מצאתי דרך להסביר על מה אני מסתמך: על שרשרת של טיעונים לוגיים ועובדות, שבעליל אין צורך בהאזנה ובהשוואות למקור כדי לבסס אותם.
לוגיקה: אם לא משמרים בהקלטה את המציאות מעמדת מאזין, אין שום מצב שבנגינת ההקלטה בבית נקבל את הצליל מעמדת מאזין
עובדה: כדי לשמר את המציאות מעמדת מאזין, יש צורך בשני מיקרופונים במיקום ובגובה שבו היה יושב מאזין בקונצרט שאותו מקליטים, רצוי גם עם dummy head
עובדה: ברוב המוחלט של ההקלטות לא משמרים את המציאות מעמדת מאזין
מסקנה לוגיית #1: לכן בנגינת הרוב המוחלט של ההקלטות בביית, לא מקבלים שיחזור של המציאות מעמדת מאזין
כבר זה לכשעצמו מוכיח את הנקודה
אם אתה חושב שיש פגמים בלוגיקה, ו/או שהעובדות אינן נכונות, אנא הסבר מה הטעויות.
אני חושב שהמשפט שהכי מתאים לרטוריקה שלך וההתנצחות הנלוות אליה, תפסת מרובה לא תפסת.
הסיבה שאתה רחוק מלשכנע לא רק אותי, היא;
אכן לא נראה לי שיש טעם להמשיך.החמישים סנט שלי, וסיכום.
רגע קביעת המיקרופנים ומיקומם בסביבת הנגנים היא נקודת המוצא.
שבת שלום