צילום מאקרו.
כל עיסוק במקצוע כלשהו כרוך בשפה מדוברת מקצועית שמי שעוסק בתחום מבין אותה ואת כוונותיה. בשל היותיינו דוברי עברית השפה העברית אימצה חלק מהמילון המדובר בעיסוקים שונים וחלק המציאה להם מילים עבריות שלא פעם תפסו והפכו להגהה מקומית בשפת המקצוע.
גם לעיסוק באומנות הצילום ישנה שפה מדוברת משל עצמה וגם בעולם הזה העברית נסחה לעצמה כמה מהמילים הלועזיות ללא תרגום עברי וכמה אחרות,שהתרגום העברי תפס.
מאקרו – בתרגום המילולי,של המינוח הלטיני שממנה באה המילה,זה גדול,אבל:בשפה האנגלית ישנו מנהג להשתמש במילים בהיפוך משמעותן וכך באנגלית המילה הלטינית מאקרו היא טיפול בעולם הקטן והנסתר מהעין.
רובנו חשופים לעברית המדוברת בעולם המחשוב וגם בו מאקרו הוא התעסקות בסדר פעולות מאוד קטנות וקצרות על מנת ליצר פעילות סדורה גדולה וארוכה.
מנהגם של דוברי האנגלית,להפוך את משמעותן של מילים להיפך ממה שהן מבטאות,בהגהה של עולם הצילום צילום מאקרו הוא צילום של החי,הדומם והצומח שהם מאוד קטנים וצריך להכניס את עדשת המצלמה אל תוך עולמם ולצלם אותם ממרחקים של ס"מ ספורים תוך שמירה על יחס גודלם על חיישן המצלמה ב 1:1 מול גודלם בטבע.
על מנת לספק את היכולת הזו יצרני העדשות מיצרים עדשות יחודיות לצילום מאקרו שהמאפיין העקרי שלהן הוא היכולת להגדיל ביחס של 1:1 את האוביקט המצולם ולשמור על היחס הזה לכל אורך כל המוקד כך שבסופו של דבר יגיע לחיישן ומשם יעובד לתמונה שגם היא מיצגת את גודל האוביקט המצולם ביחס של 1:1.
עוד תכונה חשובה של עדשות המאקרו היא היכולת להתקרב למרחק קצר מאוד (כמה סנטימטרים בודדים) מאוביקט הצילום ויכולת להתמקד בו כמו גם היותן עדשות פריים ובטווחים של 65 90 ו 100 מ"מ אם כי יש יוצאות מן הכלל.
עדשות המאקרו משווקות כעדשות מקצועיות ולכן הן בנויות היטב,עם מיטב הזכוכית שהיצרן יכול לשים בהן,עולות בהתאם ובשל כמות הזכוכית ומשקלה נעדרות,ברוב המקרים,מערכת עיצוב תמונה בתוך העדשה וגם פה,כאמור,יש יוצאות מן הכלל.
צילום מאקרו מצריך הכנסה של הרבה אור לעדשה ולכן עדשות המאקרו תהיינה עם מפתחי צמצם גדולים בדרך כלל F2.8 ועד ל F4 וגם פה יש יוצאות מן הכלל.
הרבה אתרים,וגם הרבה יצרנים,מסווגים עדשות שיש להן יכולת להתקרב למרחקים קצרים מאוד מאוביקט הצילום וגם לשמור על צמצם פתוח כעדשות מאקרו אבל זה מכוון יותר לצד הצרכני של עולם הצילום כלומר:לשכנע את הלקוח הפוטנציאלי לרכוש עדשה מסויימת של היצרן המסויים כי ורסאטילית מספיק לצלם סוגה כזו וגם אחרת מעולם הצילום וגם צילומי מאקרו.
במציאות עדשה שהיא עדשת מאקרו ותקבל את הכיתוב הזה בתיאור ובשם המוצר היא רק כזו שיש לה יכולת להתקרב מאוד קרוב לאוביקט הצילום,עם צמצם פתוח לרווחה של לפחות F4 ושכושר ההגדלה שלה הוא ביחס של 1:1 כל מה שלא נכנס לקטגוריה הזו והוא לא עדשת מאקרו.
מעבר להתקרבות למושא הצילום ויכולת האופטית להכניס מספיק אור ולשמור על יחס של 1:1 בגודל אובייקט הצילום עולם צילום המאקרו מצריך התמחות וידע.
למה הכוונה? צילום מאקרו כרוך בכניסה של העדשה לעולם שבו חי ו/או מתקיים אוביקט הצילום. משכך הכלל הראשון החשוב ביותר וכזה שאין לחרוג ממנו בכלל הוא שכשאנחנו נכנסים ל"ביתו" של אוביקט הצילום אנחנו שומרים את הבית שלו.מכבדים את ההתנהגות בסביבתו הטבעית והכי חשוב מהכל:לא מפריעים לאוביקט המצולם להמשיך את חייו. אין בצילום מאקרו בימוי של זירת הצילום ומי שמצלם מאקרו ולשם כך מביים את הסביבה (למשל משתמש במספרים להסיר ענף שפוגע בקומפוזיציה – וכן ראיתי כאלה) הוא לא צלם מאקרו אלא אדם הפוגע במזיד בטבע ואנחנו,אילו מאיתנו שמצלמים מאקרו,מקיאים כאילו מאיתנו.
כדי להפוך לחלק מזירת החיים של האוביקט המצולם צריך לדעת משהו אודות אורח חייו,המנהגים שלו וביכולת שלו לחיות בטבעיות כשאדם חודר לעולמו הקטן. ישנם אוביקטי צילום,כמו צמחים,שלו ינוסו על נפשם או ישנו את התנהגותם ברגע שאדם חמוש בעדשת מאקרו פולש לזירת החיים שלהם וישנם כאלה,כמו סוגי חרקים מסוימים,שינוסו על נפשם ולמהדרין – ישנם סוגי חרקים שממש אל אוהבי אדם ועדשות המאקרו שלו והן יתקפו בעקיצה כואבת ומתריסה.
בצד הטכני,צילום מקרו דורש מהצלם להגיע פיזית למקום המחייה של אוביקט הצילום,זה אומר: להתפלש בבוץ,אם יש,להרטב במים,כשיש,להיפגע פיזית מקוצים,כשיש,וכו וגו. מעבר לצורך להכיר את אורחות חייו של אוביקט בצילום ולהשתלב בהם על מנת ליצר תמונה,צריך לא מעט מאמץ פיזי ופעילות פיזית על מנת להגיע לתמונה של אוביקט בסביבת החיות שלו ובפרמטרים של צילום מאקרו כפי שהוזכרו.
ישנם צלמי מאקרו שטוענים שאי אפשר לצלם בסוגה הזו לא חצובה או מונופוד או כל אמצעי אחר שייצב את המצלמה והעדשה וישנם,אחרים,שחושבים שמשהו שייצב את המצלמה (חצובה למשל) זה נחמד אבל לא פעם מגביל את יכולות הצילום ולכן צריך ליצב את המצלמה איפה שאפשר ואיפה שלא להחזיקה ביד ולצלם ואם יש בעדשה או במצלמה מערכת ליצוב תמונה – להשתמש בהן.
צילום מאקרו מהווה אתגר גדול בכל מה שקשור לכמות האור ולבוקה בצילום. בצד של בוקה – ישנה אסכולה של צלמי מאקרו שמותרים על קימפוז של בוקה לטובת תפיסה מענינת של אוביקט המקארו וישנם כאלה שטוענים שבלי לתת את הדעת לעניין הבוקה בקומפוזיציה של תמונת המאקרו אין זו תמונה אלא צילום של רגע – ובמילים אחרות אין זו תמונה שהיא חלק מאומנות הצילום. משכך כשמתכננים צילום מאקרו,חוץ מציוד מתאים (עדשה מצלמה אמצעי ייצוב) ידע על אורחות חייו של האוביקט שאותו או לחייו רוצים לפלוש,צריך אמצעי תאורה קרי פלאש וגם אמצעים לעידון האור (דפיוזר מקצועי או מאולתר) וזה על מנת לאזן בין התאורה הטבעית שבזירת הצילום לבין התאורה הנדרשת ליצירת יצירת אומנות שנקראת תמונה.
מנחם.