ביקורת תקליטור: La Spagna בהוצאת BIS

[אריה]

מצעד הפזמונים

אתה די צודק, העדפות משתנות. 10 המקומות הראשונים אצלי כעת הינם (לא לפי הסדר)

Caldara - Stabat Mater
Monteverdi - Vespro
Handel - Brokes Passion
Buxtehude - Membra Jesu Nostri
Bach - Violin Concertos (BWV1041, 1042,1043
Bach - Matthaus Passion
Vivaldi - Gloria
Mozart - Requiem
Bach - The Art of Fuge
Shubert - Death and the Maiden

האחרון חורג מהתקופה אבל מהפנט

 

[שמעון ב.]

אתה די צודק, העדפות משתנות. 10 המקומות הראשונים אצלי כעת הינם (לא לפי הסדר)

Caldara - Stabat Mater
Monteverdi - Vespro
Handel - Brokes Passion
Buxtehude - Membra Jesu Nostri
Bach - Violin Concertos (BWV1041, 1042,1043
Bach - Matthaus Passion
Vivaldi - Gloria
Mozart - Requiem
Bach - The Art of Fuge
Shubert - Death and the Maiden

האחרון חורג מהתקופה אבל מהפנט

רשימה מרשימה ומעניינת (גם מוצרט חורג מהתקופה).
לא ידעתי שגם הנדל כתב BROCKES PASSION, זה לא טלמן במקרה?
מעניין אותי לא פחות לדעת באילו ביצועים אתה אוהב את היצירות האלה.
אתה מוכן לפרט בבקשה?

 

[zs]

כל הכבוד על הסקירה. נהנתי מכל שניה.

הסקירה שלך היתה עבורי פינה חמה ביום די מעצבן בפורום.

מחכה לבאות!

ניראה לי שהסקירה יפה לפורום מוזיקה
ולא לדו ערוצי לא?
יפה ככל שתהיה.

 

[אריה]

ניראה לי שהסקירה יפה לפורום מוזיקה
ולא לדו ערוצי לא?
יפה ככל שתהיה.

בעקרון אתה צודק, מעשית אני נכנס בעיקר לדו ערוצי ולא טורח לחפש במקומות אחרים. נראה לי שאני לא היחיד

 

[katzofe]

אריה, הייתי מוסיף גם את הרקוויאם הגרמני של היינריך שיץ

 

[אריה]

אריה, הייתי מוסיף גם את הרקוויאם הגרמני של היינריך שיץ

יצירה מקסימה (יש לי אוסף שיץ גדול).

הרעיון הוא שאנשים יציגו את העשירייה הפותחת שלהם כדי שנלמד. אז בבקשה

 

[אריה]

רשימה מרשימה ומעניינת (גם מוצרט חורג מהתקופה).
לא ידעתי שגם הנדל כתב BROCKES PASSION, זה לא טלמן במקרה?
מעניין אותי לא פחות לדעת באילו ביצועים אתה אוהב את היצירות האלה.
אתה מוכן לפרט בבקשה?

העלבת אותי קשות עם טלמן
הרוב נבחר אקראית בחנות או באינטרנט ויצא מצויין. חוץ מהנדל (שאין כנראה הקלטה אחרת כרגע) ומונטוורדי שזה כמובן גרדינר בכנסיה המקורית בוונציה, הקלטה אלמותית.

 

[אורן - חיפה]

הדיקסיט דומינוס של הנדל

לא הזכרתם את אחת היצירות הנפלאות של הנדל - הדיקסיט דומינוס. שנה שעברה יצאו שני ביצועים: אחד בהרמוניה מונדי בניצוח של מרקוס קריד. אני העדפתי דווקא דיסק אחר שיצא בלייבל הקטן Eloqentia עם ביצוע נפלא בהופעה חיה של ה- Arsys Bourgogne בניצוח פייר קאו. הקלטה נהדרת שממש "מקפיצה" את החוויה הבארוקית. מומלץ.

 

[שמעון ב.]

העלבת אותי קשות עם טלמן
הרוב נבחר אקראית בחנות או באינטרנט ויצא מצויין. חוץ מהנדל (שאין כנראה הקלטה אחרת כרגע) ומונטוורדי שזה כמובן גרדינר בכנסיה המקורית בוונציה, הקלטה אלמותית.

אכן, הביצוע השני של גרדינר (הוא הקליט את היצירה הזאת גם ב-1974 בכלים רגילים) נחשב מצוין. טוב שאתה מזכיר אותו, מפני שזו עילה לשאלה חשובה מאוד.
מוזיקה היא עניין אוניברסלי, אבל גם מקומי. לא חושב שמישהו יתווכח על זה. מוזיקה סינית קלסית עלולה להיות זרה מדי להרבה אוזניים מערביות, ולהפך.
לכן אני תמיד מעדיף לשמוע מוזיקה גם בהקשר המקומי שלה, כלומר - בביצוע מקומי.
מכאן שמוזיקה גרמנית אני מעדיף לשמוע עם הרכבים גרמניים, מוזיקה צרפתית עם צרפתים, והלאה והלאה.
בסוף שנות השבעים ובמהלך שנות השמונים "השתלטו" האנגלים על המוזיקה האיטלקית. לטעמי, הם הנחיתו על המוזיקה הזאת את הסגנון הדי בולט שלהם, המתבטא בין השאר במהוקצעות לעילא ולעילא, הנשמעת תכופות "מלאכית" מדי, אוורירית מדי, כמעט ממותקת, עם דגש חזק על הקולות הגבוהים.
לשמחתי, החל מסוף שנות השמונים ובמהלך שנות התשעים התחילו להתגבש באיטליה כמה קבוצות מוזיקה כליות וקוליות מן השורה הראשונה, שהביאו למוזיקה שלהם גם את ה"מקום" האיטלקי, ולאוזניי לפחות זה נשמע כל כך מגוון, עסיסי וקוהרנטי יותר מן הביצועים האנגליים.

במילים אחרות, אני מעדיף את ה-VESPRO עם GARIDO או אלסנדריני.

 

[שמעון ב.]

לא הזכרתם את אחת היצירות הנפלאות של הנדל - הדיקסיט דומינוס. שנה שעברה יצאו שני ביצועים: אחד בהרמוניה מונדי בניצוח של מרקוס קריד. אני העדפתי דווקא דיסק אחר שיצא בלייבל הקטן Eloqentia עם ביצוע נפלא בהופעה חיה של ה- Arsys Bourgogne בניצוח פייר קאו. הקלטה נהדרת שממש "מקפיצה" את החוויה הבארוקית. מומלץ.

לא הזכרנו עוד המון יצירות. למה שלא תיתן איזו עשירייה משלך?

 

[שמעון ב.]

אחרי שעשר שנים (!) לא שמעתי את הגלוריה של ויוולדי - הפעם האחרונה הייתה בתקליט, בביצוע שאהבתי בזמנו של VITORIO NEGRI, בהקלטה משנת 1976 או 1977 - שמעתי אתמול את היצירה עם אלסנדריני (בביצוע הקודם, משנת 2001. בינתיים הוא הקליט שוב, הפעם את שתי הגלוריות, ב-2009).
נזכרתי כמה יפהפיה היצירה הזאת, כמה מענגת ומשמחת. בך צריך לפתוח טורבו ולהזיע בקנטטות הכי טובות שלו כדי להתקרב למה שויוולדי עושה בנונשלנטיות איטלקית קלילה ומלאת אור.
אבל המילה "נזכרתי" אינה מדויקת. מפני שהביצוע של אלסנדריני שונה בתכלית השינוי מזה של NEGRI.
קודם כל זה ביצוע בכלים אותנטיים, עם תזמורת ומקהלה לא מנופחות כמו בעבר, ועם סולנים המכווננים למוזיקה מן התקופה הזאת, ולא לתקופות מאוחרות יותר. זה גם ביצוע הנשען על הידע הרב שנצבר בעשורים האחרונים במחקר ובביצוע המוזיקה העתיקה.
אלסנדריני פותח את היצירה במהירות מטורפת לחלוטין. אם זה היה תקליט, הייתי בטוח שלחצתי בטעות על כפתור מהירות 78. בשניות הראשונות מקבלים אגרוף מהמהירות הזאת. אחר כך מתחילים לקפץ ולשלוח גפיים לכל עבר מרוב התלהבות. בקטעים הבאים הוא חוזר ל-33, ומקבלים (לפחות אני) ויוולדי שלא שמעתי מעודי: צלול ואפל, מכמיר לב ומאיים, מורכב ואנין וזוהר כמו פנתר שחור.

תיאום מופלא בין שני איטלקים ענקים: האחד הלחין יצירה גדולה, האחר מבצע אותה בגדולה.

 

[אריה]

אחרי שעשר שנים (!) לא שמעתי את הגלוריה של ויוולדי - הפעם האחרונה הייתה בתקליט, בביצוע שאהבתי בזמנו של VITORIO NEGRI, בהקלטה משנת 1976 או 1977 - שמעתי אתמול את היצירה עם אלסנדריני (בביצוע הקודם, משנת 2001. בינתיים הוא הקליט שוב, הפעם את שתי הגלוריות, ב-2009).

תיאום מופלא בין שני איטלקים ענקים: האחד הלחין יצירה גדולה, האחר מבצע אותה בגדולה.

עכשיו אתה מכניס אותי להוצאות לי יש את קירקבי (האנגלייה...) שלדעתי לא קמה לה מתחרה.
שמעת כבר את בוקסטהודה?

 

[שמעון ב.]

עכשיו אתה מכניס אותי להוצאות לי יש את קירקבי (האנגלייה...) שלדעתי לא קמה לה מתחרה.
שמעת כבר את בוקסטהודה?

אכן, אין לקירקבי הרבה מתחרות, אבל - במוזיקה האנגלית ובהנדל.
לא התחברתי מעולם לביצועים שלה למוזיקה חוץ אנגלית.
אני רואה שאתה בעניין גרדינר וקירקבי במוזיקה איטלקית.
כדאי שתתחיל להכיר את הקבוצות האיטלקיות החדשות -
אני מעריך שאחר כך אתה תפסיק לשמוע את האנגלים...

עדיין לא שמעתי את היצירה הספציפית של בוקסטהודה.
אני מתכוון להזמין את התקליטור בביצוע של CANTUS COLLN.

 

[אריה]

אכן, אין לקירקבי הרבה מתחרות, אבל - במוזיקה האנגלית ובהנדל.
לא התחברתי מעולם לביצועים שלה למוזיקה חוץ אנגלית.
אני רואה שאתה בעניין גרדינר וקירקבי במוזיקה איטלקית.
כדאי שתתחיל להכיר את הקבוצות האיטלקיות החדשות -
אני מעריך שאחר כך אתה תפסיק לשמוע את האנגלים...

עדיין לא שמעתי את היצירה הספציפית של בוקסטהודה.
אני מתכוון להזמין את התקליטור בביצוע של CANTUS COLLN.

אותך לעופר...אני מעדיף את סוזוקי BIS (תיכף תטען שיפני לא יכול וכו')

 

[אורן - חיפה]

הפנינים של ויולדי - רונלדו אלסנדריני

טוב, אז עדיין לא הצעתי רשימה של 10 היצירות המומלצות שלי, אבל כיוון שהזכרתם את הגלוריה של ויולדי - הנה שני דיסקים נפלאים בעיני של אלסנדריני:

1. ההקלטה האחרונה של שתי הגלוריות מ- 2009:

הרכב הקונצ'רטו איטליאנו הולך ומשתבח עם השנים, וההקלטה הזאת פשוט נהדרת. הכוכבת היא כמובן הקונטרה-אלט שרה מינגרדו, ואליה מצטרפים בין השאר הבס מטאו בלוטו, ושתי סופרניות טובות: ליה סראפיני ואלנה דנצ'בה. התזמור של אלסנדריני נהדר בעיני, גם בקצב וגם בתיאום בין הכלים והקולות.
לפני חודשיים, בחיפוש בגוגל בשם Sara Mingardo גיליתי שערוץ ארטה הפיק סרט ובו שתי הגלוריות שבדיסק, בבימוי יפה שצולם בכנסיה (לא זוכר איזו). בינתיים לא מצאתי סימן שנאיב יוציאו את הסרט בדי.וי.די, אבל הדיסק מומלץ בחום רב.

2. דיסק כפול שיצא בנאיב ב- 2003 תחת השם "ויולדי - וספרס למריה הבתולה":

אלסנדריני הוציא כאן מהדורה שכוללת את מיטב היצירות הדתיות של ויולדי מלבד הגלוריות. יש כאן את המגניפיקט (בהקלטה חדשה, קודמת יצאה ב- 96'), הדיקסיט דומינוס 594, סלבה רגי'נה, ה- laudate pueri בביצוע נפלא של ג'מה ברטניולי, והניסי דומינוס בביצוע של שרה מינגרדו - ביצוע מפעים (!), שעולה בעיני על כל ההקלטות של הקונטרה טנורים (שול, ג'ררד לן, ז'רוסקי). הדיסק הזה הוא אחד הפרויקטים הנפלאים ביותר של אלסנדריני.
אני קניתי אותו במהדורה שניה שיצאה ב- 2008 וכוללת חוברת יפה עם צילומים מהמנוסקריפטים בכתב ידו של ויולדי, אבל אם המהדורה הזו כבר לא בקטלוג, הדיסק מ- 2003 כולל את כל היצירות הנ"ל, והוא באמת באמת מקסים.

 

[שמעון ב.]

טוב, אז עדיין לא הצעתי רשימה של 10 היצירות המומלצות שלי, אבל כיוון שהזכרתם את הגלוריה של ויולדי - הנה שני דיסקים נפלאים בעיני של אלסנדריני:

1. ההקלטה האחרונה של שתי הגלוריות מ- 2009:

הרכב הקונצ'רטו איטליאנו הולך ומשתבח עם השנים, וההקלטה הזאת פשוט נהדרת. הכוכבת היא כמובן הקונטרה-אלט שרה מינגרדו, ואליה מצטרפים בין השאר הבס מטאו בלוטו, ושתי סופרניות טובות: ליה סראפיני ואלנה דנצ'בה. התזמור של אלסנדריני נהדר בעיני, גם בקצב וגם בתיאום בין הכלים והקולות.
לפני חודשיים, בחיפוש בגוגל בשם Sara Mingardo גיליתי שערוץ ארטה הפיק סרט ובו שתי הגלוריות שבדיסק, בבימוי יפה שצולם בכנסיה (לא זוכר איזו). בינתיים לא מצאתי סימן שנאיב יוציאו את הסרט בדי.וי.די, אבל הדיסק מומלץ בחום רב.

2. דיסק כפול שיצא בנאיב ב- 2003 תחת השם "ויולדי - וספרס למריה הבתולה":

אלסנדריני הוציא כאן מהדורה שכוללת את מיטב היצירות הדתיות של ויולדי מלבד הגלוריות. יש כאן את המגניפיקט (בהקלטה חדשה, קודמת יצאה ב- 96'), הדיקסיט דומינוס 594, סלבה רגי'נה, ה- laudate pueri בביצוע נפלא של ג'מה ברטניולי, והניסי דומינוס בביצוע של שרה מינגרדו - ביצוע מפעים (!), שעולה בעיני על כל ההקלטות של הקונטרה טנורים (שול, ג'ררד לן, ז'רוסקי). הדיסק הזה הוא אחד הפרויקטים הנפלאים ביותר של אלסנדריני.
אני קניתי אותו במהדורה שניה שיצאה ב- 2008 וכוללת חוברת יפה עם צילומים מהמנוסקריפטים בכתב ידו של ויולדי, אבל אם המהדורה הזו כבר לא בקטלוג, הדיסק מ- 2003 כולל את כל היצירות הנ"ל, והוא באמת באמת מקסים.

שמתי כבר עיין על התקליטורים האלה.
הזמנתי ב-MDT את התקליטור הכפול (90 ש"ח במקום 150 בדיסק סנטר).

שמעת את הביצוע הראשון של הגלוריה עם אלסנדריני?
אם כן, מה הההבדלים?

 

[שמעון ב.]

אותך לעופר...אני מעדיף את סוזוקי BIS (תיכף תטען שיפני לא יכול וכו')

בדיוק.
כפי שאני לא משתוקק לשמוע מוזיקה יפנית קלסית עם נגנים איטלקיים.

 

[אורן - חיפה]

לשמעון: תתחדש על הדיסק הכפול שהזמנת - אני מאחל לך הנאה מרובה . יש לדיסק רק "מינוס" קטנטן: אלסנדריני החליט להצמיד ליצירות השונות קטעים קצרצרים (תחת השם antifone), כחלק מה"רקונסטרוקציה" של הוספרס של ויולדי. לטעמי הם לא מוסיפים דבר, וכשאני שומע את הדיסק במערכת שלי אני פשוט בוחר את היצירות הגדולות (רצועה x-y) ומדלג על קטעי הביניים. כאמור, מינוס קטנטן...

את ההקלטה של הגלוריה 589 שהוציא אלסנדריני ב- 99' שמעתי בקול המוסיקה. האינטרפרטציה לא שונה במיוחד בביצוע החדש, מה שעושה את ההבדל הוא איכות ההרכב והזמרים: ניקולס רובינסון נפלא על הכינור (גם בדיסק שקנית), הסופרנית אנה סימבולי השתפרה ואלנה דנצ'בה אפילו עולה עליה. ה"דומינוס דיאוס אגנוס דאי" עם מינגרדו והמקהלה פשוט יפיפה, מושלם אפילו. בנוסף, הדיסק החדש כולל גם את הגלוריה 588 גם כן בביצוע נהדר, כך שמבחינתי ההקלטה החדשה היא ללא ספק משובחת.

כדי "לסגור" בהזדמנות זו את סקירת ביצועי היצירות הדתיות של ויולדי:
דווקא הסטאבת מאטר שהקליט אלסנדריני עם מינגרדו ב- 99' לא מוצא חן בעיני. יש שם חוסר אחידות בין הקטעים, וכל היצירה נשמעת כבדה מדי. אני מעדיף בבירור את הדיסק מ- 95' של אנדריאס שול עם אנסמבל 415 של בנקיני.
הדיסק האחרון הוא זה שכולל את הדיקסיט דומינוס השני של ויולדי (RV 807) שהתגלה בשנת 2005, והוקלט ב- 2006 בלייבל "ארכיב" (דויטשה גרמופון) בניצוח פטר קופ. אני לא יודע אם אתה מכיר אותו, אז בקצרה: אינטרפרטציה טובה מאוד, לדעתי הדיקסיט הזה יפה ומגוון יותר מ- RV 594, סולנים מצוינים (אינברניצי, מינגרדו, פול אגניו), ההרכב טוב, וה"ניסי דומינוס" של גלופי שכלול בדיסק הזה מאוד מוצא חן בעיני.

זהו בינתיים. שיהיה שבוע טוב.

 

[שמעון ב.]

תודה.
המ, מעניין.
יש לי את שני ה-STABAT MATER שהזכרת - אני אבדוק.
לרשימת היצירות הדתיות צריך להוסיף גם את המוטטים ואת הקנטטות.
ב"אופוס 111" יש מבחר יפה של מוטטים,
וב-TACTUS יש את כל (?) הקנטטות בשני תקליטורים
עם ROSSANA BERTINI הנפלאה (מאנסמבל LA VENEXIANA).

 

[אורן - חיפה]

תודה. אכן כוונתי היתה ליצירות המתייחסות לקורפוס העיקרי של הליטורגיקה הנוצרית. שכחתי לציין בהן את הניסי דומינוס המאוחר של ויולדי, RV 803 שהתגלה גם הוא ב- 2005. שמעתי אותו בקול המוסיקה, והמגיש עומר ריטה ציין שמייקל טאלבוט טוען שזו יצירה מופתית - אני ממש לא התרשמתי כך. בניגוד לדיקסיט דומינוס המאוחר, 803 נופלת לטעמי מהניסי דומינוס הידוע (608). לגילויים של השנים האחרונות יש בוודאי חשיבות רבה למחקר אודות ויולדי, אבל באשר להערכתי האישית בדבר האיכות המוסיקלית - כל יצירה וכל ביצוע לגופו.