מה קורה כשיש מצב,
בו המאזין נהנה, אוהב, מתמוגג ונמשך לכמה סגנונות "מנוגדים"?
לא חושב שיבחר ויתפשר.
זה נכון שאנחנו בשקט שלנו, נהנים מז'אנרים יותר תקפים ו"קרובים" לליבנו, עם זאת אני מוצא עצמי לא פעם ולא פעמיים, מקשיב ומתרגש ואפילו למצב ש "עשה לי את היום" מז'אנר שאם הייתי מחזיר עצמי לפני 20 שנה, לא הייתי חולם שאשמע ו/או אקשיב ואף אתרגש כמעט עד דמעות.
לא אסייג את הז'ארנרים מבלי לפגוע,
עם השנים בתחום הזה שאני חי אותו, הרגלי ההאזנה שלי מאוד השתנו, ונחשפתי לזא'רנרים וסגנונות שאפילו לא העליתי על דעתי שאשב בניחותה ואקשיב,
כן מצדד את הדיעה שאם המשתמש ובעל המערכת הספציפי אוהב רק! סגנון(ות) מאוד מסויים, זה דיי בזבוז זמן ומשאבים להשקיע או להתעקש להרשים אחרים.
אגב לדעתי פותח השרשור שאל באופן כללי לחלוטין ולא "זלג" לסגנון כזה או אחר ולמשתמש כזה או אחר.
עד כה ההמלצות שניתנו מעולות, תמשיכו כך, יהיה שרשור מאוד אינפורמטיבי ומועיל.
