בשביל שלא ישעמם לנו פה, אטיל פה פצצה קטנה : הייתי אצל נמר פעמיים, הוא כידוע בחור מקסים ורב ידע וניסיון בתחום - והמערכת שלו לא לטעמי.
ביקורת בונה ? אולי. אין ספק שהמערכת שלו מצטיינת בכל פרמטר אודיופילי אפשרי. הכל נעשה BY THE BOOK. זאת מערכת מוכוונת הישגים והיא אכן משיגה את ההישגים שאליהם כיוונה.
כשכתבתי משהו על השוואה זריזה בין כבלים שהייתי עד לה ,שאל נמר לפי איזה קריטריונים אודיופילים בדקתי. אז זהו , שאני לא חזק בקריטריונים אודיופילים.
מבחינתי יש רק שני סוגי מערכות : אלה שבא לך לשבת ולהמשיך להאזין לה לנצח, וקשה יהיה להקים אותך מהכורסה. ואלה שמאתגרות אותך. (ודרך אגב, כמו בכל דבר, החלוקה הזו קיימת גם אצל נשים
). אני לא אוהב שמאתגרים אותי. אני לא אוהב הרגשה של "דריכות" כשאני מאזין אלא הרגשה של רוגע. האזניים שלי לא מאד אודיופיליות אבל הן מאד רגישות. והן מרגישות מותקפות על ידי מערכות מאתגרות מדי.
אביא כדוגמה את מתנוש : הייתי אצלו פעמיים בעבר והמערכות אצלו היו עצבניות, מעייפות, ומאתגרות את האוזן. בביקור האחרון הרגשתי שהוא הצליח לאלף את החיה : בשילוב של הרמקולים , ההעמדה, האקוסטיקה, האלקטרוניקה - התקבלה תוצאה שהיא יותר מסך רכיביה. והייתי יכול לשבת שם שעות ולהאזין עוד ועוד. לא מעניין אותי אם זו תוצאה "טובה", "אמיתית", "נכונה" - היה לי נעים וטוב שכך.
לטעמי המערכת של נמר היא עדיין בגדר סוס פרא לא מאולף. מכונית ספורט בריטית משנות השישים עם מנוע אדיר וקפיצים מפלדה. יש כאלה שמתים על הסיגנון הזה. ואני חושב שחסר שם עדיין משהו שייאלף אותה ויהפוך אותה לנעימה יותר לאוזן. אולי באקוסטיקה. בהעמדה. בסינרגיה בין הרכיבים. באמת שאני לא מומחה - קטונתי. איך מגיעים לתוצאה הנ"ל - ואם בכלל רוצים להגיע לשם (נמר יכול בהחלט לומר שאין לו שום כוונה או רצון להרגיע את החיה ולהגיע לצליל "נעים" כי מבחינתו צליל כזה הוא לא נכון לא אמיתי לא אודיופילי וכו').
אני יודע שכנראה איבדתי פה את הרישיון להגיע לאיזור נס ציונה רבתי ושמעכשיו כל בוקר אני צריך להסתכל טוב טוב מתחת למכונית לפני שאני מתניע. אבל ביקשתם ביקורת בונה ? קיבלתם.
ביקורת בונה ? אולי. אין ספק שהמערכת שלו מצטיינת בכל פרמטר אודיופילי אפשרי. הכל נעשה BY THE BOOK. זאת מערכת מוכוונת הישגים והיא אכן משיגה את ההישגים שאליהם כיוונה.
כשכתבתי משהו על השוואה זריזה בין כבלים שהייתי עד לה ,שאל נמר לפי איזה קריטריונים אודיופילים בדקתי. אז זהו , שאני לא חזק בקריטריונים אודיופילים.
מבחינתי יש רק שני סוגי מערכות : אלה שבא לך לשבת ולהמשיך להאזין לה לנצח, וקשה יהיה להקים אותך מהכורסה. ואלה שמאתגרות אותך. (ודרך אגב, כמו בכל דבר, החלוקה הזו קיימת גם אצל נשים
). אני לא אוהב שמאתגרים אותי. אני לא אוהב הרגשה של "דריכות" כשאני מאזין אלא הרגשה של רוגע. האזניים שלי לא מאד אודיופיליות אבל הן מאד רגישות. והן מרגישות מותקפות על ידי מערכות מאתגרות מדי.אביא כדוגמה את מתנוש : הייתי אצלו פעמיים בעבר והמערכות אצלו היו עצבניות, מעייפות, ומאתגרות את האוזן. בביקור האחרון הרגשתי שהוא הצליח לאלף את החיה : בשילוב של הרמקולים , ההעמדה, האקוסטיקה, האלקטרוניקה - התקבלה תוצאה שהיא יותר מסך רכיביה. והייתי יכול לשבת שם שעות ולהאזין עוד ועוד. לא מעניין אותי אם זו תוצאה "טובה", "אמיתית", "נכונה" - היה לי נעים וטוב שכך.
לטעמי המערכת של נמר היא עדיין בגדר סוס פרא לא מאולף. מכונית ספורט בריטית משנות השישים עם מנוע אדיר וקפיצים מפלדה. יש כאלה שמתים על הסיגנון הזה. ואני חושב שחסר שם עדיין משהו שייאלף אותה ויהפוך אותה לנעימה יותר לאוזן. אולי באקוסטיקה. בהעמדה. בסינרגיה בין הרכיבים. באמת שאני לא מומחה - קטונתי. איך מגיעים לתוצאה הנ"ל - ואם בכלל רוצים להגיע לשם (נמר יכול בהחלט לומר שאין לו שום כוונה או רצון להרגיע את החיה ולהגיע לצליל "נעים" כי מבחינתו צליל כזה הוא לא נכון לא אמיתי לא אודיופילי וכו').
אני יודע שכנראה איבדתי פה את הרישיון להגיע לאיזור נס ציונה רבתי ושמעכשיו כל בוקר אני צריך להסתכל טוב טוב מתחת למכונית לפני שאני מתניע. אבל ביקשתם ביקורת בונה ? קיבלתם.
