shokroun
חבר משקיען
- הודעות
- 1,442
- מעורבות
- 710
- נקודות
- 113
היי,
לפני כחודשיים , אולי פחות, רכשתי מספר דיסקים ( אלה, אתם זוכרים, העגולים כסופים עם החור באמצע שנבלעים בתוך מגרת מכשיר מיוחד שגם קורא אותם).
בין הדיסקים שנרכשו היה אחד, כפול , עריכה מחודשת של 3 אלבומים של הגיטריסט המנוח גים הול CONCEIRTO /BIG BLUES/ STUDIO TRIESTA
בליווי צט בייקר , פול דזמונד, ארט פארמר , קני ברון, רון קרטר , רונלד האנה, סטיב גאאד... בקיצור הבנתם. אלא מאי, כל הדיסקים יצאו במקור בחברת CTI וההקלטות , איך נאמר, בלשון עדינה? לא גרועות אך לא תואמות את איכות התוכן המוסיקלי ורמת הנגנים. והנה רימסטארד, והמחיר אטרקטיבי, לטעמי, ו...פירצה קוראת לגנב, אמרתי לעצמי תן צ'אנסה, או ש'אנסה. אף פעם אי אפשר לדעת מה טיבה של ההקלטה עד ששמעת במו אוזניך במערכת שאתה מכיר ומוקיר. הביקורת באמזון או באיזה פורום עלום מצ'ין מסין, יאן מיוון ואו גיל מברזיל לא אומרות לי כלום , לפחות אצלי בחצר בצל עץ הזית. תסלח לי כהנת הזמר העיברי נעמי שמר זצ"ל.
דיסק אחד עניין אותי בעיקר , סטודיו טרייסטה מאפריל 1982 ( מקריאת החוברת הנפלאה והמפנקת שמצורפת לדיסק מסתבר כי האלבום היה סוג של ניסיון לשלב בין מגמות הגאז של שנות ה80 שנטו לקלילות ומסחריות לבין גאז מוכר בועט וקלאסי, הגאז היה בצניחה בשנות ה80 כך מסתבר, וגים צ'ט ושות נקראו לדגל) . 3 רצועות שמימיות + 1 שארחיב עליה בהמשך , אשר כל פעם ששמעתי אותן לפני זה היה כמיטב מסורת ההקלטה של CTI - לא גרוע...אבל. היי, ג'ים צ'ט ארט קני ויוברט לאוס וגם מגיעה הקלטה טובה יותר. .הרבה יותר.
הגיעו הדיסקים, היו בצד שבוע שבועיים, והנה לפני הפסח, ובמהלך חול המועד כשהתאפשר לי אני מאזין. ותשמעו... איזה הפתעה מרנינה!
אני יתחיל בתיאום ציפיות- מצד אחד, זה לא סטוקפיש, לא XRCD K2 HD וכן הלאה. יש משמעות כנראה להקלטה המקורית ויש גבול לאן אפשר לשפץ ולעדכן בלי לחרב את כוונת המשורר. מצד שני, איזה פירוט חדות ( יחסית) נשמה , ובעיקר תחום בס עמוק מוגדר וחם שההקלטות הללו קיבלו. האטאק של הבייס דראם מוציא מהסאב שלי את ייעודו. פשוט האזנה שהיא עונג צרוף. 4 הרצועות בסטודיו טרייסטה הן מעין מסע בנבכי הנפש בעלי ערך מוסיקלי נדיר ולו רק בגלל קיבוץ הנגנים המופלא שמוליך את המסע המודרך הזה. . הברבור השחור, דיג'נגו, אול בלוז... פסגות של אומנות. אבל בפיסקה הבאה טמונה ההפתעה מבחינתי, שגם ממחישה ומחדדת את חשיבות ההקלטה לגילוי והכרה אמיתית של הרצועה המתנגנת. כמו הליטוש של היהלום שמאפשר לראות את העומק האמיתי שלו. מהות המסע האודיופילי מבחינתי.
הנעימה , מנגינה קובנית MALAGUENA רצועת הפתיחה באלבום טרייסטה . היא מהרבה בחינות, פשוט פס קול של מופע קסמים בלאס וגאס - הייתה קיטשית לטעמי ובחזקת הכבשה הדהויה של אלבום המופת הזה, אתם יודעים, הרצועה הזאת שצריך להקריב כדי לקבל את שאר התקליט ( חובבי הקבצים אתם רשאים לגחך...לכם אין את המכשול הזה..) והנה הפתעה, או סופרייז או super size. המנגינה הזאת פשוט מקבלת נפח עומק ואיכות שתואמת את סדרי הגודל של הנגנים שמנגנים אותה. מהפנטת. ההקלטה מצליחה להעביר את עומק הרגש, תופסת מלמטה, והגבוהים- גם אם לא חדים או קריספיים כמו שאני אוהב, הרוויחו פירוט ומתיחה לקצה שבהקלטה המקורית ניתן היה רק לחלום עליו. והכל מתואם כמו טנגו קובני לקו הבאס והמיד. הסולו גיטרה הראשון (הקצר מידי) של גים הול הוא פשוט דוגמא לכמה ענק הנגן הזה היה. וגם צנוע. אגב. לפני הרימסטר היה כזה וגם אחריו. מנוחתו מנוחה. אם אני רוצה להחזיר קצת לפרופורציות וכן לנג'ס קצת, אז כן, הייתי רוצה בקונגוס יותר עומק, אבל האמת? יכול להיות שזה הקטע החייתי של הקונגוס- מיידי כואב וללא הסברים ומורכבויות. אני לא כזה מומחה, גם בקונגוס.
שאר הרצועות, כאמור, הן תענוג צרוף ללא מילים. ההקלטה שומרת על איזון לכל אורכה, ניכר שבוצעה עבודת קודש על ידי המחדש אנדרו תומפסון מsound performance , London. עושה חשק לעקוב אחר שאר ההוצאות של המעבדה הזאת.
התעכבתי על אלבום אחד יחד עם זאת צמד הדיסקים כולו ראוי לבחינה לכל אוהביו, וגם אם יש את האלבומים בצורתם המקורית - שווה לשקול לרכוש את הרימסטר, פשוט הנאה מחודשת ועליית רמה ללא ספק.
לאלו שעברו לקבצים , אין לי מושג איך להדריך אתכם במשעולי הטרקים האבודים הפזורים באותן 3 מיליון או 4 מיליון שירים נעימות וטרקים, שמצויים בענן המוסיקלי שלכם שאתם מתגאים בהן בעיניים בורקות ואצבע שלופה על מטריציית הפיקסל הזמין לאגודלכם. . אבל שווה את האגודל המחפשת ההוצאה הזאת
BGOCD1342 / 5017261213426.
והנה במחיר מצחיק באתר החברה
לפני כחודשיים , אולי פחות, רכשתי מספר דיסקים ( אלה, אתם זוכרים, העגולים כסופים עם החור באמצע שנבלעים בתוך מגרת מכשיר מיוחד שגם קורא אותם).
בין הדיסקים שנרכשו היה אחד, כפול , עריכה מחודשת של 3 אלבומים של הגיטריסט המנוח גים הול CONCEIRTO /BIG BLUES/ STUDIO TRIESTA
בליווי צט בייקר , פול דזמונד, ארט פארמר , קני ברון, רון קרטר , רונלד האנה, סטיב גאאד... בקיצור הבנתם. אלא מאי, כל הדיסקים יצאו במקור בחברת CTI וההקלטות , איך נאמר, בלשון עדינה? לא גרועות אך לא תואמות את איכות התוכן המוסיקלי ורמת הנגנים. והנה רימסטארד, והמחיר אטרקטיבי, לטעמי, ו...פירצה קוראת לגנב, אמרתי לעצמי תן צ'אנסה, או ש'אנסה. אף פעם אי אפשר לדעת מה טיבה של ההקלטה עד ששמעת במו אוזניך במערכת שאתה מכיר ומוקיר. הביקורת באמזון או באיזה פורום עלום מצ'ין מסין, יאן מיוון ואו גיל מברזיל לא אומרות לי כלום , לפחות אצלי בחצר בצל עץ הזית. תסלח לי כהנת הזמר העיברי נעמי שמר זצ"ל.
דיסק אחד עניין אותי בעיקר , סטודיו טרייסטה מאפריל 1982 ( מקריאת החוברת הנפלאה והמפנקת שמצורפת לדיסק מסתבר כי האלבום היה סוג של ניסיון לשלב בין מגמות הגאז של שנות ה80 שנטו לקלילות ומסחריות לבין גאז מוכר בועט וקלאסי, הגאז היה בצניחה בשנות ה80 כך מסתבר, וגים צ'ט ושות נקראו לדגל) . 3 רצועות שמימיות + 1 שארחיב עליה בהמשך , אשר כל פעם ששמעתי אותן לפני זה היה כמיטב מסורת ההקלטה של CTI - לא גרוע...אבל. היי, ג'ים צ'ט ארט קני ויוברט לאוס וגם מגיעה הקלטה טובה יותר. .הרבה יותר.
הגיעו הדיסקים, היו בצד שבוע שבועיים, והנה לפני הפסח, ובמהלך חול המועד כשהתאפשר לי אני מאזין. ותשמעו... איזה הפתעה מרנינה!
אני יתחיל בתיאום ציפיות- מצד אחד, זה לא סטוקפיש, לא XRCD K2 HD וכן הלאה. יש משמעות כנראה להקלטה המקורית ויש גבול לאן אפשר לשפץ ולעדכן בלי לחרב את כוונת המשורר. מצד שני, איזה פירוט חדות ( יחסית) נשמה , ובעיקר תחום בס עמוק מוגדר וחם שההקלטות הללו קיבלו. האטאק של הבייס דראם מוציא מהסאב שלי את ייעודו. פשוט האזנה שהיא עונג צרוף. 4 הרצועות בסטודיו טרייסטה הן מעין מסע בנבכי הנפש בעלי ערך מוסיקלי נדיר ולו רק בגלל קיבוץ הנגנים המופלא שמוליך את המסע המודרך הזה. . הברבור השחור, דיג'נגו, אול בלוז... פסגות של אומנות. אבל בפיסקה הבאה טמונה ההפתעה מבחינתי, שגם ממחישה ומחדדת את חשיבות ההקלטה לגילוי והכרה אמיתית של הרצועה המתנגנת. כמו הליטוש של היהלום שמאפשר לראות את העומק האמיתי שלו. מהות המסע האודיופילי מבחינתי.
הנעימה , מנגינה קובנית MALAGUENA רצועת הפתיחה באלבום טרייסטה . היא מהרבה בחינות, פשוט פס קול של מופע קסמים בלאס וגאס - הייתה קיטשית לטעמי ובחזקת הכבשה הדהויה של אלבום המופת הזה, אתם יודעים, הרצועה הזאת שצריך להקריב כדי לקבל את שאר התקליט ( חובבי הקבצים אתם רשאים לגחך...לכם אין את המכשול הזה..) והנה הפתעה, או סופרייז או super size. המנגינה הזאת פשוט מקבלת נפח עומק ואיכות שתואמת את סדרי הגודל של הנגנים שמנגנים אותה. מהפנטת. ההקלטה מצליחה להעביר את עומק הרגש, תופסת מלמטה, והגבוהים- גם אם לא חדים או קריספיים כמו שאני אוהב, הרוויחו פירוט ומתיחה לקצה שבהקלטה המקורית ניתן היה רק לחלום עליו. והכל מתואם כמו טנגו קובני לקו הבאס והמיד. הסולו גיטרה הראשון (הקצר מידי) של גים הול הוא פשוט דוגמא לכמה ענק הנגן הזה היה. וגם צנוע. אגב. לפני הרימסטר היה כזה וגם אחריו. מנוחתו מנוחה. אם אני רוצה להחזיר קצת לפרופורציות וכן לנג'ס קצת, אז כן, הייתי רוצה בקונגוס יותר עומק, אבל האמת? יכול להיות שזה הקטע החייתי של הקונגוס- מיידי כואב וללא הסברים ומורכבויות. אני לא כזה מומחה, גם בקונגוס.
שאר הרצועות, כאמור, הן תענוג צרוף ללא מילים. ההקלטה שומרת על איזון לכל אורכה, ניכר שבוצעה עבודת קודש על ידי המחדש אנדרו תומפסון מsound performance , London. עושה חשק לעקוב אחר שאר ההוצאות של המעבדה הזאת.
התעכבתי על אלבום אחד יחד עם זאת צמד הדיסקים כולו ראוי לבחינה לכל אוהביו, וגם אם יש את האלבומים בצורתם המקורית - שווה לשקול לרכוש את הרימסטר, פשוט הנאה מחודשת ועליית רמה ללא ספק.
לאלו שעברו לקבצים , אין לי מושג איך להדריך אתכם במשעולי הטרקים האבודים הפזורים באותן 3 מיליון או 4 מיליון שירים נעימות וטרקים, שמצויים בענן המוסיקלי שלכם שאתם מתגאים בהן בעיניים בורקות ואצבע שלופה על מטריציית הפיקסל הזמין לאגודלכם. . אבל שווה את האגודל המחפשת ההוצאה הזאת
BGOCD1342 / 5017261213426.
והנה במחיר מצחיק באתר החברה
נערך לאחרונה ב:
