לא משנה מה אכתוב פה - בסוף אחטוף על הראש ... לכן מזהיר ומתריע מראש שמדובר בסך הכל בניסיון אישי שלי, לפי הטעם שלי , במערכת (מצויינת) אחת , וכו'ו כו' ובלה בלה בלה ...
חבר ומכר וותיק , חובב קלאסית כמוני, הזמין אותי לביקור לאחר שזמן רב לא התראינו. חוץ מהכייף של להפגש שוב, היתה גם עילה "רצינית" לביקור : אותו אדם חביב שינה ושידרג את מערכתו בכמה רכיבים משובחים המתקראים במקומותינו "אנאלוגים".
השינוי כלל שני רכיבים עיקריים : אחד הוא הכנסת רכיב של מנורות לשרשרת ההגברה. האמת ? לשינוי הזה היה קשה לי להתייחס. המערכת שלו נשמעה מצויין בגילגולה הקודם, על טהרת הטרנזיסטורים, המערכת נשמעת נפלא גם עכשיו, עם מנורות בדרך, ולא הייתי מסתמך על הזיכרון האודיטורי שלי כדי לומר אם נשמעת יותר טוב היום ומה ההבדלים.
הרכיב השני הוא פטיפון ... מפלץ חביב שגם בלי שאכיר בדיוק כנראה מתוחכם, איכותי ויקר, שזכה למקום של כבוד על מעמד חדש ומפואר אף הוא, ובנוסף פונו סטייג' מרשים מאד שבניחוש זהיר אומר שעולה כנראה פי שתיים מכל המערכת שלי.
מאחר שהציוד היה שם, הכל היה מחובר, ביצענו לנו ניסוי מעניין : בלי דאבל בליינד. בלי חבר שופטים. בלי פרגוד שמסתיר את הציוד. סתם השוואה בין תקליט לסידי\SACD באותו ביצוע ובאותה הקלטה :
שמענו את הפלנטות של הולסט של מהטה עם ל.א, בתקליט ומולו ב SACD-SHM יפני, את רומאו ויוליה של פרוקופייב עם ליינסדורף LA ב (CD GOLD), ורביעיה של רוסיני בעיבוד של מרינר ב XRCD2 לעומת התקליט.
אז מה ההתרשמות המאד מאדדדד אישית שלי ? מבחינתי התוצאה היא 3:0 ברור וחלק. הפיצפוצים ? היו מעטים ולא הפריעו לי. טווח דינאמי ועוצמה ? היו בכמויות בשתי המדיות , עם יתרון מסויים לתקליט. אבל הצליל מהתקליטורים הכסופים ( כאמור לא CD רגיל אלא מיוחדים) היה ברור יותר, נקי יותר, טבעי יותר, והכי חשוב - מהנה יותר לאזניי ! הצליל מהפטיפון היה עמום יותר, כאילו עטוף בבד משי (אמנם בד דקיק מאד). והעיוותים ... בכמה מקומות קשים, כמו אורגן בשיא עוצמתו, היה מין בזזזזז כזה שהתלווה לצליל והפריע לי מאד.
...
אין מסקנות. (זה לא שעמדתי לקנות מחר פטיפון ....). ומדובר כאמור בעניין אישי. אני יכול לראות בקלות איך חובבי רוק וגם ג'אז יאהבו את הגרסה המתוקלטת דווקא במקרים רבים - הטווח הדינמי, העוצמה, הצליל החזק והעמוק שפורץ קדימה, יתאימו בוודאי להם ולסוג המוסיקה שהם שומעים. אני , שנשאר עם 90% ויותר קלאסי, ולאור המידגם הדי מצוצמם הזה, מעדיף להשאר עם הכסופים.
חבר ומכר וותיק , חובב קלאסית כמוני, הזמין אותי לביקור לאחר שזמן רב לא התראינו. חוץ מהכייף של להפגש שוב, היתה גם עילה "רצינית" לביקור : אותו אדם חביב שינה ושידרג את מערכתו בכמה רכיבים משובחים המתקראים במקומותינו "אנאלוגים".
השינוי כלל שני רכיבים עיקריים : אחד הוא הכנסת רכיב של מנורות לשרשרת ההגברה. האמת ? לשינוי הזה היה קשה לי להתייחס. המערכת שלו נשמעה מצויין בגילגולה הקודם, על טהרת הטרנזיסטורים, המערכת נשמעת נפלא גם עכשיו, עם מנורות בדרך, ולא הייתי מסתמך על הזיכרון האודיטורי שלי כדי לומר אם נשמעת יותר טוב היום ומה ההבדלים.
הרכיב השני הוא פטיפון ... מפלץ חביב שגם בלי שאכיר בדיוק כנראה מתוחכם, איכותי ויקר, שזכה למקום של כבוד על מעמד חדש ומפואר אף הוא, ובנוסף פונו סטייג' מרשים מאד שבניחוש זהיר אומר שעולה כנראה פי שתיים מכל המערכת שלי.
מאחר שהציוד היה שם, הכל היה מחובר, ביצענו לנו ניסוי מעניין : בלי דאבל בליינד. בלי חבר שופטים. בלי פרגוד שמסתיר את הציוד. סתם השוואה בין תקליט לסידי\SACD באותו ביצוע ובאותה הקלטה :
שמענו את הפלנטות של הולסט של מהטה עם ל.א, בתקליט ומולו ב SACD-SHM יפני, את רומאו ויוליה של פרוקופייב עם ליינסדורף LA ב (CD GOLD), ורביעיה של רוסיני בעיבוד של מרינר ב XRCD2 לעומת התקליט.
אז מה ההתרשמות המאד מאדדדד אישית שלי ? מבחינתי התוצאה היא 3:0 ברור וחלק. הפיצפוצים ? היו מעטים ולא הפריעו לי. טווח דינאמי ועוצמה ? היו בכמויות בשתי המדיות , עם יתרון מסויים לתקליט. אבל הצליל מהתקליטורים הכסופים ( כאמור לא CD רגיל אלא מיוחדים) היה ברור יותר, נקי יותר, טבעי יותר, והכי חשוב - מהנה יותר לאזניי ! הצליל מהפטיפון היה עמום יותר, כאילו עטוף בבד משי (אמנם בד דקיק מאד). והעיוותים ... בכמה מקומות קשים, כמו אורגן בשיא עוצמתו, היה מין בזזזזז כזה שהתלווה לצליל והפריע לי מאד.
...
אין מסקנות. (זה לא שעמדתי לקנות מחר פטיפון ....). ומדובר כאמור בעניין אישי. אני יכול לראות בקלות איך חובבי רוק וגם ג'אז יאהבו את הגרסה המתוקלטת דווקא במקרים רבים - הטווח הדינמי, העוצמה, הצליל החזק והעמוק שפורץ קדימה, יתאימו בוודאי להם ולסוג המוסיקה שהם שומעים. אני , שנשאר עם 90% ויותר קלאסי, ולאור המידגם הדי מצוצמם הזה, מעדיף להשאר עם הכסופים.
נערך לאחרונה ב:
