אני מסכים שהכי חשוב להאזין למוזיקה, אבל ה-burn in קיים גם קיים ולפעמים ההבדל יכול להיות משמעותי. מהמעט שראיתי ושמעתי - משהו כמו 20 שעות. בקרטרידג׳ החדש שלי לפחות ההבדל בין לפני ואחרי היה רחוק מטריוויאלי.
נראה לי שפיספסת את הנקודה.
אין טענה שהסאונד לא משתנה, ו/או שהשינוי אינו משמעותי, ו/או שזה לא לוקח זמן משמעותי.
השאלה הייתה "כמה זמן צריך לתת לה הרצה?"
והמשמעות של התשובה שלי היא שאין כאן שום פעולה שכדאי לעשות במהלך ה-break-in מעבר ללשמוע מוזיקה, כולל לא "לתת זמן", ושיתכן שתוך זה הסאונד ישתנה, בהרבה או במעט, ויתכן שלא, וזה יכול לקחת כמה וכמה שעות, אפילו כמה עשרות שעות, תלוי בראש עצמו, בתקליטים (למשל תקליטי "12 רועשים במהירות 45 משפיעים מהר יותר מתקליטי 10" שקטים במהירות 33), ברזולוצית המערכת, ברגישות המאזין, ומשלב מסוים והלאה, אולי גם בדמיון שלו.
יש כאלה שעושים מה-break-in פרויקט שלם, כולל לקנות תקליטים מיוחדים, ולעשות כל מיני השוואות בין מה שהם שומעים לזיכרון של מה שהם שמעו לפני X
שעות, מה שממילא אינו אמין, כי זה לא לוקח בחשבון את העובדה שהזיכרון לפרטי צליל הוא קצר-מועד, לא הרבה
שניות, ואת העובדה שיש כאן סיכוי גבוה להטייה.
לדעתי, העיסוק בזה טיפשי -- זה חד-פעמי, קצר וחולף -- עדיף פשוט לשמוע מוזיקה, וזה יעבור.