אודיופילים והאמת האבסולוטית

[arix]

מעניין אבל שזה תקף רק בתחום הזה
קח רכב למשל, אוטו עם 80 כ"ס וקח פרארי עם 600 כ"ס
בן אדם יכול להשלות את עצמו עד שנה הבאה שהאוטו עם ה80 כ"ס יותר חזק מהפרארי אבל זה פשוט לא נכון.
בכל תחום בעולם הזה אנשים מסתכלים על specs ומדידות כאמת אבסולוטית שמהווה guideline כלשהו לבחירתם את אותו המוצר, אבל רק כשזה מגיע לאודיו אנשים מסוגלים להגיד שויניל יותר טוב מדיגיטלי, אז סליחה אבל ממש לא, ויניל נחות טכנית מדיגיטל מכל בחינה מדידה שהיא, ואלה לא דברים שוליים אלא מהותיים ביכולת הדיוק והפקת הסאונד בכלל של הפורמט.
מה שכן אפשרי לאדם להגיד זה, כן ויניל אולי טכנית פחות טוב מדיגיטל אבל לאוזניי הוא יותר נעים או מוזיקלי או חם ונעים.
זה ההבדל.

יש אנשים שאוהבים מכוניות ישנות שבהן חווית הנהיגה היא חוויה אמיתית לחובבי הגה

 

[AK1]

מתוך שינה חשבתי על הסיבות לכך שמדידות לא משקפות את מה ששומעים לגבי מגברים ורמקולים.

הבעיה העיקרית היא שכל המדידות נעשות ב-steady state, על סינוסים קבועים, ועל מעגלים פתוחים או עם אימפדנס התנגדותי קבוע בלבד, למרות שמעורבים גם סלילים, גם קבלים, גם טרנזיסטורים וגם מאסה עם התנגדות מיכאנית וגם עם התנגדות אלאסטית שאינה קבועה אלא תלויה בהיסט הממברנה יחסית למרכז.

כל דרייבר של רמקול בעצם מכיל גם סליל, גם ממברנה+מגנט בעלי התמדה, שהתזוזה שלהם גורמת למתיחה של הממברנה או חומרים אלאסטיים מסביבה --תופעה שאינה ליניארית ככל שמתרחקים מהמרכז, ויכולה להיות "אינסופית" כשמגיעים לנקודה שממנה והלאה הממברנה לא יכולה לצאת או להיכנס. זה אומר שהשפעת המגבר על הממברנה אינה מיידית אלא בעיכוב, היא לא ליניארית, וגם תלויה בכל רגע במידת ההיסט של הממברנה מהמרכז, שזה אומר שהיא תלויה בהיסטוריה, במה שקרה לפני רגע. לזה נוסף העניין שלא רק המגבר מזרים זרם דרך הרמקול, אלא גם להיפך. כמוכן, כל מה שקורה משתנה עם התדר.

כל הסיבוך הזה מתאר רק מה שקורה עם דרייבר בודד, אבל יש כמה דרייברים, שכל אחד מתנהג אחרת בכל אחד מהאספקטים הנ"ל, ובדרך יש עוד מעגל של קרוסאובר עם התנהגות משלו.

כל זה לגבי רמקולים דינמיים, אבל יש גם אלקטרוסטאטים וריבונים ופלזמה ושאר ירקות, שכל אחד מתנהג אחרת לגמרי.

כך שלגמרי ברור שכל רמקול שונה מאוד מרעהו, כך שאין רמקול ספציפי שמייצג את כולם.

ןלזה יש להוסיף שבכל רגע הקלט למערכת משתנה, גם בתדר וגם באמפליטודה.

אז, כשחושבים על זה, האם זה מפתיע מישהו שמה שמודדים עבור גל סינוס בתדר ואמפילטודה קבועים, על אימפדנס התנגדותי קבוע, אינו מייצג שום דבר במציאות, אפילו אם המדידה אובייקטיבית ואינה תלוייה במאזין?

 

[AK1]

תקרא את הפסקה הזאת ותגיד לי איך ויניל בכלל באותו יקום עם דיגיטל, וזה רק קצה הקרחון
צפה בקובץ המצורף 55418

משום מה, יש כאלה שחושבים שטווח דינאמי גדול ככל האפשר הוא מדד לאיכות.
במציאות, זה מדד לבעייתיות בהאזנה ביתית.

כשהטווח הדינמי גדול מדי, מה שקורה הוא ש:

• אם מכוונים את הווליום כך שהמוזיקה תישמע מעל לרעש הסביבתי, הקטעים החזקים קורעים את האוזניים (ולפעמים את הרמקולים).
• אם מכוונים את הווליום כך שהקטעים החזקים לא יקרעו את האוזניים, הקטעים החלשים נבלעים ברעש הסביבתי.

כך שמה שקורה הוא שבמקום שהמאזין יוכל להתרווח ולהאזין למוזיקה כפי שהיא, הוא צריך להיות בהיכון כל הזמן, כדי להחליש אם מגיע קטע חזק, ולהגביר אם מגיע קטע חלש (מה שנקרא gain riding), והתוצאה הסופית היא ש:

• בסופו של דבר הוא שומע בטווח דינמי קטן יותר ממה שהיה שומע אם הטווח הדינאמי היה מכווץ לתחום סביר יותר, כי בטוח שכשהוא מגביר, זה יותר מהמינימום הנדרש, וכשהוא מחליש, זה לפחות מהמינימום האפשרי.
• לא תמיד הוא מספיק לשנות בזמן, כך שיש מקומות שהלכו לאיבוד ומקומות שכואבים באוזן (בתקווה שאין נזק ארוך טווח)
• כל הכייף שבהאזנה נינוחה הולך לאיבוד, במיוחד שבקטעים הדראמאטיים ביותר -- של שינויי ווליום קיצוניים במוזיקה -- השומע עסוק בכפתור הווליום ולא במוזיקה

כך שלהאזנה ביתית ממש עדיף טווח דינאמי מקומפרס, באיזור 55dB, שבמקרה, זה מה שקורה ברוב התקליטים

וזו דוגמה למה שקורה שמתייחסים רק למדידות כאל מדד לאיכות בלי להבין את משמעותן במציאות.

 

[AK1]

המנטרה "מדיד ואובייקטיבי טוב, בלתי מדיד וסובייקטיבי רע!!!" מזכירה לי את "חוות החיות" של אורוול, שצועקות את המנטרה "ארבע רגליים טוב, שתי רגליים רע!!!" ומחרישות כל דיון אחר. מתקבל ממש קצר מחשבתי שמוביל את החשיבה לאותו בור מכל מצב שהוא.

כך גם סחיבת ה"מדע" לכל פינה. המדע לא אומר כלום לאף אחד שלא מתעסק בו ומתעניין בו, ואם מישהו אמר שהוא שמע משהו, אז או שהוא שמע דבר אמיתי או דבר מדומיין, אבל זה בכלל לא משנה ולא מעניין אם זה כך או כך, לכל היותר להיפך, והפוסט הפותח מסביר למה. אז לצעוק שזה לא אמיתי בגלל המדע מעניין אולי את אלה שמתעניינים במדע, אבל לגמרי לא רלוונטי לאלה שמתעניינים בהנאה, וזה לא לעניין לנסות להכריח אותם להסכים.

בסוף יוצא שקבוצת חכמים וצודקים בעיני עצמם מנסים לכפות את השקפתם על קבוצה שרוצה להיות חכמה ולא צודקת, ולעסוק בהנאה ולא במרדף אחר ה"אמת" שלא מעניינת אותם.

והמנטרה "מדיד ואובייקטיבי טוב, בלתי מדיד וסובייקטיבי רע!!!" בכלל מטופשת, כי היא לא לוקחת בחשבון שהסובייקטיבי הוא העיקר והמטרה. האובייקטיבי והמדיד יכולים לשמש כשלבים לצורך השגת המטרה, כמו לאפשר בניית מכשירים שנותנים הנאה, אבל הם לא המטרה עצמה.

למעט אצל קבוצה של מטורפים, שטוענים שהדמיון התיאורטי להקלטה שבכלל אינה מייצגת את הצלילים המקוריים חשוב יותר מליהנות מהצלילים.

בלשון העם: מה אני יגיד? שיבושם להם!

 

[avile7]

לא האוזן שומעת אלא המח.
כמו בבינה מלאכותית יודעים מה נכנס ומה יוצא,אך לא יודעים מה קורה באמצע.
לכל אחד מח שונה,המתרגם את מה שרואים(כולל אשליית ראיה) ואת מה ששומעים לכל אחד מאיתנו בצורה אחרת.
לכן,אם המדידות יהיו הכי מדויקות בעולם,והמח יעבד את הצליל בתהליך למידה ששונה מאדם לאדם,כל אחד יחווה חוויה אחרת.

 

[matanoosh]

נראה לי שהאנשים הטכניים שמחפשים את האמת האבסולוטית והאובייקטיבית לגבי ציוד אודיו מפספסים את מהות העניין.

אם מישהו מרגיש, חושב או מדמיין שפריט אודיו כלשהו -- אפילו כבל דיגיטלי או פיוז או לא משנה מה -- עדיף על פריט אחר ונותן לו חוויה גדולה יותר, זה לא באמת משנה כהוא זה אם זה נכון או פלצבו מדומיין לחלוטין ללא הבדל במציאות.

אתה אמנם לא מתכוון לזה, אבל כשאני קורא את זה אני נעלב. אני גם חושב שזאת דעה עצובה מאד. אתה פשוט קורא לכל צרכני האודיו מטומטמים, בצורה עקיפה מאד.

באופן כללי יותר, אתה כותב המון דברים, ובסופו של מדבר מכסה את ככככככככללל טוווח האפשרות כדי לא לצאת קרח, לא מכאן ולא מכאן. או במילים אחרות: לא אומר כלום כי אתה אומר הכל.

אם אתה מסוגל לקנות משהו, להבין בדיעבד שהוא פלסבו, ועדין להשאיר אותו אצלך כי זה נתן לך ריגוש בקניה, ליבי ליבי עליך. אבל בוא, שנינו יודעים שזה לא בדיוק המקרה. יש לך את אחת המערכות המדהימות בארץ, ואני בטוח שבחרת כל בורג שם בקפידה. אז את מי אתה מחרטט, תגיד?

אם אני קונה כבל, גם אם הוא עולה לי 100 שקל, וחושב ביום א' שהוא עשה הבדל ששווה את הקניה, רק כדי לגלות ביום ב' שהוא לא עשה הבדל, אני אזרוק את הכבל (או את עצמי) מכל המדרגות.

 

[matanoosh]

תקרא את הפסקה הזאת ותגיד לי איך ויניל בכלל באותו יקום עם דיגיטל, וזה רק קצה הקרחון
צפה בקובץ המצורף 55418

ילד בינונילי, קיבלתי דוגמה לפני שבוע של תחום דינמי. שאלת "תגיד לי", קיבלת תשובה.

 

[matanoosh]

מתוך שינה חשבתי על הסיבות לכך שמדידות לא משקפות את מה ששומעים לגבי מגברים ורמקולים.

הבעיה העיקרית היא שכל המדידות נעשות ב-steady state, על סינוסים קבועים, ועל מעגלים פתוחים או עם אימפדנס התנגדותי קבוע בלבד, למרות שמעורבים גם סלילים, גם קבלים, גם טרנזיסטורים וגם מאסה עם התנגדות מיכאנית וגם עם התנגדות אלאסטית שאינה קבועה אלא תלויה בהיסט הממברנה יחסית למרכז.אז, כשחושבים על זה, האם זה מפתיע מישהו שמה שמודדים עבור גל סינוס בתדר ואמפילטודה קבועים, על אימפדנס התנגדותי קבוע, אינו מייצג שום דבר במציאות, אפילו אם המדידה אובייקטיבית ואינה תלוייה במאזין?

אתה באמת חושב שזה המצב? נראה לי קצת תמוה שחברות עושות את כל המדידות האלה בתנאים כ"כ נוחים. לא עושה שכל בשום צורה. לדעתי זה פשוט פער טכני שיש לך, או פער טכני שלא מתוקשר באתר של אבא אמיר. אין מצב שהמדידות הן כ"כ בסיסיות. אחרת, איך אפשר לפתח ציוד ככה?

 

[ארז_וחני]

אתה אמנם לא מתכוון לזה, אבל כשאני קורא את זה אני נעלב. אני גם חושב שזאת דעה עצובה מאד. אתה פשוט קורא לכל צרכני האודיו מטומטמים, בצורה עקיפה מאד.

באופן כללי יותר, אתה כותב המון דברים, ובסופו של מדבר מכסה את ככככככככללל טוווח האפשרות כדי לא לצאת קרח, לא מכאן ולא מכאן. או במילים אחרות: לא אומר כלום כי אתה אומר הכל.

אם אתה מסוגל לקנות משהו, להבין בדיעבד שהוא פלסבו, ועדין להשאיר אותו אצלך כי זה נתן לך ריגוש בקניה, ליבי ליבי עליך. אבל בוא, שנינו יודעים שזה לא בדיוק המקרה. יש לך את אחת המערכות המדהימות בארץ, ואני בטוח שבחרת כל בורג שם בקפידה. אז את מי אתה מחרטט, תגיד?

אם אני קונה כבל, גם אם הוא עולה לי 100 שקל, וחושב ביום א' שהוא עשה הבדל ששווה את הקניה, רק כדי לגלות ביום ב' שהוא לא עשה הבדל, אני אזרוק את הכבל (או את עצמי) מכל המדרגות.

לזה התכוונתי כשכתבתי בפוסט השני שאני לא מתחבר לטיעון הפלצבו כטיעון מרכזי שמסביר התנהגות של אודיופילים.
כמו בכל מוצר צריכה אחר, יהיו כאלו שהשיווק והמותג יפעלו עליהם גם בתחום הזה (ויתכן שחשוב להם להיות בעלים של מותג נחשק בעיניהם, בדומה למוצרי צריכה אחרים), אבל מכאן ועד הצגת עמדה בנוסח "אם מישהו מרגיש, חושב או מדמיין שפריט אודיו כלשהו -- אפילו כבל דיגיטלי או פיוז או לא משנה מה -- עדיף על פריט אחר ונותן לו חוויה גדולה יותר, זה לא באמת משנה כהוא זה אם זה נכון או פלצבו מדומיין לחלוטין ללא הבדל במציאות" המרחק גדול ומכתים ציבור רחב בתווית של אהבלים.

 

[AK1]

אתה אמנם לא מתכוון לזה, אבל כשאני קורא את זה אני נעלב. אני גם חושב שזאת דעה עצובה מאד. אתה פשוט קורא לכל צרכני האודיו מטומטמים, בצורה עקיפה מאד.

באופן כללי יותר, אתה כותב המון דברים, ובסופו של מדבר מכסה את ככככככככללל טוווח האפשרות כדי לא לצאת קרח, לא מכאן ולא מכאן. או במילים אחרות: לא אומר כלום כי אתה אומר הכל.

אם אתה מסוגל לקנות משהו, להבין בדיעבד שהוא פלסבו, ועדין להשאיר אותו אצלך כי זה נתן לך ריגוש בקניה, ליבי ליבי עליך. אבל בוא, שנינו יודעים שזה לא בדיוק המקרה. יש לך את אחת המערכות המדהימות בארץ, ואני בטוח שבחרת כל בורג שם בקפידה. אז את מי אתה מחרטט, תגיד?

אם אני קונה כבל, גם אם הוא עולה לי 100 שקל, וחושב ביום א' שהוא עשה הבדל ששווה את הקניה, רק כדי לגלות ביום ב' שהוא לא עשה הבדל, אני אזרוק את הכבל (או את עצמי) מכל המדרגות.

אני מתנצל שאתה נעלב. כפי שהבנת, ודאי לא התכוונתי להעליב.

אני לא מוצא שום טימטום בלהרגיש/לשמוע שמשהו נשמע טוב יותר גם אם במציאות אין הבדל.
אין לך שליטה על ההרגשה/שמיעה, וזה לא תהליך שעובר דרך ההיגיון והחוכמה. אתה שומע מה שאתה שומע. נקודה. סוף, ואין לך שום פידבק אם מה שאתה שומע הוא אמיתי או לא, ואין לך דרך מושכלת לבדוק את עצמך. אז בשום מצב לא נכנס כאן טימטום.

אבא אמיר (א"א?) מתאר בצורה מאוד יפה איך נוצר המצב שמישהו שומע משהו, אבל אין לו פידבק אם זה נכון או לא, אז אין לו סיבה לפקפק, והוא מדרג את עצמו כמאזין טוב עם יכולות הבחנה (בטח מאזין טוב יותר ממי שלא שמע הבדלים), ואם הוא עושה את זה מספיק פעמים, הוא גם אומר שיש לו הרבה ניסיון בתחום, כך שלדעתו אפשר לסמוך על מה שהוא אומר.

לפני כמה ימים דיברתי עם חבר, ונזכרתי שבצעירותי, כשעוד עשיתי המון השוואות ציוד, כולל לא מעט השוואות כבלים, כמעט תמיד הייתי בפוזיציה של "אני לא בטוח, ההבדלים לא מובהקים, אני לא יכול לומר מה עדיף" וכד', גם כשהחברים סביבי הרגישו אחרת. גם החבר זכר את זה. באיזשהו טסט, היה נדמה לי שכבלים של Purist Audio Design נשמעו קצת יותר טוב מאיזה כבל אחר שאליו השוויתי, אז קניתי כבלים של PAD לכל המערכת, ליתר ביטחון, ולא חזרתי לבדוק שוב.

לפני כמה שנים, כשכבר חשבתי על זה שרוב הסיכויים שאין הבדלים ממשיים בין כבלים, והייתי צריך להחליף כבלי רמקולים ואינטרקונקטים בגלל הבדלים באורכים הנדרשים, בכל זאת קניתי Stealth מזיו פרלמן, בעיקר כי הוא היה מוכן לעשות trade in, ולא בדקתי לפני/אחרי ולא בכלל. גם היום, עם כל הפיקפוקים, אני לא חושב שאם אצטרך כבל, אוכל לשכנע את עצמי לקנות כבל ב-$15 במקום $1,500, אבל אני כן בטוח שלא אעשה השוואות. נגמר לי הכוח לטסטים בחיים האלה.

אתה באמת חושב שזה המצב? נראה לי קצת תמוה שחברות עושות את כל המדידות האלה בתנאים כ"כ נוחים. לא עושה שכל בשום צורה. לדעתי זה פשוט פער טכני שיש לך, או פער טכני שלא מתוקשר באתר של אבא אמיר. אין מצב שהמדידות הן כ"כ בסיסיות. אחרת, איך אפשר לפתח ציוד ככה?

באתר של א"א הספקתי לראות רק איזה שניים שלושה דברים, ואין לי שום כוונה לעשות דוקטורט על האתר. אולי אציץ מדי פעם ואולי לא.

בהחלט יכול להיות שיש לי פער טכני, אבל לפחות בבדיקות המפורסמות ב-specs, בטוח לגמרי שמדובר רק על steady state, למעט אולי דברים כמו slew rate ו-rise time, שגם הם מבוצעים על התנגדות אוהמית פשוטה, אבל ממילא לרוב לא נותנים אותם.

רק עכשיו שמעתי על ספינורמה, שזה כנראה די חדש, ועד שזה פותח, אם זה בכלל נכנס לשימוש כללי, פיתחו בלי זה. אני לא יודע עדיין מה זה אומר, והאם זה מדמה את כל הסיבוכיות שתיארתי בקשר להתנהגות דרייברים וקרוסאוברים וכל זה עבור מדגם מספיק גדול של רמקולים כדי לבדוק אם השילוב רמקול/מגבר עובד כראוי, או שאולי זה בא רק לספר על אספקטים בהתנהגות של הרמקול.

 

[omi]

ילד בינונילי, קיבלתי דוגמה לפני שבוע של תחום דינמי. שאלת "תגיד לי", קיבלת תשובה.

ככה זה הולך. י"ב מתעלם ממה שלא מסתדר, וממשיך עם המנטרות. משעמם.

 

[מאסטרו אודיו]

עמיר, אתה שוכח דבר אחד חשוב.
הסובייקטיבי הוא לא קבוע. הוא משתנה. ובנוסף, טעם זה דבר נרכש. סיבוך בריבוע.

 

[sharon100]

ילד בינונילי, קיבלתי דוגמה לפני שבוע של תחום דינמי. שאלת "תגיד לי", קיבלת תשובה.

גם Dynaudio כנראה די דבילים אם הם בנו את החדר ומתקן המדידה הכי משוכלל בעולם של מיליוני דולרים
אחח כמה הם טיפשים הם פשוט היו צריכים לקחת כמה אודיופילים לתקוע להם מנורה בכל אוזן כדי לקבל צליל חם ומידריינג' נוזלי ולפי זה לתכנן את הרמקולים שלהם. צפה בקובץ המצורף 55419

 

[AK1]

עמיר, אתה שוכח דבר אחד חשוב.
הסובייקטיבי הוא לא קבוע. הוא משתנה. ובנוסף, טעם זה דבר נרכש. סיבוך בריבוע.

מאיפה לקחת ששכחתי את זה לא ברור לי.
הכוונה אינה סתם "הערם סיבוכים ככל יכולתך".

 

[AK1]

גם Dynaudio כנראה די דבילים אם הם בנו את החדר ומתקן המדידה הכי משוכלל בעולם של מיליוני דולרים
אחח כמה הם טיפשים הם פשוט היו צריכים לקחת כמה אודיופילים לתקוע להם מנורה בכל אוזן כדי לקבל צליל חם ומידריינג' נוזלי ולפי זה לתכנן את הרמקולים שלהם. צפה בקובץ המצורף 55419 צפה בקובץ המצורף 55422 צפה בקובץ המצורף 55423

חוץ מהציניות הלגמרי מיותרת אין כאן שום עניין של דביליות. כך מפתחים רמקולים בצורה רצינית. אם זכור לי נכון, גם ל-B&W יש חדר anechoic וציוד ברמה טובה.

 

[ארז_וחני]

חוץ מהציניות הלגמרי מיותרת אין כאן שום עניין של דביליות. כך מפתחים רמקולים בצורה רצינית. אם זכור לי נכון, גם ל-B&W יש חדר anechoic וציוד ברמה טובה.

אתה ממש מתייחס אליו ברצינות ?
גם את ההודעה על החדר של דיינאודיו הוא מיחזר וימשיך לדחוף בכל שרשור.
מיותר להתייחס אליו כי לא תקבל ממנו התייחסות עניינית, רק לינקים וסיסמאות.

 

[AK1]

קראתי קצת על ספינורמה כאן. אם זה מסכם נכון את צורת הבדיקה הזו, מה שאני מבין הוא ש:

• מדובר בסט מדידות שמתאר התנהגות רמקול, לא מגברים ולא שילוב רמקול/מגבר
  
  
• הכל רק ב-steady state עם סינוסים באמפליטודות קבועות
  
  
• המדידה החשובה ביותר היא frequency response רגיל מול הרמקול, מה שנקרא on axis response
  
  
• כל שאר הבדיקות מדברות על מה שקורה שלא ב-reference axis, כולל:

1. ב-listening window של קצת הצידה וקצת למעלה למטה -- מה שמתאר את ההתנהגות עבור מי שלא יושב ב-sweet spot, מה שמעניין במיוחד מי שמארח אנשים יותר מאשר את מי שמאזין עבור עצמו
   
   
2. שיקלול מה שקורה מסביב לרמקול, עד 80 מעלות לכל צד במישור האופקי ועד 50 מעלות באנכי, בטענה שזה משקף את האותות שיוחזרו מהקירות בחדר רגיל. לזה הם קוראים early reflections
   
   
3. שיקלול של כל המדידות הקודמות, שקוראים לו sound power
   
   
4. עוד נתון שנגזר מקודמיו: ההפרש בין on axis response לבין sound power -- או וריאנט על זה, ההפרש בין listening window לבין sound power -- שנקרא directivity index, בקיצור DI. זה מודד עד כמה הרמקול כיווני
   
   
5. עוד נתון שנגזר מקודמיו: ההפרש בין early reflections לבין sound power, שנקרא early reflections directivity index

למי שמסתכל על הגרפים, לגבי כל אלה עד fig. 25 וכולל, יש להתעלם מכל מה שקורה מתחת ל-500 הרץ (ובחלק מהם אפילו 1,500 הרץ). גרפים מדוייקים יש רק מ-26 ומעלה.

 

[AK1]

אתה ממש מתייחס אליו ברצינות ?
גם את ההודעה על החדר של דיינאודיו הוא מיחזר וימשיך לדחוף בכל שרשור.
מיותר להתייחס אליו כי לא תקבל ממנו התייחסות עניינית, רק לינקים וסיסמאות.

כן, כפי שכתבתי במקום אחר, התחלתי להבין מה קורה איתו

 

[אודיו זיפ]

אתה באמת חושב שזה המצב? נראה לי קצת תמוה שחברות עושות את כל המדידות האלה בתנאים כ"כ נוחים. לא עושה שכל בשום צורה. לדעתי זה פשוט פער טכני שיש לך, או פער טכני שלא מתוקשר באתר של אבא אמיר. אין מצב שהמדידות הן כ"כ בסיסיות. אחרת, איך אפשר לפתח ציוד ככה?

(יש אבל/אך/אולם/ברם בהמשך התשובה...) באופן בסיסי, זה לא רק המצב, אלא צריך להיות. לכל הפחות כמדד ראשוני.
אם כל יצרן ישתמש בפרוטוקול בדיקה/מדידה שונה, לא יהיה שום רפרנס לביצועי מוצר לשום דבר.
יש כמה תקנים מקובלים לסט הפרמטרים שניתנים לבדיקה, והראשוני מביניהם זה המוכר לרוב
(ספקטרום מלא ב 1WATT במרחק 1מ' לעומס 8 אוהם בחלל נטול הדהוד).
אבל/אך/אולם/ברם זה לא משקף בצורה מלאה את הביצועים הצפויים בתנאי האזנה מציאותיים
(שנוטים להתברר כרלוונטיים עבור מי שאינו ממצה את מהות התחביב במדידות על הנייר),
ובדיקת ביצועים בתנאים שונים (מרחק האזנה, חלל מהדהד מציאותי, ועוצמות האזנה גבוהות יותר) הוא נוהל מקובל עבור יצרן ששואף לדעת איך המוצר מתנהג בתנאי המציאות.
הצרה עם המציאות היא שהיא מגוונת... חדרים שונים, מרחק האזנה שונה, החזרים שונים בזוויות שונות.

בסופו של יום, אם במדידה הראשונית נתקלת בבעיה בביצועי הדרייבר או הרמקול כמכלול,
עדיף לתקן אותה לפני שממשיכים לסט הבדיקות הבא, כי סביר להניח שהבעיה תחריף בהמשך.
אבל, בדיקות ההמשך הכרחיות אם רוצים לקבל קנה מידה לביצועים בעולם המציאות.

הספינורמה שעולה פה בתמונות, מרשימה מאוד ומוצגת במטרה להרשים. כמו סצנה מ"אודיסאה 2001" של קובריק.
כשמפשטים את מה שרואים, מעשית זאת זרוע עם הרבה מיקרופונים בזוויות שונות.
הדבר היחיד שחדש פה הוא קיצור משך תהליך ביצוע המדידות ועיבודן.

אני לא רואה מצב בו מאזין בבית קשור באוויר לסלינג בסלון ולוחץ PLAY בשביל לשמוע בתנאים של מערכת מדידות.
ללא נתוני ביצועים בחללים מציאותיים, המשמעות המלאה של המדידות נשארת רלוונטית על הנייר ותו לא.

 

[AK1]

עוד משהו שהתרשמתי מקריאת תיאור סט המדידות של ספינורמה -- זו לא מדידה בודדת -- הוא שצריך לדעת טוב מאוד איך לקרוא את הגרפים, מה חשוב ושמיע ומה לא. למשל כבר ב-fig. 1 כתוב "The high Q dips at the highest frequencies are not as troubling as the broad low Q dip at ~1kHz", ובעצם קשה מאוד להשוות סט גרפים של רמקול אחד לסט הגרפים של רמקול אחר ולקבוע מה מביניהם עדיף, אלא אם אחד מהם גרוע במיוחד והאחר לא.

באיזשהו מקום ראיתי שפישטו את כל הנתונים לכדי מספר בודד שאמור להוות מדד כולל לאיכות. אני לא יודע מה החישוב מאחורי המספר הזה, אבל אני חושש שזה פישוט יתר של סט מדדים מסובך.

חוצמזה, נראה לי שמודדים רק באיזו מידה מה שהרמקול מפיק הוא מפיק בצורה טובה, אבל אין התחשבות במה הוא יכול להפיק ומה לא. יכול להיות שרמקול מסויים קצת עדיף מבחינת הגרפים, אבל יורד עד 50 הרץ (ב 3dB-), בעוד שרמקול שהגרפים שלו קצת פחות טובים, אבל יורד ל-20 הרץ, לא יחשב לטוב יותר. יכול להיות שלרמקול מסויים יש גרפים נפלאים, אבל לא יכול להשמיע מוזיקה מעל הספק RMS נתון, או שהיעילות שלו נמוכה מאוד, וכו'.

מה שמזכיר לי -- מדידה סטנדרטית שיש מיתאם בינה לבין מה ששומעים היא היעילות (efficiency, מה שלפעמים נקרא בטעות "נצילות") של רמקול. וכמו כן חשוב להסתכל על פרמטרים של התאמה חשמלית בין רכיבים, אבל כל אלה אינם מדדים לאיכות הצליל.