- הודעות
- 20,101
- מעורבות
- 4,266
- נקודות
- 113
בחורף אני שומע יותר מוסיקה. לא רק שומע יותר מוסיקה גם מתחבר אליה יותר. יש משהו בגשם הזה, בקור, שמתחבר טוב למוסיקה. הימים האחרונים, שהיו סגריריים במיוחד, הביאו אותי לנירוונה מוסיקלית מוחלטת. זה התחיל אתמול שהכנתי לי את המוסיקה שאשמע בבוקר (אני תמיד מכין לפני שאני הולך לישון את התקליטים לבוקר) ופתאום ברק האיר את השמיים ודקה אחריו רעם נשבר. אמרתי יאללה, נשמע עכשיו איזה תקליט טוב. הנחתי איזה ג׳אז איטי ורגוע על הפטיפון וזהו, שקעתי בתוכו. השעה מאוחרת וצריך לקום מוקדם לקחת את הילדה לגן. אני מוריד את התקליט, שם בעטיפה ומביט החוצה ומבעד לוטרינה הגדולה גשם זלעפות. מה יזיק אם נשמע עוד תקליט אחד? אז קדימה, הנחתי על הפטיפון אינטרמצו של בראהמס, שווה לשמוע את זה כשבחוץ גשום. הדלקתי את האור במרפסת שיוצאת מהסלון ופשוט בהיתי בטיפות הגשם מתנפצות על רצפת העץ - זה היה מהפנט. וככה מצאתי את עצמי בשעה 3 וחצי בלילה, שומע את התקליט האחרון מכל מה שהיה אמור להתנגן בבוקר, ובוחר לי סט חדש, אפילו רומנטי יותר. היום בבוקר אישתי והילדה יצאו לטייל, ואני לבד - סוליקו מתענג על חורף גשום, מוסיקה טובה, גלנליווט 18 משובח והוצאתי מהיומידור שלי סיגר ויקטור סינקלר בוהימיאן בלאק. השילוב רבותי, השילוב הכמעט קדוש הזה, הביא אותי לטראנס המוחלט.
אז כן. סט מדהים של מוסיקה קלאסית טובה, ויסקי שלא מהעולם הזה, סיגר עם גוף מלא וכבד, יום גשום והנה לכם המתכון המושלם לאושר.
שימשיך גם מחר. אני מתכנן משהו דומה.
אז כן. סט מדהים של מוסיקה קלאסית טובה, ויסקי שלא מהעולם הזה, סיגר עם גוף מלא וכבד, יום גשום והנה לכם המתכון המושלם לאושר.
שימשיך גם מחר. אני מתכנן משהו דומה.
