הקשר שלי עם אייל היה רק של לקוח ויבואן, אבל הוא תמיד הביא אליו את האישיות שלו, ואהבתי אותה. למדתי ממנו לא מעט בתחילת דרכי ואני מוקיר לו תודה על כך, ועל המוצרים שאפשר לי לרכוש.
הוא מעולם לא שכנע, מעולם לא הרצה, מעולם לא טען ומעולם לא דחף (מקסימום היית מקבל ממנו את אחד ה-"אההמממ..." שלו). הוא היה מציע ותמיד השאיר לי להחליט לעצמי.
קח, תקשיב, תחליט. כן-כן, לא-לא.
תמיד הקשיב לפטפטת האודיופילית וניסה למצוא לך את שחיפשת.
הוא לא חינך, הוא הדגים, אמר מה שחשב, וכל אחד יכול היה להחליט לעצמו.
מעיין אנטיתזה של איש מכירות.
אייל היה בבחינת מים שקטים חודרים עמוק והצטערתי מאוד לשמוע לפני כמה חודשים שהוא חולה, והתעצבתי לשמוע שנפטר.
עצוב.
לא הכרתי את משפחתו, אבל שלא יידעו עוד צער.