לפעמים, כמו הפעם, אני מוצא את עצמי מתעצבן, ללא טעם/פרופרוציה, מזה שלאנשים שהם בדרך-כלל בסדר ויותר מזה, פתאום יש סינרגייה עם רעיונות עקומים
בהכללה, סינרגייה זה לא משהו חיצוני למכשירים עצמם, כמו איזה חומר או וודו ש"צריך" שיהייה או שיוסיפו אותו כדי שצירוף המכשירים יחד יעבוד יפה.
סינרגייה היא מילה שמשמשת לתיאור מידת התיאום בין מכשירים. כשקבוצת מכשירים עובדת טוב יחד, אומרים שייש סינרגייה ביניהם, ואם לא, אבל ידוע שהמכשירים טובים בצירופים אחרים, אומרים שאין סינרגייה ביניהם (בניגוד למצב שבו אחד או יותר מהמכשירים אינו טוב די הצורך באף מצב).
יש גם מצבים שמכשיר נוסף גורם לסינרגייה שלא הייתה בין מכשירים. למשל טראנספורט ו-DAC שהשעונים ביניהם לא לגמרי מסונכרנים, יכולים להישמע רע כשהם עובדים יחד, וטוב עד נפלא בצירופים אחרים, אבל אם מקשרים את שניהם לשעון חיצוני, פתאום נוצרת סינרגייה והם נשמעים נפלא יחד. כאן לא הדבר שהוספנו (השען) הוא הסינרגייה, אלא שלצירוף שעון + טראנספורט + DAC הספציפיים יש סינרגייה, בעוד שלשילוב של אותם טראנספורט + DAC בלבד אין סינרגייה
והחלוקה הדיכוטומית ל"טוב"/"רע", ללא מדרגות ביניים של טוב יותר/פחות וללא ענייני התאמות, אינה מציאותית.
אפשר בקלות למצוא דוגמאות שעבורן מגבר X יהייה גם "טוב" ממגבר Y (עם רמקול אחד), וגם "רע" (עם רמקול אחר), וכנ"ל אפילו עם אותו רמקול (מגבר חלש שנשמע נהדר עם הרמקול בחדר קטן, ונשמע עלוב עם
אותו רמקול בחדר אחר).
מילא אם הירתמות לרעיונות האלה הייו תורמות למכירות במשהו, אבל אפשר בעזרתם "להוכיח" שכל הציוד שמישהו מוכר הוא בקבוצת ה"רעים" (ברגע שמכניסים את הפריטים לקבוצות עם מכשירים טובים יותר), או שאולי יש פריט אחד שיותר טוב מכל האחרים בכל מצב ולכל הטעמים, שאז הוא כנראה יקר מדי ואין למי למכור אותו. כך או כך, ולא נותר אלא לסגור את הבאסטה וללכת הבייתה.
בקיצור -- לא לעניין.
עמיר