אם מדברים על עיבודים, אז הנה עיבודו המקסים של דיסני/דיזני, מתוך הסרט המצוייר "פנטאזיה" (1940), ל"שוליית הקוסם" מאת המלחין פאול דיקא/דוקא/דיוקא (Paul Dukas בצרפתית), על פי פואמה של הסופר והמשורר הגרמני יוהאן וולפגאנג פון גֶתֶה (Johann Wolfgang von Goethe).
על המוזיקה מנצח ליאופולד סטוקובסקי באחת ההקלטות הראשונות ביותר מערוץ אחד, 1938. זה לא סטריאו (=מרחב) כי אין כאן ניסיון לתפוס את התזמורת כפי שהייתה במרחב בזמן ההקלטה, והכלים אינם במקום קבוע אלא עוברים מצד לצד לפי הצורך ה"קולנועי". התזמורת אינה תזמורת פילאדלפיה, שסטוקובסקי הייה מנצחה הקבוע, וששימשה בשאר הקטעים של הסרט "פנטאזיה", אלא תזמורת של 85 נגנים שנבחרו על ידי סטוקובסקי מבין הנגנים בהוליווד, ונשכרו ad-hoc לצורך ההקלטה.
מוטיב המטאטא מופיע בפעם הראשונה ב-בָּאסוּן (bassoon, שנקרא לפעמים fagott, פאגוט ב-פ' רפוייה), שבהמשך נעזר גם באחיו הגדול, הקונטרא-באסון.
מעבר לעלילה המשעשעת, שימו לב עד כמה המוזיקה, שנכתבה ב-1897, לפני שנכתבה מוזיקה לסרטים, מיטיבה לתאר את הנעשה ובונה את הדרמה, כמה התיזמור עשיר בגוונים. ממש "בית ספר" למה שנקרא במונחי המוזיקה הקלאסית "מוזיקה תוכניתית" -- שמתארת משהו חוץ-מוזיקאלי, בניגוד ל"מוזיקה אבסולוטית" שאין בה דבר מחוץ לעצמה.
כמובן שגם כישרון ההמחזה והציור וההומור של דיזני וציוותו ראויים לציון. זו הייתה פריצת דרך גם בתחום הקולנוע וגם בתחום ההקלטה של מוזיקה.