תוצאות החיפוש

לא לא. וחשוב אשכרה לקרוא את מה שאני כותב. כתבתי שמי ששבוי בסטיגמות הוא בוסר ומי שלא הוא בשל. ברור שיהיו כאלה שיקחו את זה ״אם הוא לא אוהב קרמי הוא בוסר ואם הוא אוהב קרמי הוא בשל״ מפני שהם פשוט לא הבינו מה כתבתי. אז הנה, אני כותב שוב, סטיגמה באודיו זו מילה נרדפת לבוסר. אני יכול להגיד לך שיש גם לא...

לא. לא הבנת. מדובר על יחידות מידבס ולא על טויטרים. הצילצול הזה מגיע ב-4 קילוהרץ. הוא קיים באקיוטון מפני שהיחידות שלהם מחזיקות מנעד כזה שהן אשכרה מגיעות ל-4 קילוהרץ. ואז יש להם פתרון. רזונטורים (כמו אצל שלמה) ואז, אין על מה לדווח כי אין צילצול. לעומת זאת, יצרנים שלא יודעים לעבוד עם קרמי ומשתמשים...

זה גם לא משנה. אני מכיר אנשים ששרפו יחידות לא קרמיות בציוד היי אנד. נראה לך שהם שלחו אותן לתיקון בתל אביב?

מזל שיש אותך שינתח היטב מאיפה כן או לא מגיע הצלצול. הצלצול הזה שמדברים עליו בקרמיקה מגיע מה-4 קילוהרץ. לכל יחידה קשיחה יש תדר ring. שתי הדרכים להתמודד עם זה בקרמיקה הן רזונטורים (חורים במקרה של הקרמיקה) כמו אצל שלמה או שחותכים אותה לפני שהיא מגיעה לשם. כמו אצלי.

מתי שהיחידה הקרמית תסדק, יחידה לא קרמית תשרף. לא קרה לי מעולם, גם לא לשלמה ולא לאף אחד שאני מכיר מלבד אלדר.

אל תשאל. זה סתם יבאס. אצלי יש טויטר יהלום. הטויטר היחיד שהפיל אותו זה הפלאזמה.

כל רמקול טוב, שקוף ומפורט זקוק לתשומת לב של ממש מאחור (ותשומת לב יקרה).

יש. יהלום! אבל זה גם מסדר מחיר בלתי שפוי בעליל.

היא פינתה את מקומה למוצרי לייף סטייל. דבר שני כשרוצים להרוויח, יחידות קרמיות מכשילות את העניין. הן יקרות משמעותית מיחידות אחרות.

מכיר את זה שנים. אבל אני לא חושב שהם שליליים. אני חושב שהם פשוט לא מכירים מספיק או לא מבינים מה הם שומעים.

המכונה הטובה ביותר לטעמי.

יש המון רמקולים שיודעים לשחזר כלי נגינה. קרמי, אלקטרוסטטי משולב סאב, הורן ועוד.

תפריד בין כלי הנגינה לבין הכלי שאמור לשחזר אותו. בשביל לשחזר נידנוד מיתר אתה צריך דיוק, מהירות ודינמיקה. כמובן גם פרטים ושקט. את זה לא תשיג מיחידה שעשויה גומי לעיסה.

פשוט כן נכון.

אתה מתפלסף. גם מה שאתה כותב אינו קשור לדיון. אנחנו מדברים על רמקולים דינמים. הם עובדים אחרת מרמקול ריבון או אלקטרוסטטי. גיא. אתה לא מנהל ויכוח מתוך הבנה, אתה מנהל ויכוח בשביל הויכוח. אין לך נסיון עם רמקולים אלקטרוסטטים, ריבונים ושופרים. למשל רמקולים שופריים משתמשים ביחידות קטנות מאוד כאשר...

זה לא רק קרמים. אני מדבר על יחידות קשיחות וקלות. וככל שיהיו יותר קשיחות, יותר קלות, כך הביצועים יהיו טובים יותר. ולגבי היתר, כתבתי, בהינתן התנאים מסביב.

קבל אקסיומה. הכל שהיחידה היא קדימה וקלה יותר, כך הביצועים שלה יהיו טובים יותר (בהינתן שיודעים לתכנן תיבה וקרוס מתאימים).

כמו שלא צריך להיות מהנדס אווירודימיקה בשביל להבין שבלי כנפיים המטוס לא יעוף. יחידה צריכה להיות קלה וקשיחה. זה הופך אותה לרזולטיבית, מהירה ומדויקת יותר. האם על העניין הזה יש הסכמה?

המדדים שאתה עדיין לא מבין בהם. בשביל זה תבוא, אסביר לך ואפילו אדגים לך איך זה נראה באולפן. אפילו מכשירי ההקלטה שונים, לא רק ההשמעה. זה שאתה שומע יותר טוב באוזן את האנלוג, זה בגלל אותם יתרונות שיש להם שדיגיטל נופל מהאנלוג בקנה מידה. במה למשל, הולוגרפיה ורזולוציה בתחום הנמוך. כתבתי בדיוק איפה...

דיגיטלי ממש לא עולה בכל מדד על אנלוג. אם היית יושב באולפן ומבין את הפער בהקלטה אנלוגית מול דיגיטלית, כנראה שלא היית כותב את זה. אני נמצא בכל הפורומים. אבל המקום הכי חשוף למערכות היי אנד של אודיופילים מנוסים הוא אודיוגון, דגוגו ועוד כמה. עשיתי פעם (לפני 5 שנים) בדיקה בעניין לצורך כתבה שמשום מה...