AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,908
- מעורבות
- 2,930
- נקודות
- 113
כאן אפשר למצוא את נאומו המאלף של Floyd E. Toole, מיוצרי הספינורמה (בשותפות עם Sean Olive):
זה באנגלית ללא תרגום, ומי שלא רוצה להשקיע כשעה ורבע, רשמתי נקודות ציון של דברים שונים שהוא מדבר עליהם, ואפשר לקפוץ אליהם לפי התזמונים.
ההתחלה פחות מפורטת, כי הרעיון לעשות את זה עלה אחרי שכבר ראיתי חלק גדול מהסרטון, ולא הייתה לי סבלנות לשמוע את זה שוב מחדש בפירוט מלא. [הערות שלי בסוגריים מרובעים]
1:36 -- שימור ושחזור האומנות (art)
2:58 -- מבחן האזנה "עיוור" של אדיסון, אבל מכסים גם את האוזניים
4:48 -- מבחני שמיעה מבוקרים: "מדידות" סובייקטיביות, ניתנות לשחזור ועקביות כמו מדידות טכניות
5:45 -- התהליך המדעי
7:15 -- double-blind, אותה עוצמה, 3-4 רמקולים, מונו
9:00 -- מונו חשוב כי עיקר האינפורמציה מגיעה מרמקול הסנטר [נכון לגבי סרטים ודיבור, אמירה קצת מוזרה בקשר למוזיקה]
9:50 -- הקטעים של 30 שניות בלופ
10:10 -- הדירוגים והנימוקים/הערות מוקלדים למחשב
13:00 עד 16:20 -- ההסבר למה לטרוח לעשות מבחנים כאלה מסובכים ויקרים: העובדה שכיודעים מה שומעים, ההצבעה שונה מאשר כשלא, גם בפרמטרים של מראה חיצוני, מיקום שונה, והקלטות שונות. אין הבדל גברים/נשים
16:20 -- אם יודעים מה שומעים, יש bias
16:32 -- אם אתה מאמין במשהו, סביר שתשמע אותו! וזה לטענתו מה שמסביר הבדלים בין כבלי רמקולים, שהם:
imagined, not real, IMAGINED, differences between speaker cables and these kinds of things, they are not real, it's complete marketing
17:01 -- כשהרמקולים טובים ההבדלים בין חדרים הם קטנים
18:15 עד 21:34 -- האפשרות לשמוע "מבעד" לחדרים
22:05 -- אי אפשר לתאר רמקול בעזרת עקומה אחת, בגלל שהחדרים רפלקטיביים
22:30 -- אי אפשר לשים מיקרופון בחדר ואיכשהו להפריד מכל ההחזרים את מה שהרמקול שידר
22:58 -- אבל אפשר להיפך -- מדידות של רמקול מכל הכיוונים בחדר נטול הד -- ספינורמה -- ומשם להעריך מה יגיע לאזני המאזין
24:30 -- הפרמטרים שאותם מחשבים מתוך מדידות הספינורמה
27:27 -- ספינורמה היא בסיס לסטנדרט, שלא מרבים להשתמש בו, כי לא לכל אחד יש את האפשרות לבצע את המדידות, ואם יתנו למישהו אחד למדוד, אולי לא יאהבו את התוצאות
28:00 עד 31:47 -- בעיות כיווניות ברמקול שתוכנן להיות flat רק on-axis. בתחום הנמוך, החדר שולט, ומעל 10 קה"צ ה-on-axis שולט, אבל ביניהם, נכנסים גם ההחזרים, וה-on-axis לא כל כך משמעותי, כך שמה שחשוב יותר הוא ה-off axis
31:50 -- הדגמה שה-prediction עובד, לפחות מעל 300-400 הרץ. מתחת לזה, בעיות החדר מכתיבות, גלים עומדים וכד'
33:33 -- אי אפשר לתקן room curve בעזרת EQ. להיפך, זה דופק את הדבר היחיד שהרמקול הצטיין בו, ה-flat on-axis. צריך רמקול טוב יותר
34:30 -- דוגמה לרמקול טוב יותר
35:15 -- ההיפוך של Directivity Index הוא הערכה של Sound Power
37:00 -- אפשר לתקן on-axis עם EQ, אבל לא בעיות פיזור.
37:40 -- אם מודדים רק sound power, כמו שעושים עבור RC, לא מקבלים שום ידע מה דפוק ברמקול, וכאמור, ממילא EQ לא יכול לפתור את הבעייתיות, רק רמקול טוב יותר יכול
37:53 עד 39:24 -- RC לא יכול לפתור בעיות של רמקולים לא ידועים, בחדרים לא ידועים. זה לא אפשרי
39:24 -- החדר שולט בנמוכים, יש תחום מעבר, ובגבוהים שולט הרמקול. ככל שהחדר גדול יותר, הרמקול מתחיל לשלוט נמוך יותר.
40:49 -- המקור והתוצאה מוגדרים היטב, ומה שבאמצע (החדר) לא
41:57 -- מדידות באולם מסובכות ונראות נורא, אבל המאזינים אוהבים את זה
42:42 -- שחזור מוצלח של צליל תלוי ביכולות של מתכנן הרמקול, ובכך שתעשיית ההקלטות תוכל לקלוט ולשמור העתק מדויק של הצליל, מה שתלוי במיקרופונים, מיקומם, EQ ועוד
43:40 -- תיאור תעשיית האודיו, ולדעתו הביזנס שלה הוא מדע לשירות האומנות, למרות שהצירוף נראה אוקסימורוני
44:58 -- הבעיה היא ב"מעגל הבלבול", רמקולים נבדקים בעזרת הקלטות, שמשתמשות במיקרופונים ומעבירות תהליכים כמו EQ, וכל זה נבדק בעזרת רמקולים
45:30 -- אין סטנדרט לרמקולים: באולפנים משתמשים ברמקולים איומים ונוראים, ההקלטות באיכות מאוד משתנה, ויש בעיה עם מה שעושים להקלטה באולפן. למשל אם לרמקול חסר באס, יוסיפו להקלטה יותר מדי באס.
47:10 -- צריך שיהיה דמיון בין המוניטורים באולפנים לרמקולים שיש בבית [זו הייתה הסיבה לכך שהיו לי רמקולים של B&W, כי ידעתי שמשתמשים בהם באולפני הקלטות]
48:10 -- נשאלת השאלה למה הסקירות של Consumer Report Union (CU) של מוצרי החברה שהעסיקה את Toole לא טובים
49:32 -- נוסחה לחישוב ציון שך מספר בודד מתוצאות 70 המדידות של ספינורמה, ובדיקת המתאם לדירוגים האישיים == 0.86
51:14 -- השוואה בין תוצאות הדירוגים של CU לבין 13 דירוגים של אותם רמקולים ע"י משתתפי במחקר. הדירוגים של CU היו בעיקר לפי מדידות Sound Power (לא לפי האזנה), והיה מתאם הפוך ובלתי עקבי ביניהם לבין דירוגי המשתמשים ולציוני הספינורמה, בעוד שלשני האחרונים היה מתאם כמעט מלא. לאור זה, CU עצרו את מבחני הרמקולים שלהם, ושדרגו את התהליך.
52:20 -- אף אחד לא קונה ציוד שה-FR שלו אינו ישר, אבל כשמגיעים לרמקולים, למה זורקים את הכלל הזה?
53:56 -- התפלגות המשתתפים במחקר בין מאזינים מאומנים, מוכרי ציוד, סוקרי ציוד, אנשי שיווק וסטודנטים
56:38 -- הדרך היחידה לקבל תוצאות עקביות היא כשלא יודעים מה שומעים. אם יודעים -- לא מעניין את Toole מה הם אומרים.
58:58 --- קריטריונים לרמקולים טובים: flat on-axis למוזיקה, Directivity Index חלק וקבוע, קווים חלקים של on/off-axis (אחרת זה אומר שיש resonances, שצובעים את הצליל), מדידות מפורטות (1/20 של אוקטבה ולא 1/3), ובאס משפיע על כ-30% מהתוצאה!
59:25 -- בתחום המיד, עליה של 10dB נתפסת כהכפלת הווליום, אבל ב-50 הרץ מספיקים רק 4dB או 5dB, ובאס גרוע משפיע על כל הספקטרום, אז צריך to get it right
1:00:00 -- מספינורמה אפשר לנבא כל מיני דברים, אבל ב-published specs לא רואים ספינורמה
1:01:05 -- מגרף FR אפשר ללמוד הרבה יותר מאשר מ-spec כמו 58 Hz - 22 kHz ± 3dB, ומספינורמה הרבה יותר.
1:02:02 -- אם ה-FR לא חלק, ויש bump(s), יש resonances, אבל אם אפשר להוריד את ה-bump עם איקוולייזר, זה יבטל את ה-resonance
1:02:38 -- רמקולים אקטיביים, עם הגברה ואלקטרוניקה דיגיטלית, הם לתקוותו העתיד, כי רק כך אפשר לבנות super good loudspeakers
1:02:50 -- דוגמה לרמקול ב-$1,800 עם spec בפורמט המקובל, 28 Hz - 22 kHz ± 3dB, שנראה מאוד רגיל, אבל בספינורמה אפשר לראות שהוא קרוב למקסימום שאפשר להשיג מרמקול, ואפילו במחיר פי 10 לא בהכרח מקבלים רמקול כל כך טוב.
1:03:43 -- דוגמה לרמקול ב-$11,000 עם אותו spec, והוא ממש גרוע. רמקול אלקטרוסטטי גדול שעומד מעל וופר סטנדרטי, מאוד סקסי, אנשים אוהבים אותו, והסיפורים הטכניים מדברים על זה שהוא אלקטרוסטטי, ללא מאסה, ולכן הוא מהיר ומדויק, אבל זה לא נכון. הוא גם מאוד כיווני, ואפילו שני אנשים על אותה ספה לא שומעים אותו דבר. רמקול ממש גרוע.
1:05:05 -- דוגמה לרמקול ב-$24,000, עם spec של 32 Hz - 28 kHz ± 3dB, גם גרוע.
1:05:53 -- דוגמה לרמקול ב-$16,000, עם spec של 33 Hz - 20 kHz ± 1dB, מאוד שאפתני, וקשה להגיע לזה בייצור המוני, עולה הרבה כסף -- שכן נשמע טוב
1:07:15 -- אפילו על צמיג יש יותר אינפורמציה שימושית ואמינה מאשר ב-published specs של רמקול, אפילו מקצועי, ואין בהם שןם דבר שימושי.
1:07:43 -- דוגמה לרמקול אקטיבי מקצועי state of the art שמשתמשים בו כמוניטור בסטודיו ובתיאטרון ביתי, M2, שנשמע לפי מה שמנגנים דרכו, ויכול להיות גרוע אם ההקלטות גרועות -- ראה "מעגל הבלבול" לעיל, אבל אז יודעים מי אשם. חייבים להגיע למצב שבו מבצעים monitoring של הקלטות עם רמקולים טובים, ומאזינים בבית עם רמקולים טובים. המצב בבתים השתפר מאוד.
1:10:00 -- ההקלטות זה כמו משהו שרואים דרך חלון. כשהחלון צלול, אם לא אוהבים את מה שרואים, ברור שהבעיה היא במשהו הזה וצריך לשנות אותו. אבל אם החלון ורוד, או כחול, לא באמת יודעים מה רואים והיכן הבעיה.
1:10:40 -- הבעיה הגדולה ביותר באודיו מקצועי היא שהטכנאים בוחרים רמקולים לפי איך שהמיקסים שלהם נשמעים, וזה מקבע את הבעייתיות שבעבר. הרמקולים צריכים להיות ניטרליים כדי לאפשר לאומנים ולטכנאים ליצור את הסאונד-האומנות שהם רוצים, ועכשיו כבר אפשר למדוד "ניטרליות".
=====================
כמה מחשבות:
#1. ההערות הבאות שלו מהוות קטילה מוחלטת של RC:
33:33 -- אי אפשר לתקן room curve בעזרת EQ. להיפך, זה דופק את הדבר היחיד שהרמקול הצטיין בו, ה-flat on-axis. צריך רמקול טוב יותר
37:40 -- אם מודדים רק sound power, כמו שעושים עבור RC, לא מקבלים שום ידע מה דפוק ברמקול, וכאמור, ממילא EQ לא יכול לפתור את הבעייתיות, רק רמקול טוב יותר יכול
37:53 עד 39:24 -- RC לא יכול לפתור בעיות של רמקולים לא ידועים, בחדרים לא ידועים. זה לא אפשרי
במאמר מאוחר יותר שלו הוא ממתן את הנאמר כאן, אבל עדיין מצביע על כמה דברים שאי אפשר לתקן בעזרת RC, וש-EQ פוגע במה שרוב הרמקולים מצטיינים בו, למעט בעניין של הסרת bumps
#2. הוא קוטל את עניין ההבדלים בין כבלים:
16:32 -- אם אתה מאמין במשהו, סביר שתשמע אותו! זה מה שמסביר הבדלים מדומים בין כבלים, זה רק בהשפעת מרקטינג
#2. עוד בעניין הידיעה מה שומעים.
17:01 -- כשהרמקולים טובים ההבדלים בין חדרים הם קטנים
נדמה לי שאיפשהו ראיתי, בספר שלו או במקום אחר, שכשהמאזינים ראו את אותו רמקול בחדרים שונים, הם נתנו לו את אותו ציון, וכשהם לא ראו, הציונים היו שונים.
#4.. עניין האפשרות לשמוע "מבעד" לחדרים, גם כשהחדר מתעלל בצליל, מסבירה למה אנשים לא שומעים שהסאונד אצלם "שבור":
18:15 עד 21:34 -- האפשרות לשמוע "מבעד" לחדרים
#5. הדוגמה שלו לרמקול גרוע במיוחד נראית לי משמעותית:
1:03:43 -- דוגמה לרמקול ב-$11,000 עם אותו spec, והוא ממש גרוע. רמקול אלקטרוסטטי גדול שעומד מעל וופר סטנדרטי, מאוד סקסי, אנשים אוהבים אותו, והסיפורים הטכניים מדברים על זה שהוא אלקטרוסטטי, ללא מאסה, ולכן הוא מהיר ומדויק, אבל זה לא נכון. הוא גם מאוד כיווני, ואפילו שני אנשים על אותה ספה לא שומעים אותו דבר. רמקול ממש גרוע.
לפי הקריטריונים ה"מדעיים", הרמקול זוועתי, אבל העובדה שהוא מציין -- בזלזול -- היא שאנשים אוהבים אותו. יש לו את כל הבעיות שדובר בהן, רזוננסים, כיווניות, אי התאמה בין צליל ישיר להחזרים, וכו' וכו', אבל אנשים מתרגשים ממנו ובטח גם אומרים ששומעים דרכו מאוד ריאליסטי ונהדר. ברור שעניין המאסה וה"מהירות" זה שטויות, אבל אני בטוח שלא אוהבים אותו בגלל הסיפור הזה, אלא בגלל הצליל. אחרת היו אומרים "הצלילים הגבוהים מעולים, אבל הרמקול ח*א".
אז אולי הקריטריונים ה"מדעיים"הנ"ל פשוט לא מודדים את מה שגורם לחלק מהאנשים לאהוב רמקולים? סך הכל "ניטרלי==טוב" זו פרדיגמה, מאוד "מדעית", שהיא בבסיס כל המחקר והדיון, אבל אני לא חושב שכל האנשים אוהבים ניטרליות, ו"טבעי" כפי שהוא, אלא מעדיפים "שיפורים" שלהם. למשל אלה שאוהבים ויניל ו/או מנורות, ואפילו אוהבי הדיגיטל והדיוק אוהבים קומפרסיה לא מוגזמת, אלא אם מספרים להם שהיא נעשתה.
עוד מחשבות על זה כאן.
זה באנגלית ללא תרגום, ומי שלא רוצה להשקיע כשעה ורבע, רשמתי נקודות ציון של דברים שונים שהוא מדבר עליהם, ואפשר לקפוץ אליהם לפי התזמונים.
ההתחלה פחות מפורטת, כי הרעיון לעשות את זה עלה אחרי שכבר ראיתי חלק גדול מהסרטון, ולא הייתה לי סבלנות לשמוע את זה שוב מחדש בפירוט מלא. [הערות שלי בסוגריים מרובעים]
1:36 -- שימור ושחזור האומנות (art)
2:58 -- מבחן האזנה "עיוור" של אדיסון, אבל מכסים גם את האוזניים
4:48 -- מבחני שמיעה מבוקרים: "מדידות" סובייקטיביות, ניתנות לשחזור ועקביות כמו מדידות טכניות
5:45 -- התהליך המדעי
7:15 -- double-blind, אותה עוצמה, 3-4 רמקולים, מונו
9:00 -- מונו חשוב כי עיקר האינפורמציה מגיעה מרמקול הסנטר [נכון לגבי סרטים ודיבור, אמירה קצת מוזרה בקשר למוזיקה]
9:50 -- הקטעים של 30 שניות בלופ
10:10 -- הדירוגים והנימוקים/הערות מוקלדים למחשב
13:00 עד 16:20 -- ההסבר למה לטרוח לעשות מבחנים כאלה מסובכים ויקרים: העובדה שכיודעים מה שומעים, ההצבעה שונה מאשר כשלא, גם בפרמטרים של מראה חיצוני, מיקום שונה, והקלטות שונות. אין הבדל גברים/נשים
16:20 -- אם יודעים מה שומעים, יש bias
16:32 -- אם אתה מאמין במשהו, סביר שתשמע אותו! וזה לטענתו מה שמסביר הבדלים בין כבלי רמקולים, שהם:
imagined, not real, IMAGINED, differences between speaker cables and these kinds of things, they are not real, it's complete marketing
17:01 -- כשהרמקולים טובים ההבדלים בין חדרים הם קטנים
18:15 עד 21:34 -- האפשרות לשמוע "מבעד" לחדרים
22:05 -- אי אפשר לתאר רמקול בעזרת עקומה אחת, בגלל שהחדרים רפלקטיביים
22:30 -- אי אפשר לשים מיקרופון בחדר ואיכשהו להפריד מכל ההחזרים את מה שהרמקול שידר
22:58 -- אבל אפשר להיפך -- מדידות של רמקול מכל הכיוונים בחדר נטול הד -- ספינורמה -- ומשם להעריך מה יגיע לאזני המאזין
24:30 -- הפרמטרים שאותם מחשבים מתוך מדידות הספינורמה
27:27 -- ספינורמה היא בסיס לסטנדרט, שלא מרבים להשתמש בו, כי לא לכל אחד יש את האפשרות לבצע את המדידות, ואם יתנו למישהו אחד למדוד, אולי לא יאהבו את התוצאות
28:00 עד 31:47 -- בעיות כיווניות ברמקול שתוכנן להיות flat רק on-axis. בתחום הנמוך, החדר שולט, ומעל 10 קה"צ ה-on-axis שולט, אבל ביניהם, נכנסים גם ההחזרים, וה-on-axis לא כל כך משמעותי, כך שמה שחשוב יותר הוא ה-off axis
31:50 -- הדגמה שה-prediction עובד, לפחות מעל 300-400 הרץ. מתחת לזה, בעיות החדר מכתיבות, גלים עומדים וכד'
33:33 -- אי אפשר לתקן room curve בעזרת EQ. להיפך, זה דופק את הדבר היחיד שהרמקול הצטיין בו, ה-flat on-axis. צריך רמקול טוב יותר
34:30 -- דוגמה לרמקול טוב יותר
35:15 -- ההיפוך של Directivity Index הוא הערכה של Sound Power
37:00 -- אפשר לתקן on-axis עם EQ, אבל לא בעיות פיזור.
37:40 -- אם מודדים רק sound power, כמו שעושים עבור RC, לא מקבלים שום ידע מה דפוק ברמקול, וכאמור, ממילא EQ לא יכול לפתור את הבעייתיות, רק רמקול טוב יותר יכול
37:53 עד 39:24 -- RC לא יכול לפתור בעיות של רמקולים לא ידועים, בחדרים לא ידועים. זה לא אפשרי
39:24 -- החדר שולט בנמוכים, יש תחום מעבר, ובגבוהים שולט הרמקול. ככל שהחדר גדול יותר, הרמקול מתחיל לשלוט נמוך יותר.
40:49 -- המקור והתוצאה מוגדרים היטב, ומה שבאמצע (החדר) לא
41:57 -- מדידות באולם מסובכות ונראות נורא, אבל המאזינים אוהבים את זה
42:42 -- שחזור מוצלח של צליל תלוי ביכולות של מתכנן הרמקול, ובכך שתעשיית ההקלטות תוכל לקלוט ולשמור העתק מדויק של הצליל, מה שתלוי במיקרופונים, מיקומם, EQ ועוד
43:40 -- תיאור תעשיית האודיו, ולדעתו הביזנס שלה הוא מדע לשירות האומנות, למרות שהצירוף נראה אוקסימורוני
44:58 -- הבעיה היא ב"מעגל הבלבול", רמקולים נבדקים בעזרת הקלטות, שמשתמשות במיקרופונים ומעבירות תהליכים כמו EQ, וכל זה נבדק בעזרת רמקולים
45:30 -- אין סטנדרט לרמקולים: באולפנים משתמשים ברמקולים איומים ונוראים, ההקלטות באיכות מאוד משתנה, ויש בעיה עם מה שעושים להקלטה באולפן. למשל אם לרמקול חסר באס, יוסיפו להקלטה יותר מדי באס.
47:10 -- צריך שיהיה דמיון בין המוניטורים באולפנים לרמקולים שיש בבית [זו הייתה הסיבה לכך שהיו לי רמקולים של B&W, כי ידעתי שמשתמשים בהם באולפני הקלטות]
48:10 -- נשאלת השאלה למה הסקירות של Consumer Report Union (CU) של מוצרי החברה שהעסיקה את Toole לא טובים
49:32 -- נוסחה לחישוב ציון שך מספר בודד מתוצאות 70 המדידות של ספינורמה, ובדיקת המתאם לדירוגים האישיים == 0.86
51:14 -- השוואה בין תוצאות הדירוגים של CU לבין 13 דירוגים של אותם רמקולים ע"י משתתפי במחקר. הדירוגים של CU היו בעיקר לפי מדידות Sound Power (לא לפי האזנה), והיה מתאם הפוך ובלתי עקבי ביניהם לבין דירוגי המשתמשים ולציוני הספינורמה, בעוד שלשני האחרונים היה מתאם כמעט מלא. לאור זה, CU עצרו את מבחני הרמקולים שלהם, ושדרגו את התהליך.
52:20 -- אף אחד לא קונה ציוד שה-FR שלו אינו ישר, אבל כשמגיעים לרמקולים, למה זורקים את הכלל הזה?
53:56 -- התפלגות המשתתפים במחקר בין מאזינים מאומנים, מוכרי ציוד, סוקרי ציוד, אנשי שיווק וסטודנטים
56:38 -- הדרך היחידה לקבל תוצאות עקביות היא כשלא יודעים מה שומעים. אם יודעים -- לא מעניין את Toole מה הם אומרים.
58:58 --- קריטריונים לרמקולים טובים: flat on-axis למוזיקה, Directivity Index חלק וקבוע, קווים חלקים של on/off-axis (אחרת זה אומר שיש resonances, שצובעים את הצליל), מדידות מפורטות (1/20 של אוקטבה ולא 1/3), ובאס משפיע על כ-30% מהתוצאה!
59:25 -- בתחום המיד, עליה של 10dB נתפסת כהכפלת הווליום, אבל ב-50 הרץ מספיקים רק 4dB או 5dB, ובאס גרוע משפיע על כל הספקטרום, אז צריך to get it right
1:00:00 -- מספינורמה אפשר לנבא כל מיני דברים, אבל ב-published specs לא רואים ספינורמה
1:01:05 -- מגרף FR אפשר ללמוד הרבה יותר מאשר מ-spec כמו 58 Hz - 22 kHz ± 3dB, ומספינורמה הרבה יותר.
1:02:02 -- אם ה-FR לא חלק, ויש bump(s), יש resonances, אבל אם אפשר להוריד את ה-bump עם איקוולייזר, זה יבטל את ה-resonance
1:02:38 -- רמקולים אקטיביים, עם הגברה ואלקטרוניקה דיגיטלית, הם לתקוותו העתיד, כי רק כך אפשר לבנות super good loudspeakers
1:02:50 -- דוגמה לרמקול ב-$1,800 עם spec בפורמט המקובל, 28 Hz - 22 kHz ± 3dB, שנראה מאוד רגיל, אבל בספינורמה אפשר לראות שהוא קרוב למקסימום שאפשר להשיג מרמקול, ואפילו במחיר פי 10 לא בהכרח מקבלים רמקול כל כך טוב.
1:03:43 -- דוגמה לרמקול ב-$11,000 עם אותו spec, והוא ממש גרוע. רמקול אלקטרוסטטי גדול שעומד מעל וופר סטנדרטי, מאוד סקסי, אנשים אוהבים אותו, והסיפורים הטכניים מדברים על זה שהוא אלקטרוסטטי, ללא מאסה, ולכן הוא מהיר ומדויק, אבל זה לא נכון. הוא גם מאוד כיווני, ואפילו שני אנשים על אותה ספה לא שומעים אותו דבר. רמקול ממש גרוע.
1:05:05 -- דוגמה לרמקול ב-$24,000, עם spec של 32 Hz - 28 kHz ± 3dB, גם גרוע.
1:05:53 -- דוגמה לרמקול ב-$16,000, עם spec של 33 Hz - 20 kHz ± 1dB, מאוד שאפתני, וקשה להגיע לזה בייצור המוני, עולה הרבה כסף -- שכן נשמע טוב
1:07:15 -- אפילו על צמיג יש יותר אינפורמציה שימושית ואמינה מאשר ב-published specs של רמקול, אפילו מקצועי, ואין בהם שןם דבר שימושי.
1:07:43 -- דוגמה לרמקול אקטיבי מקצועי state of the art שמשתמשים בו כמוניטור בסטודיו ובתיאטרון ביתי, M2, שנשמע לפי מה שמנגנים דרכו, ויכול להיות גרוע אם ההקלטות גרועות -- ראה "מעגל הבלבול" לעיל, אבל אז יודעים מי אשם. חייבים להגיע למצב שבו מבצעים monitoring של הקלטות עם רמקולים טובים, ומאזינים בבית עם רמקולים טובים. המצב בבתים השתפר מאוד.
1:10:00 -- ההקלטות זה כמו משהו שרואים דרך חלון. כשהחלון צלול, אם לא אוהבים את מה שרואים, ברור שהבעיה היא במשהו הזה וצריך לשנות אותו. אבל אם החלון ורוד, או כחול, לא באמת יודעים מה רואים והיכן הבעיה.
1:10:40 -- הבעיה הגדולה ביותר באודיו מקצועי היא שהטכנאים בוחרים רמקולים לפי איך שהמיקסים שלהם נשמעים, וזה מקבע את הבעייתיות שבעבר. הרמקולים צריכים להיות ניטרליים כדי לאפשר לאומנים ולטכנאים ליצור את הסאונד-האומנות שהם רוצים, ועכשיו כבר אפשר למדוד "ניטרליות".
=====================
כמה מחשבות:
#1. ההערות הבאות שלו מהוות קטילה מוחלטת של RC:
33:33 -- אי אפשר לתקן room curve בעזרת EQ. להיפך, זה דופק את הדבר היחיד שהרמקול הצטיין בו, ה-flat on-axis. צריך רמקול טוב יותר
37:40 -- אם מודדים רק sound power, כמו שעושים עבור RC, לא מקבלים שום ידע מה דפוק ברמקול, וכאמור, ממילא EQ לא יכול לפתור את הבעייתיות, רק רמקול טוב יותר יכול
37:53 עד 39:24 -- RC לא יכול לפתור בעיות של רמקולים לא ידועים, בחדרים לא ידועים. זה לא אפשרי
במאמר מאוחר יותר שלו הוא ממתן את הנאמר כאן, אבל עדיין מצביע על כמה דברים שאי אפשר לתקן בעזרת RC, וש-EQ פוגע במה שרוב הרמקולים מצטיינים בו, למעט בעניין של הסרת bumps
#2. הוא קוטל את עניין ההבדלים בין כבלים:
16:32 -- אם אתה מאמין במשהו, סביר שתשמע אותו! זה מה שמסביר הבדלים מדומים בין כבלים, זה רק בהשפעת מרקטינג
#2. עוד בעניין הידיעה מה שומעים.
17:01 -- כשהרמקולים טובים ההבדלים בין חדרים הם קטנים
נדמה לי שאיפשהו ראיתי, בספר שלו או במקום אחר, שכשהמאזינים ראו את אותו רמקול בחדרים שונים, הם נתנו לו את אותו ציון, וכשהם לא ראו, הציונים היו שונים.
#4.. עניין האפשרות לשמוע "מבעד" לחדרים, גם כשהחדר מתעלל בצליל, מסבירה למה אנשים לא שומעים שהסאונד אצלם "שבור":
18:15 עד 21:34 -- האפשרות לשמוע "מבעד" לחדרים
#5. הדוגמה שלו לרמקול גרוע במיוחד נראית לי משמעותית:
1:03:43 -- דוגמה לרמקול ב-$11,000 עם אותו spec, והוא ממש גרוע. רמקול אלקטרוסטטי גדול שעומד מעל וופר סטנדרטי, מאוד סקסי, אנשים אוהבים אותו, והסיפורים הטכניים מדברים על זה שהוא אלקטרוסטטי, ללא מאסה, ולכן הוא מהיר ומדויק, אבל זה לא נכון. הוא גם מאוד כיווני, ואפילו שני אנשים על אותה ספה לא שומעים אותו דבר. רמקול ממש גרוע.
לפי הקריטריונים ה"מדעיים", הרמקול זוועתי, אבל העובדה שהוא מציין -- בזלזול -- היא שאנשים אוהבים אותו. יש לו את כל הבעיות שדובר בהן, רזוננסים, כיווניות, אי התאמה בין צליל ישיר להחזרים, וכו' וכו', אבל אנשים מתרגשים ממנו ובטח גם אומרים ששומעים דרכו מאוד ריאליסטי ונהדר. ברור שעניין המאסה וה"מהירות" זה שטויות, אבל אני בטוח שלא אוהבים אותו בגלל הסיפור הזה, אלא בגלל הצליל. אחרת היו אומרים "הצלילים הגבוהים מעולים, אבל הרמקול ח*א".
אז אולי הקריטריונים ה"מדעיים"הנ"ל פשוט לא מודדים את מה שגורם לחלק מהאנשים לאהוב רמקולים? סך הכל "ניטרלי==טוב" זו פרדיגמה, מאוד "מדעית", שהיא בבסיס כל המחקר והדיון, אבל אני לא חושב שכל האנשים אוהבים ניטרליות, ו"טבעי" כפי שהוא, אלא מעדיפים "שיפורים" שלהם. למשל אלה שאוהבים ויניל ו/או מנורות, ואפילו אוהבי הדיגיטל והדיוק אוהבים קומפרסיה לא מוגזמת, אלא אם מספרים להם שהיא נעשתה.
עוד מחשבות על זה כאן.
נערך לאחרונה ב: