבוצים- הפסנתר עמד בביתה ללא שמוש מאז ילדותה.אני בעד אנשים כאילו שקנו לא השתמשו ושמרו.
המצב הפנימי המצויין, המיתרים המקוריים ממתכת כאילו נשתמר הזמן עליהם- מכוון הפסנתרים השקיע את זמנו וכספו בשיפוץ ושידרוג חיצוני ופנימי (פטישים חדשים של סטויינווי וכו') וכל זה בשביל הבת שלו- שלא ניגנה הרבה בעשור האחרון ולכן הפסנתר עדיין לא עבר ברייק אין (עוד שנת נגינה). הוא חיפש למלכה הזו ידים שינגנו ויהנו מהעיניין. אחר שיכנועים שאנחנו זה המקום לדבר הזה, לאחר התמקחות כספית ארוכה-וואללה ה 300 קילו הללו מנגנים שוב ושוב ביופי צליל מהמם.
הילדים שלי יגדלו על צליל פסנתר אמיתי ולא איזה רוסי שנשמע נורא , שלא לדבר על "אורגנית" וכו'.
חזרה לאודיופילים- בפעם הבאה שאתם חושבים שאתם שומעים פסנתר דרך הרמקולים וטוענים שככה נשמע פסנתר אמיתי-אני יכול להגיד שזו שטות מוחלטת.אולי זה פסנתר "רוסי", אולי אורגנית אבל פסנתר פסנתר? ממש לא. אולי אורגנית (lol)
לך תווכח עם מישהו השומע מאיפוד וטוען שזה צליל אמיתי וטוב- דבר ללמפה.ככה זה אודיופילים- הסאונד מצפצף, מפורט ,"רקע שחור" ועוד? מה לכל אילו ולסאונד אמיתי של כלי נגינה?
שום כלום. רק תקווה ודיסוננס קוגניטיבי מפותח.