בחוייה האישית שלי -- בהחלט, רק שהמערכת היא הלמבורגיני והלייב הוא הטוסטוס המיושן והמוגבל
אני נהנה הרבה יותר להאזין להקלטות טובות בבית מאשר ללכת לקונצרטים, מהרבה סיבות. למשל:
- בהקלטות שאני מגדיר כ"טובות" מבחינתי -- לאו דווקא כאלה שבכלל מנסות לחקות אולם קונצרטים -- אני שומע הרבה יותר פרטים מאשר בלייב. לא רק רעשים שחלק מהאודיופילים אוהבים -- חריקות, נשימות, הפיכת דפים וכד' -- אלא בעיקר יותר קווים מוזיקליים -- יותר מוזיקה!
- באולם קונצרטים אפשר לשמוע רק את מי שמגיע לאולם בסביבתך או שאתה יכול להגיע לסביבתו. אלה לאו דווקא המבצעים הטובים ביותר, בעוד שבבית אני יכול לשמוע את גדולי המבצעים אי פעם, כולל אלה שכבר מתו או הפסיקו לנגן ואי אפשר להאזין להם בשום מקום.
- אין את הרעשים המעצבנים של שיעולים, התעטשויות וכיחכוחים לסוגיהם, אנשים שמזמזמים או שרים ביחד או לא ביחד עם המוזיקה, לרוב בזיוף, אנשים שמתופפים על המושבים, הזקנות שפותחות סוכריות, הרעש של הסוכריות שמתנגשות בשיניים התותבות, וכו'
- אני יכול לשלוט על הווליום שמתאים לי. בהרבה אולמות הייתי מעדיף שיהיה קצת יותר ווליום, בעיקר בקטעים שקטים, ואני יכול להפציץ בקטעים החזקים הרבה יותר מבלייב. חדר ההאזנה שלי מבודד אקוסטית וזה לא מפריע לשכנים. בהופעות לא קלאסיות לפעמים הווליומים מפוצצי אוזניים ואני רוצה בכלל לברוח משם.
- לשבת במקום טוב באולם בקונצרט טוב עולה הרבה מאוד, כך שבחלק מהמקרים אני יושב במקום פחות טוב מהאופטימלי (ולפעמים מזמינים אותי לשבת במקומות מצויינים). בהקלטה מקבלים את המקום הטוב ביותר שיש או טוב יותר ממה שמאזין יכול להגיע אליו.
- בבית אני בוחר מה אני רוצה לשמוע , לפי החשק הנוכחי, בעוד שבקונצרטים התוכנית נקבעת מראש, לאו דווקא על פי טעמי, וגם אם כן, יתכן שעד שמגיע הקונצרט, כבר לא בא לי לשמוע את שתוכנן מראש, אלא דברים אחרים.
- בבית אני יכול לדלג על קטעים משעממים ולחזור על קטעים אם החמצתי משהו.
- אני יכול להפסיק וללכת לשירותים או לאכול כשאני רוצה, ולא לדאוג שמא המוזיקה תימשך גם אחרי שאני מרגיש שאני צריך לשירותים או לשתות או לאכול.
- אני לא צריך להתעסק בנסיעות בפקקים, בלהחנות בחניון צפוף ומעצבן, בלהתגלח ולהתלבש וכל זה.
אני יודע שיש כאלה שחשוב להם המעמד, ושיתוף החוויה עם אחרים, ואווירה מיוחדת, וההכנות ולהקדיש עצמם לנושא באופן בלעדי בלי הפרעות מהמשפחה ומהבית, וכו וכו'. לי לא.
זה לא אותו דבר לכולם!!
גם כאשר יש את כל התנאים בבית
ויש
עדיין
החוויה של קונצרט
(טרם חוויתי בחול, פה בארץ בהחלט)
שונה לחלוטין.
כמו אווירה של סרט קולנוע באולם קולנוע עם כל האווירה.
אפרופו
מציאת בייביסיטר/סידור (אצלי לפחות עדיין)
הגעה למקום
קניית הפופקוקן
וה coming attraction
זה חלק מבחינתי מהחוויה ששום קולנוע בבית לא יכל להעניק לי
כנל קונצרט LIVE
או גיג במועדון גאז או קונצרט רוק.
"האווירה" שום מערכת ביתית לא תוכל באמת להעניק,
גם הטובות ביותר.
עניין של להיות בכל זאת "אנושי"
מסכים איתך לחלוטין
לגבי כל סעיפך
הנוחות בבית בהרבה מקרים בהחלט מנצחת.
אולי קשור גם לגיל.