אשתדל לתת מענה ממוקד.
חוק השבות הוא לא הבעיה משום שהוא לא מפלה בין אזרח לאזרח.
חוק השבות הוא פועל יוצא של מגילת העצמאות ולכן יש לגביו קונצנזוס ומעולם לא האשימו את ישראל באפליה וגזענות בגין החוק הזה.
אין קונצנזוס לאפליה בין אזרח ישראלי יהודי לאזרח ישראלי נוצרי/מוסלמי/דרוזי/צ'רקסי וכאשר יש חוק שמפלה בין אזרח יהודי לאזרח שדתו שונה, פה יש בעיה ופה ישראל מואשמת באפליה וגזענות.
אתה מתמם באמירה " השר עופר התאבד מסיבותיו...". ברור שזה מחמת הבושה וחבל שהנורמות הציבוריות התקרנפו עם השנים.
מסכים איתך שבנושא הטרדות מיניות יש התקדמות מבורכת אבל זה בעיקר בזכות תודעה עולמית. אין ספק שבעבר הייתה נורמה פסולה של כמעט לגיטימי להטריד אבל אני מדבר בעיקר על אחריות הממסד כלפי האזרח ונורמות שלטוניות (שחיתות) שלדעתי מאוד הורעו במשך השנים.
אתה נגד שינוי החוק שימנע מאדם שהורשע בדין לכהן במשרה ציבורית רמה וזה באמת חבל.
תראה לי חברה עסקית אחת שתקבל לעבודה מנהל כספים שהורשע בגניבה/מעילה ו"שילם את חובו לחברה". לחזור להיות מנהל כספים הוא לא יכול אבל להיות חבר פרלמנט או שר זה בסדר ?
מי שרוצה להתפרנס ממשרה ציבורית צריך להיות זהיר שבעתיים כאשר מדובר בכספי ציבור שהוא מופקד עליהם.
בעיני זה ממש לא סביר ולא הגיוני שנושא משרה ציבורית, בוודאי חבר פרלמנט או שר, לא יעמוד בנורמה בסיסית של יושר.
הוא יכול לתרום לחברה בדרכים אחרות, הוא לא צריך לגנוב/ למעול/ לקחת שוחד על מנת ש"נהנה" מפועלו הציבורי....
כל הקטע האחרון שמתייחס לאמנים או אישים בתחומים אחרים לא רלוונטי לדיון.
הדיון הוא על נורמות ציבוריות, נורמות שאישי ציבור צריכים להקפיד לעמוד בהם יותר מאזרח פרטי ואין בינם לבין ידוענים אחרים שום קשר.
בחברה מתוקנת ודמוקרטית אסור שיהיה גוף כלשהו שאיננו נתון לביקורת.
טבע האדם הוא שברגע שניתן לו כוח בלתי מוגבל, בלתי מבוקר, זו רק שאלה של זמן עד שיעשה בו שימוש לרעה.
זה נכון לגבי הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.
לאף אחת מהן אסור שיהיה כוח בלתי מוגבל לעשות ככל העולה על רוחה.
חוק השבות הוא לא הבעיה משום שהוא לא מפלה בין אזרח לאזרח.
חוק השבות הוא פועל יוצא של מגילת העצמאות ולכן יש לגביו קונצנזוס ומעולם לא האשימו את ישראל באפליה וגזענות בגין החוק הזה.
אין קונצנזוס לאפליה בין אזרח ישראלי יהודי לאזרח ישראלי נוצרי/מוסלמי/דרוזי/צ'רקסי וכאשר יש חוק שמפלה בין אזרח יהודי לאזרח שדתו שונה, פה יש בעיה ופה ישראל מואשמת באפליה וגזענות.
אתה מתמם באמירה " השר עופר התאבד מסיבותיו...". ברור שזה מחמת הבושה וחבל שהנורמות הציבוריות התקרנפו עם השנים.
מסכים איתך שבנושא הטרדות מיניות יש התקדמות מבורכת אבל זה בעיקר בזכות תודעה עולמית. אין ספק שבעבר הייתה נורמה פסולה של כמעט לגיטימי להטריד אבל אני מדבר בעיקר על אחריות הממסד כלפי האזרח ונורמות שלטוניות (שחיתות) שלדעתי מאוד הורעו במשך השנים.
אתה נגד שינוי החוק שימנע מאדם שהורשע בדין לכהן במשרה ציבורית רמה וזה באמת חבל.
תראה לי חברה עסקית אחת שתקבל לעבודה מנהל כספים שהורשע בגניבה/מעילה ו"שילם את חובו לחברה". לחזור להיות מנהל כספים הוא לא יכול אבל להיות חבר פרלמנט או שר זה בסדר ?
מי שרוצה להתפרנס ממשרה ציבורית צריך להיות זהיר שבעתיים כאשר מדובר בכספי ציבור שהוא מופקד עליהם.
בעיני זה ממש לא סביר ולא הגיוני שנושא משרה ציבורית, בוודאי חבר פרלמנט או שר, לא יעמוד בנורמה בסיסית של יושר.
הוא יכול לתרום לחברה בדרכים אחרות, הוא לא צריך לגנוב/ למעול/ לקחת שוחד על מנת ש"נהנה" מפועלו הציבורי....
כל הקטע האחרון שמתייחס לאמנים או אישים בתחומים אחרים לא רלוונטי לדיון.
הדיון הוא על נורמות ציבוריות, נורמות שאישי ציבור צריכים להקפיד לעמוד בהם יותר מאזרח פרטי ואין בינם לבין ידוענים אחרים שום קשר.
בחברה מתוקנת ודמוקרטית אסור שיהיה גוף כלשהו שאיננו נתון לביקורת.
טבע האדם הוא שברגע שניתן לו כוח בלתי מוגבל, בלתי מבוקר, זו רק שאלה של זמן עד שיעשה בו שימוש לרעה.
זה נכון לגבי הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.
לאף אחת מהן אסור שיהיה כוח בלתי מוגבל לעשות ככל העולה על רוחה.
