אין שום משמעות למבחן שמיעה שאינו עיוור. אנחנו נוטים לחוות את המצופה בכל חוש ותחום בחיים:
http://wp.me/p1K6uX-12O
http://wp.me/p1K6uX-12O
כנראה שבאיזור הצפון יש הרבה אנשים חביביםלש-וןנודניקים באים, נודניקים הולכים.
אני מבין שיש השפעות על מערכת החוויות שלי, אשר אינן קשורות בהכרח ליכולות או איכויות של טעם, ראייה ושמע.אין שום משמעות למבחן שמיעה שאינו עיוור. אנחנו נוטים לחוות את המצופה בכל חוש ותחום בחיים:
http://wp.me/p1K6uX-12O
אין שום משמעות למבחן שמיעה שאינו עיוור. אנחנו נוטים לחוות את המצופה בכל חוש ותחום בחיים:
http://wp.me/p1K6uX-12O
המחקר הזה לא קשור לתחום שלנו.
במקרה בתחום שלנו ההבדלים הללו נמדדים.
יש הבדלים מדידים בין כבלי חשמל, רמקול, אינטרקונקטים ומפצלים.
האיש טען בעצמו שהוא לא ״בקטע״ הזה של אודיופיליה. אז אולי הגיע הזמן לחשוף אותו לזה.
לכן הזמנתי אותו אלי לשמוע בעצמו הבדלים משמעותיים בין רכיבים שונים. הוא יבין שלא צריך מבחנים עיוורים.
אין שום משמעות למבחן שמיעה שאינו עיוור. אנחנו נוטים לחוות את המצופה בכל חוש ותחום בחיים:
http://wp.me/p1K6uX-12O
גלעד - מסכים ב 100% לעובדה שאין הרבה (יש מעט מאד) משמעות למבחן שמיעה שאינו עיוור.
מניסיון חיים - כמעט חסר סיכוי לנסות להמיר אנשים מאמונתם \דתם.
זכות קיומה של המערכת שנבנתה סביב תחום התחביב בו אנו עוסקים חיי וממשיך להתקיים על בסיס אמונה עיוורת תרתי משמע...
בנוסף בכדי שאדם ירד לסוף דעתך דרוש:
1. יושר אינטלקטואלי משולב בסקרנות.
2.הבנה מינימלית בסיסית בנפלאות הסטטיסטיקה \הסתברות ומה שביניהם.
3.גישה ובחינה ממקום נטול אינטרסים.
4.מוכנות לנפץ מיתוסים \פרדיגמות
ולבני אדם נטייה פסיכולגית בסיסית חזקה מאד להיצמד ולאמץ מיתוסים\פרדיגמות.
פרדיגמה צריכה שיאמינו בה בשביל לשרוד, כמו שבניין צריך אדמה או קרקע שעליה ניתן לבנות אותו. היא צריכה שיאמינו בה והיא צריכה לשרת משהו. למעשה, אלה הם שני היסודות העיקריים שעליהם היא בנויה. ברגע שאנחנו מטילים ספק בנכונותה של הפרדיגמה ובתועלת שלה, אנחנו יוצרים רעידת אדמה שתגרום לבניין הזה לקרוס. במקום בו הפרדיגמה שמה לנו סימן קריאה, אנחנו נשים לה עכשיו סימן שאלה ונגיד: "האומנם?" "האומנם זה נכון ש...". זה כמו למשוך למישהו את השטיח מתחת לרגליים, מיד הוא נופל.
אם קשה לנו מאוד לשחרר את הפרדיגמה, זה כנראה בגלל שהיא עדיין משרתת משהו בשבילנו. עלינו לשאול את עצמנו: "מהו הרווח הסמוי או היתרון הסמוי שיש לי מלהחזיק בפרדיגמה הזו?". ייתכן שאנחנו לא מסוגלים לחשוב על רווח ומודעים לכך שהפרדיגמה הזו לא נכונה ולא משרתת את התוצאות שאנחנו באמת רוצים. אבל עדיין, אם נחפור עמוק יותר נגלה שיש לנו איזשהו רווח מלהיות מושקעים בה. לכן, אמרתי "רווח סמוי". שאלה נוספת וחשובה היא: מה נפסיד בלי הפרדיגמה הזו?". מאחר ולפרדיגמה יש קשר חזק לרגשות שלנו ומקום מושבה הוא תת המודע, אשר מבין את שפת הרגש ולא את שפת ההיגיון,עלינו לזהות גם את הרגש הדומיננטי שהפרדיגמה שלנו יוצרת. המודעות הזו לרגש תסייע לנו בהבנה של על מה מבוססת הפרדיגמה\תאוריה\אמונה שלנו.
5.באופן אישי- כמעט ולא עורך לעצמי מבחנים עיוורים.כל עוד יכול להרשות לעצמי לשלם את המחיר הכרוך בכך, למה לקלקל לעצמי הנאות ואשליות שעושת לי טוב בחיים...(הרווח "הסמוי" שלי להמשיך להחזיק בחביב היקר תרתי משמע )
6.מראש, בהבנה ואהבה, מוותר על התנצחות וויכוח עם מי שאינו מקבל מסכים איתי .
*כוונתי בדברי למבחן השמעה עיוור בכדי להחליט לגבי משמעות, או יתרון חסרון, של שינוי רכיב כזה או אחר במערכת.
בחינת נתונים יבשים של מדידות כאלו ואחרות על מנת להחליט מה נשמע, ישמע טוב, זו שטות גמורה מבחינתי.
נשמע טוב מה שנשמע לי טוב. לא מה שנשמע לנתונים..