זה שונה לחלוטין, אף חברה לא תסכן את המונטין שלה בהרכבת מוצר יוקרתי עם בקרת איכות ירודה. המגבר שלי מיוצר במלזיה, הבנייה ואיכות החלקים שלו באותה רמה שהייתה פעם, הוא יפסיק לעבוד שמנתקים את המתג או מוציאים מהשקע, בדיוק כמו לקסמן או LEBEN יפני.
מכתיבה תרבות?
ניכר בכל שטח שהאנגלים עוסקים בו?
האנגלים, כמו היפנים, סיפחו אליהם תרבויות יותר מאשר יצרו אותן.
זאב.
אין ספק שישנן חברות ששומרות על מוצר עם איכות רכיבים מהשורה הראשונה.
כמדומני... המגבר שלך מיומו הראשון הורכב במלזיה?
כוונתי... למגברים, נגנים, וכו', שיצאו מארץ מוצאם לעולם הרחב. האם אותה חברה תמשיך להשתמש באותם רכיבים איכותיים.
יכול להיות שאתה צודק.
יש לי עדיין כמה כבלים של CHORD מהתקופה ש ניים השתמשו בהם.
אריה
האיבחון על מעמדו של עולם האודיו היפני ככזה שרק בעשרים השנה האחרונות תפס לעצמו מקום בתחום הקצה וגם זה במובן הטכנולוגי ולא ההיי אנדי ( לא ממש מבין את האבחנה, אלא אם זו מכוונת לאמונה שבהיי אנד יש גם יצירתיות, מעוף וחזון בעוד הטכנולוגיה היא ענין של מהנדסים וטכנאים מוכשרים וזהו פחות או יותר ), לא ממש מדויק. בשנות השבעים במיוחד אבל גם קודם וגם אח"כ היתה ביפן תעשית היי אנד שלא היה לה במה להתבייש מול אף אחד אחר, לרוב להיפך. דגמי לקסמן, סנסוי, פיוניר של אז היו מופת של קידמה ואיכות, לא פחות. סידרת ה AU של סנסוי, המגברים המופלאים של לקסמן ואקיופייז מאותו זמן, גם טכניקס ופיוניר לא טמנו יד בצלחת. בקיצור יש ליפנים בהחלט סיבה לגאווה, גם היום כמובן, לא פחות אולי יותר, בעבר.טוב. לקח זמן אך שני הגרוש שלי.
אני חושב שהכוונה היא לא ארץ המוצא אם כי יותר לארץ היצור.
יש משהו במוצרים אירופאים ממדינות עקריות כמו גרמניה, צרפת, אנגליה ומוצרים אמריקאים שמה לעשות, איך שלא תסובבו את זה, עשו דרך מאוד משמעותית בתחום. יפן לעומת זאת, קיבלה הכרה מאוחר יותר ורק בעשרים שנה האחרונות הצליחה באמת להפוך למשהו שהיא היום. אבל גם היום, יפן אינה מעצמת היי אנד אם כי יותר מעצמת טכנולוגיה מתקדמת.
עם השנים צמחו להן כמה מעוזים משמעותיים חדשים. סרביה, פולין ותאמינו או לא - סין.
אז לארץ היצור יש משמעות רבותי. ציוד אנגלי הוא הגרוע ביותר כשאין בקרת איכות. הגרמני בעצם הוא הגרוע ביותר בהעדר בקרת איכות. או שזה הצרפתי? אולי האמריקאי? היפני?
אז זהו. כשאין בקרה ביצור אין אפשרות לשמור על איכות גבוהה ונקבל מוצרים שירגישו יותר כמו diy מאשר מוצר מיצרן מסודר.
אבל בואו נחזור לבעיה שלנו עם סין למשל. נכון, סין עשתה לעצמה שם נוראי בכל הנוגע להעתקות, זיופים וכ״ו. ראינו את זה ברמקולים, במגברים ואפילו בביגוד. בשנים האחרונות העתיקו גם כבלים. אבל אם אחד נופח בחדר סגור זה לא אומר שכולם מריחים. אבל מה לעשות, ריח רע עשוי להדבק גם למבושמים ביותר. אז מה שנותר לעשות הוא פשוט לבדוק את המותג, לקרוא עליו קצת ברשת דרך בלוגרים, אתרים ומשתמשים ואז להחליט אם לרכוש או לא. סין למשל מייצרת אלקטרוניקה מצוינת כמו האודיו ספייס, ליין מגנטיק, שנלינג, דוסון, שינדאק ועוד. זה במנעד מחירים רחב ובאיכויות שונות.
מזרח אירופה לעומת זאת מוערכת ביותר עם מוצרי על. ה-NAT ששם על המפה היי אנד במחירים שפויים ובאיכויות לא שפויות כלל, קראן, אודיו מיקה ועוד.
אבל כל זה לא שווה אם לא נצא מהקיבעון. נכון, האמריקאים והגרמנים הכי טובים. רק שמה לעשות, יש ציוד באותה רמה בדיוק בסין ובמזרח אירופה. סותר נכון? ברור שכן. ולכן צריך להבין שאמריקה גרמניה ויפן נמצאת במזרח אירופה כבר כמה שנים - זה פשוט מתחרה באיכות הצליל רק שהמיקום פחות ״מזמין״.
יש טענה שהמסעדה הכי טובה בתל אביב נמצאת בראשון לציון. מקווה שהבנתם את הקטע.
ואני, כאודיופיל שאינו צר אופקים, עדיין מעדיף אמריקאי או אירופאי. סותר נכון? מותר לי.
האיבחון על מעמדו של עולם האודיו היפני ככזה שרק בעשרים השנה האחרונות תפס לעצמו מקום בתחום הקצה וגם זה במובן הטכנולוגי ולא ההיי אנדי ( לא ממש מבין את האבחנה, אלא אם זו מכוונת לאמונה שבהיי אנד יש גם יצירתיות, מעוף וחזון בעוד הטכנולוגיה היא ענין של מהנדסים וטכנאים מוכשרים וזהו פחות או יותר ), לא ממש מדויק. בשנות השבעים במיוחד אבל גם קודם וגם אח"כ היתה ביפן תעשית היי אנד שלא היה לה במה להתבייש מול אף אחד אחר, לרוב להיפך. דגמי לקסמן, סנסוי, פיוניר של אז היו מופת של קידמה ואיכות, לא פחות. סידרת ה AU של סנסוי, המגברים המופלאים של לקסמן ואקיופייז מאותו זמן, גם טכניקס ופיוניר לא טמנו יד בצלחת. בקיצור יש ליפנים בהחלט סיבה לגאווה, גם היום כמובן, לא פחות אולי יותר, בעבר.
אריה, אתה חי על סטיגמות וקלישאות שהאכילו אותך במגזיני האודיו הבריטיים כל השנים...אני חושב ממש אחרת. בשנות ה 70 הציוד היפני היה זבל ברובו - בעוד שהתעשייה הבריטית הייתה (כמו שהבריטים נוהגים לאמר) ראש וכתפיים מעל התעשייה היפנית. ואני חושב שההבחנה של נמר מאוד מדוייקת. יש תעשייה שהיא אומנם מתקדמת טכנולוגית אך היא מוכוונת חיסכון בעלויות והיא חסרת נשמה. חברות היי אנד מאירופה, ומארה"ב מבוססות במקרים רבים על "חולים" שמשקיעים את הנשמה שלהם בייצור והם הרבה פחות פופוליסטיים.
אם תשווה את המראה של הציוד היפני בשנות ה 70 (ולדעתי נכון גם להיום), הרי שרוב ההי אנד נראה עלוב ומסכן בהשוואה לפירטוכניקה של חג המולד שמעטרת כמעט כל מוצר יפני.
האיבחון על מעמדו של עולם האודיו היפני ככזה שרק בעשרים השנה האחרונות תפס לעצמו מקום בתחום הקצה וגם זה במובן הטכנולוגי ולא ההיי אנדי ( לא ממש מבין את האבחנה, אלא אם זו מכוונת לאמונה שבהיי אנד יש גם יצירתיות, מעוף וחזון בעוד הטכנולוגיה היא ענין של מהנדסים וטכנאים מוכשרים וזהו פחות או יותר ), לא ממש מדויק. בשנות השבעים במיוחד אבל גם קודם וגם אח"כ היתה ביפן תעשית היי אנד שלא היה לה במה להתבייש מול אף אחד אחר, לרוב להיפך. דגמי לקסמן, סנסוי, פיוניר של אז היו מופת של קידמה ואיכות, לא פחות. סידרת ה AU של סנסוי, המגברים המופלאים של לקסמן ואקיופייז מאותו זמן, גם טכניקס ופיוניר לא טמנו יד בצלחת. בקיצור יש ליפנים בהחלט סיבה לגאווה, גם היום כמובן, לא פחות אולי יותר, בעבר.
אין לי בכלל ספק שיש ציוד יפני טוב, אבל מעולם לא התלהבתי ממוצר יפני כל שהוא. כבר שנים אחדות שאני לא מאזין לציוד - אבל אם נשווה מוצרי אודיו בסיסיים וזולים, לפחות לפי מה שהכרתי, היפנים היו נחותים בהשוואה לציוד בריטי וזה כמובן לפי האוזן שלי. והיו לי גם לקסמנים.אריה, אתה חי על סטיגמות וקלישאות שהאכילו אותך במגזיני האודיו הבריטיים כל השנים...
ליפנים אכן היה הרבה ציוד זבל, אבל הדברים הטובים של אז הן יצירות מופת טכנולוגיות וסוניות , ולא חסרות דוגמאות כאלו..
ציודי אודיו בסיסיים וזולים זה לא היי אנד ולא ממש קשורים לדיון. מה גם שאני מסכים איתךאין לי בכלל ספק שיש ציוד יפני טוב, אבל מעולם לא התלהבתי ממוצר יפני כל שהוא. כבר שנים אחדות שאני לא מאזין לציוד - אבל אם נשווה מוצרי אודיו בסיסיים וזולים, לפחות לפי מה שהכרתי, היפנים היו נחותים בהשוואה לציוד בריטי וזה כמובן לפי האוזן שלי. והיו לי גם לקסמנים.
אני לא אוהב את הטענה הנשנית וחוזרת של שטיפת מוח של מגזינים, או כל שטיפת מוח אחרת. זו תמיד תהייה השאלה של מה קדם למה, הביצה או התרנגולת. לכל אחד מאיתנו יש הטיות קוגניטיביות כאלה ואחרות, בטוח שגם לך יש, ולכן טיעונים של "שטיפת מוח" בפורום שעוסק בתחביב, הם לדעתי חסרי ערך.
אם אני הייתי רוצה ויכול( ) להשקיע עכשיו 100 אלש"ח בסטריאו, לא הייתי אפילו פוזל לציוד יפני.
אריה
אם אני הייתי רוצה ויכול( ) להשקיע עכשיו 100 אלש"ח בסטריאו, לא הייתי אפילו פוזל לציוד יפני.
אריה
הייתי מחפש מגבר משולב איכותי (אנחנו מדברים על 100 אלש"ח) אירופאי או אמריקאי. ביתר הציוד שלי לא הייתי נוגע.לאן כן היית פוזל?
נכון. ואני בטוח שיש גם ציוד יפני משובח.לא חסר אודיו בריטי דראק.
וגם כאילו ש"נחשבים" ליותר מ "entry level".
אם זה רמקולים ואלקטרוניקה.