Accuphase P-300 - מגוויה הרוסה למפלצת חיה, תוססת ובועטת

[רונן ש]

הבטחתי לאפי לכתוב פה כמה מילים על פרוייקט ה-restoration הזה.
(אגב, אתם מכירים מילה עברית טובה ל-restoration? מיחדוש, שיפוץ, החזרה למצב מקורי, לא יודע...)

זה יתפרש לי על שניים או שלשה פוסטים.

רוצה לציין קודם כמה עובדות בתחום הנדסת מערכות אודיו:

בתחום תיכנון מעגלי הגברה טרנזיסטוריים התקבל שיא בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80, מבחינת טופולוגיות תיכנון מתקדמות, לינאריות ההגברה, מניעת עיוותים ("צביעה" של האות), ויחס אות לרעש. ההתקדמות מאז היא איטית מאד, שיפורי שוליים הייתי אומר. לא משהו שקשור ישירות לטיפול באות. כמובן - שלט רחוק, ממשקים דיגיטאליים, מחברים טובים יותר, רכיבים (קבלים, טרנזיסטורים) טובים ועמידים יותר, ממירי D/A משולבים, ובעיקר המון אלומיניום ממורק ומבהיק, אבל איכות ההגברה הבסיסית הנה כבר יותר מ-30 שנה קרובה לקצה הסקאלה האפשרית.
(זה אגב שונה לגמרי מהמצב בתחום הרמקולים, שם יש ב-15 שנים האחרונות התפתחות טכנולוגית גדולה ואמיתית)

חשוב לי לציין שיש הבדל עקרוני בין מצב ה"שוק" לפני 30 שנה והמצב היום, וזה כשלעצמו נושא ששווה דיון עמוק, יש לי המון מה להגיד על כך.
לפני 30 שנה היה מקום רב, ושוק גדול מאד, ל"ציוד זבל": מחרשות פטיפונים, מגברי נגריה, ורמקולי קופסת נעליים. הציוד האיכותי שהזכרתי תפס את המאיון העליון של מה שתוכנן ויוצר אז - באירופה, בארצות הברית וביפן. כל היצרנים המובילים הבינו שהם חייבים את ה-1% הזה כפלטפורמות טכנולוגיה ומיצוב, שעליהם מפסידים כסף, ואת הרווחים הגדולים עושים על ה-99% זבל.
אבל לכל ילד וילדה היתה "מערכת סטריאו" בחדר.

זה לא המצב היום.
היום יצרני אודיו דו ערוצי לא יכולים להרשות לעצמם ציוד "זבל", אין לזה שוק בכלל. תרבות המוזיקה של החברה הצרכנית בכל העולם נדדה למחוזות אחרים, ואודיו דו ערוצי הפך לנישה צרה של משוגעים לדבר - כמונו. אי לך יצרנים היום חייבים לפתח ולמכור ציוד איכותי והי-אנד בלבד, ושם הם גם אמורים להרוויח.

אז על שום מה ולמה אני מטרטר לכם בשכל בבוקר נאה זה, ושוטח את משנתי המלומדה?
כי אותה גוויה מאובקת, שקלטה עייני המזקינה ב-Ebay לפני כמה חודשים, שייכת בצורה בולטת לאותו 1% מוזהב, ובמקום גבוה למדי בתוך אותו 1%. וזה אחד התחביבים שלי, לאתר את אותן מפלצות ה-1% ולהחזיר להן עטרה ליושנה.

למה?
לא כי הן יותר טובות מציוד מתקדם של ימינו (הן אכן לא יותר טובות, אבל גם לא פחות טובות)
לא כי מקבלים את אותה איכות בעשירית עלות (אם כי זה נכון)
אלא משהו בנשמה המאובקת שלי, חובבת הארכיאולוגיה, שלא מסוגלת לעבור ליד ערימת ג'אנק שפעם היתה פרארי מדהימה, ולא להפוך אותה חזרה לפרארי.
ככה אני!

אז כותב המודעה כתב: Accuphase P-300, לא פועל, עירום ללא תחתית או מכסים, לפירוק לחלקים.
לי זה היה כמו הבד האדום מול עיני השור בזירה. זה תפש אותי.
גם אם עלות המשלוח ארצה (25 קילו ועוד 1 קילו אבק) יצאה גבוהה משמעותית מהכסף שהוא ביקש על הגוויה.

וככה הגיעה אלי לפני כמה חודשים, בתוך קרטון גדול עם הרבה קל-קר, מפלצת יפנית חבוטה מאמצע שנות ה-70 שראתה ימים טובים יותר. חבר הפורום איתי כרמון ("חומוס") ביקר אצלי במעבדה בדיוק באותו יום, והיה הראשון לשזוף אותה בעיניו.
על הפנל הקידמי, אחרי ניגוב עדין, מתנוסס השם:
Accuphase Stereo Power Amplifier P-300.

אלה התמונות המקוריות שהורדתי מ-Ebay.
המוכר מן הסתם מיומן ב-photoshop, תאמינו לי שמה שהגיע היה במצב הרבה יותר גרוע...

 

[רונן ש]

אנסה לתמצת את תיאור תהליך השיקום, בלי גודש של פרטים (אלא אם כן זה יעניין מישהו במיוחד).
אגב, די בתחילת הדרך אפי מיודענו (efi1965) החליט שהוא יוצא מדעתו, מתחיל למכור חצי מערכת שלו, ומשתלט על ה-P-300 כחלק מתהליך מעבר למערכת מפוצלת (קדמגבר, מגבר, ממיר - כל אחד יחידה נפרדת).
כתוצאה מכך הוא התייחס לעבודת השיקום כמו בעל שמחכה לרופא מחוץ לחדר הלידה:
"נו? מה קורה? עובד? זה מוכן? למה מחכים עכשיו? תביא אותו ככה, נסגור אותו בקרטונים ונפעיל, אין לי סבלנות! עץ?? מה עץ, עזוב שטויות, שים דיקט, שים פח, סגור עניין! מכרתי כבר את האינטגרייטד שלי, אין לי מוזיקה, תביא כבר!! הצייילוווו !!!"
ואני התעללתי בו: אפי, לא מביא משהו לא גמור, תשכח מזה.

אז העבודה התחלקה למספר שלבים:

• נסיונות הפעלה ראשונים זהירים (לא לשכוח להעביר מאחור מ-110 ל-220 !), בדיקות מתחים, איתור תקלות מאד ראשוני (הכל אכן לא עובד, אבל - אוףףף, אנחת רווחה, השנאי העצום תקין! אם הוא היה שרוף הכל היה הולך לפח)
• הזמנת המון רכיבים חדשים איכותיים, חלקם ביצור מיוחד. המתנה ארוכה שיגיעו...
• הרכבות והחלפות רכיבים בכל המעגלים, איתור תקלות מדוקדק - החלפת כמה טרנזיסטורים במעגלי הספקים. סימני חיים ראשונים! הספקים חזרו לעצמם, יש מתחים תקינים.
• מגברים ימין ושמאל: טיפול בטרנזיסטורי ההספק ובצימוד התרמי לגופי הקירור. בכל זאת 150W ..
• הרכבת כל הכרטיסים, חיבור אות בכניסה ונגדי עומס ביציאה, הפעלה - יששש! המגברים עובדים מקצה לקצה.
• כיוונון מדוקדק של מתחי וזירמי ה-Bias בשני המגברים. ניתן לו לרוץ ככה לילה, נראה אותו עומד בכך בצורה יציבה. בבוקר אפשר לשפוך ביצה על הנגדים המדמים רמקולים, ולעשות חביתה ב-4 שניות.
• או קיי, הגוויה הפכה לגברת זקנה חיה, וזו הפכה להיות מפלצת צעירה תוססת ובועטת. לא נשאיר אותה עירומה, נלביש אותה בכסות הולמת! (מתנצל מתנוש, זה חייב להיות עץ מהודר, אין מה לעשות). מדידות, שירטוטים, הכנת לוחות מליבת עץ אגוז טבעי, עיבוד CNC, צביעה ולכה.

המון כיתות רגליים ונסיעות לעוספייה (עץ), לחולון (CNC) ולחדרה (לכה).
הצביעה וההרכבה בידיו של עבדכם הנאמן, שפשוט נהנה מכל רגע.

כמה צילומים מהתהליך:

 

[רונן ש]

זה היה מסע לא קל ולא פשוט בשעת ערב מאוחרת מהבית שלי לאפי. לא המרחק - 3 דקות באוטו. וגם לא המשקל - עם מתקן גלגלים,

אבל... פשוט נקשרים למפלצת. אין לי מילים אחרות להסביר את זה. נקשרים לכל נגד שנמדד או טרנזיסטור שהוחלף או ממסר שתוקן.
התהליך עושה משהו.
ועכשיו צריך לנתק, ולמסור לחבר שמחכה.

אני משוכנע שאמנים כמו יאיר פורמן, ואחרים בעלי ידי זהב בביצתנו הקטנה שעושים מבצעי שיפוץ כאלה לפרנסתם, מתייחסים לכך בפחות פאתוס ממני. הם גם לא יגזימו ויצאו מדעתם ויחפשו בדיוק את נורות הפאנל מהסוג שנשרף (יש חדישות מ-LED אבל האור שלהן קר...), או קבלי הספק הגדולים בדיוק במימדי הגובה הדרושים (אפשר לחבר כמה קבלים מודרניים צרים וזה ייתן את אותה פעולה, אבל לי חשוב גם איך זה נראה...), או תיבת עץ.

אבל אצלי זה תחביב שמתחבר לנשמה.
וכמו שאמרתי - נהניתי מכל רגע בתהליך.

נראה לי שהמקום בשידה של אפי פשוט חיכה למפלצת, כאילו ידע שתגיע.

ניתן עכשיו לאפי למצות כל מה שאפשר ממנה.

 

[liorkoren]

איזה יופי, תענוג לקרוא!

 

[eyalw]

כמה עלה הסיפור ? רכישה עד הכנסה לתפוקה מלאה?
אני מאוד אוהב את אוקיופייס , אחלה חברה אחלה מוצרים .
אני לא אוהב את המראה הנוכחי כי הוא לוקה בחוסר סימטריה (זו סטייה שלי .. חייב סימטריה מלאה בעיינים).
חוץ מזה מאחל הנאה רבה לרוכש.

 

[efi1965]

הרבה אהבה הושקעה במגבר בזה, לא סתם כיניתי את רונן "אומן אודיו".
הידע הטכני שלו שולי במקרה הספציפי הזה.
אבל חלק גדול מההנאה היא בידיעה שהתוצאה נשמעת לא רחוק ממנו במקום שהוא יכול לבוא ולשמוע.

 

[itay123]

ממש אהבתי
יפה מאוד

 

[zariel]

פוסט מאלף(ומעלף)
איך נאמר במחוזותינו,
"אין דבר העומד בפני הרצון",
כל הכבוד ותודה על השיתוף.

 

[web]

שאפו

 

[ח_ג_י]

איזה אח מאסטר יש לי.
: -)

 

[daz]

כל הכבוד
כמו שצריך

 

[אורי_ו]

נ ה ד ר !!!

 

[menahem]

(אגב, אתם מכירים מילה עברית טובה ל-restoration? מיחדוש, שיפוץ, החזרה למצב מקורי, לא יודע...)

כן: רפאות.

(לא משורש רפאים אלא משורש לרפא/רופא/ר.פ.א וכו.)

ותודה על הכתבה המרתקת.

מנחם

 

[חומוס]

restoration = שחזור.

ולענייננו:

תענוג לקרוא את הפוסט הזה, במיוחד אחרי שראיתי את משקולת הנייר שהיא ה P300 הזו כשלא היתה שום נשמה באפה. הבטן התכווצה למראה הזה, נטול כיסוי ובידיעה שהחלקים הפנימיים לא יתאימו גם למעורב ירושלמי. לי אישית זה בכלל נגע ללב בהיותי חובב קופסאות ישנות (היי מתנוש) שיודע איזה סאונד פגז הן יכולות לתת עם נשמה, ואקיופייז, נו, זה אקיופייז.

אז לדעת שהאקיופייז הישן מנגן שוב, זו ידיעה שעושה את הסופ"ש ומעבר לכך, במיוחד בידיעה כמה עבודה והשקעה הולכים לתוך כזה פרוייקט. רונן צודק במה שכתב, ראיתי את זה בעצמי כשפורמן יצק את נשמתו למגבר הלקסמן העתיק שלי כדי להפיח בו חיים, ואכן חיים הוא הפיח בו. שחזור כזה מחייב נשמה, כי זמן וידע פשוט לא יספיקו בהיותם מדידים ויבשים מבחינת כדאיות של פרוייקט. אני יודע כמה נשמה רונן שפך על האקיופייז, אז אפשר רק לדמיין כמה תענוג מי שקיבל אותו מפיק ועוד יפיק הרבה זמן מהמגבר החדש - ישן - חדש הזה.

אני במקום רונן הייתי מחכה עוד שבוע שבועיים לפני שהייתי מוסר את המגבר הזה משתי סיבות: האחת, אני רשע מרושע והייתי נהנה לראות עד כמה הממתין סובל מההמתנה. 2. הייתי מתענג בינתיים על הרצת המגבר.

התוצאה, עם עבודת העץ (עץ! לא סיבית!) עם לכה, בעבודה מקצועית - תענוג צרוף לעיניים, סחתיין רונן. זה מגבר יפיפה עם נשמה, וזה עוד לפני ששמעתי אותו .

עכשיו נמתין לשמוע מה יש לאפי שקיבל אותו לספר. זה נראה לי שווה שרשור נפרד.

 

[איציק ירקוני]

מדהים! תענוג לקרוא!

 

[itay123]

את ה 300 שמעתי לראשונה לפני מס שנים, משודחים לטריאנגלים (לא זוכר את הדגם - היו בכירים למדי, לא התחברתי אל החברה הנל בתקופה הזו)
הקדם היה של accuphase - לא זכור לי כבר מה היה - לדעתי מאותו השנתון של ה 300.

זה היה לפחות לפני -12-10 שנים בערך
ה"בחור" (טוב לא בדיוק בחור, חובב וותיק מאוד של אודיו) רכש ממני לייזר דיסקים של מוסיקה/הופעות למינהם, ממלאי הלייזר דיסקים האדיר שהחזקתי בזמנו ורכש ממני גם את הנגן המשובח CLD 99 של פיוניר
(היו לי שלוש נגנים של Pioneer בכירים שעם השנים "אגרתי"),
אני זוכר שישבתי והקשבתי למערכת שניגנה לה כאשר בדק את הנגן אצלו, חייב לשתף שהייתי מהופנט, בשלב זה זו הייתה אחת המערכות היותר טובות והכיפיות שיצא לי להאזין להן...

זו בעצם הפעם הראשונה שנתקלתי בחברת Accuphase.
10-12 שנים בתקופה זו החזקתי רמקולים רצפתיים Avance Dana 980 עם פאואר קלאסה מפלצתי ואחלה פרה-פרופסור של לקסיקון וייחלתי לעצמי להגיע לרמת ה"כיף" ששמעתי אצלו...אצלי זה היה פחות קיים לצערי.

 

[kyroz]

גם אני חשבתי כך ולכן בזמנו הבאתי מארה"ב קנווד KA9100, על הנייר היה אמור להיות מטורף, דואל מונו בלי חסכון בשום פרמטר, בפועל לאחר 'שיפוץ' אצל יאיר פורמן קיבלתי את אחד המגברים הגרועים ששמעתי בחיי, היה לו המון כוח ותחום תחתון, ולא גרגר נקיון, הפרדה ושקט.
נורא ואיום עד שהעדפתי למכור אותו תוך יום אחד מסיום השיפוץ, בהפסד.

ואם אני לא טועה, הקנווד הנ"ל לא בהרבה שונה מהציוד של אקופייז בתחילת דרכם.

לא רומז כלום, אבל נראה לי שגם אם תשווה את הפאוור הנ"ל של אקופייז לאחד עדכני תקבל בום לפנים.

 

[רונן ש]

לא רומז כלום, אבל נראה לי שגם אם תשווה את הפאוור הנ"ל של אקופייז לאחד עדכני תקבל בום לפנים.

עשיתי זאת.
השוויתי.
ל-Accuphase צעיר ממנו בכמעט 20 שנה, וכמעט כפול הספק. אותו מקור, אותם רמקולים.

לא היה בום.

 

[kyroz]

עשיתי זאת.
השוויתי.
ל-Accuphase צעיר ממנו בכמעט 20 שנה, וכמעט כפול הספק. אותו מקור, אותם רמקולים.

לא היה בום.

מה הסט-אפ?

 

[רונן ש]

גם אני חשבתי כך ולכן בזמנו הבאתי מארה"ב קנווד KA9100, על הנייר היה אמור להיות מטורף, דואל מונו בלי חסכון בשום פרמטר, בפועל לאחר 'שיפוץ' אצל יאיר פורמן קיבלתי את אחד המגברים הגרועים ששמעתי בחיי, היה לו המון כוח ותחום תחתון, ולא גרגר נקיון, הפרדה ושקט.
נורא ואיום עד שהעדפתי למכור אותו תוך יום אחד מסיום השיפוץ, בהפסד.
.

אגב, ההחלטה שהחלטת היתה מצויינת.
צר לי על הכסף שהפסדת, אבל אם היינו מכירים אז הייתי משכנע אותך לא לרכוש, ולא ללכת ליאיר.
KA-9100 הוא מגבר משולב חביב משנת 1977, בפירוש לא מה-top של מה שהסתובב אז ביפן.
ברשותי מגבר אחר, צעיר ממנו בשנתיים, שנקרא Pioneer SA-9800. הספקים דומים, אפילו דומים חזותית - אבל ההבדל תהומי.
וזה גם (שומו שמים, מילים גסות פה בפורום) ניכר בנתונים הטכניים המודפסים...