נראה לי שהאנשים הטכניים שמחפשים את האמת האבסולוטית והאובייקטיבית לגבי ציוד אודיו מפספסים את מהות העניין.
אם מישהו מרגיש, חושב או מדמיין שפריט אודיו כלשהו -- אפילו כבל דיגיטלי או פיוז או לא משנה מה -- עדיף על פריט אחר ונותן לו חוויה גדולה יותר, זה לא באמת משנה כהוא זה אם זה נכון או פלצבו מדומיין לחלוטין ללא הבדל במציאות.
כשהוא קונה את זה, הוא לא קונה את השינוי האמיתי, שאולי לא קיים, אלא את החווייה האמיתית, שהיא זו ששווה את הכסף. גם אם לקבל את אפקט הפלצבו עולה הרבה כסף, אם הוא מרגיש שהחווייה שווה מבחינתו, מי אמור לשפוט את זה? או לחסוך עבורו את הכסף שהוא מוכן לשלם עבור החוייה שלו?
בעצם, אם מוכיחים לו שאין שינוי אמיתי, אולי חוסכים לו כסף (שהוא היה מוכן לשלם), אבל גודעים לו את ערוץ ההנאה שקודם הייה קיים ועכשיו לא. האם זו תרומה חיובית? אני לא בטוח. למעשה, די בטוח שלא.
בהקשר לאודיו, או כל תחום חוייתי אחר, אם יש שינוי אמיתי שלא נותן יותר כייף, הוא בפועל פחות ערך משינוי שאינו אמיתי אבל כן נותן כייף. התחביב הוא של כייף, לא של תוצאות מעבדה.
אז כן, יש מי שירוויחו כסף מזה. אז מה? האם הפחד לצאת פראייר צריך לנהל את העניינים, ולא הצורך לקנות עוד כייף?
לדעתי, לא.
===========
למען הסר ספק: זו לא "האמת" על הנושא, אלא צורת הסתכלות, כמו שזו צורת הסתכלות שצריך קודם לוודא במעבדה בכמה אחוזים המוצר משפר את המדידות לפני שמשקיעים בו סכום, שצריך לשקול אותו גם לפי מידת השיפור וגם לפי עלויות הייצור והשיווק של המוצר, והתחרות בשוק, וכד'.
אין שום בעייה אם מישהו חושב שהצורה השנייה עדיפה, אבל שלא ינסה לכפות אחרים לנהוג לפיה, ו/או ישתמש בזה להתנשא על האחרים כאילו הוא צודק וחכם והם לא. יש סיכוי שהוא דווקא הטיפש כאן.
