מחקרון על המערכת (והטעם) של האודיופיל הישראלי "הממוצע"

[נוריאל]

ערכתי מיני מחקר, שעשוי אולי לעניין אחדים מכם.
עברתי על 40 מערכות של חברי האתר – שני העמודים הראשונים במלואם בפורום "מערכות חברים".

קבעתי לעצמי כמה נקודות לבדיקה, שמעניינות אותי:

1. סוג רמקול – כלומר, קופסתי/אלקטרוסטטי/מגנפלנרי/אומני/הורן/אופן-באפל.

2. קרבה לקיר האחורי.

3. אקוסטיקה.

4. העמדה – האם יש ציוד על ציוד.

5. סוג מוזיקה, במקרים שבהם אפשר לשמוע.


ברור שאחרים היו בודקים אולי אנלוג מול דיגיטל, טרנזיסטורי מול שפופרות, ועוד. בבקשה, אתם מוזמנים להרים את הכפפה.


מכל מקום, לפני שאציג את התוצאות, מדובר כמובן במדגם רחוק מאבסולוטי, אבל כזה, נדמה לי, שמשקף לא רע את הכיוון הכללי של חברי האתר, אם כי ככל הנראה לאו דווקא את המערכות של אלה שנמנעים מהשתתפות באתרים השונים.

טוב, נתחיל:

1. ב-37 מקרים מתוך ה-40, הרמקולים הם קופסתיים. 2 אלקטרוסטטיים. 1. אומני.

2. ב-35 מקרים הרמקולים קרובים עד צמודים לקיר האחורי. בשני מקרים הם מעט רחוקים יותר, ובשלושה מקרים הם במרחק נאה מהקיר האחורי.

3. ב-28 מקרים אין טיפול אקוסטי.

4. ב-11 מקרים יש ציוד על ציוד.

5. ב-35 המקרים שניתן לשמוע את המוזיקה, פעם אחת בלבד המוזיקה היא קלסית, פעם אחת ג'ז קלסי, ובכל השאר ג'ז קליל, ומוזיקה קלה מסוגים שונים.


ממצאים נוספים שהם בגדר "לרוב":

לאודיופיל הישראלי אין חדר האזנה ייעודי.

חלל ההאזנה קטן עד בינוני.

לאודיופיל הישראלי רמקולים גדולים מדי ביחס לחלל ההאזנה.

האודיופיל הישראלי נוטה יותר להשקיע בחלקי המערכת והרבה פחות בחלל שבו נמצאים החלקים האלה.


האם האודיופיל הישראלי "חושב בתוך הקופסה"?
האם הוא חושש משינויים? לא סקרן?
למה הוא נוטה לרמקולים גדולים מדי ביחס לחלל שלו?
השאלות רבות, ואתם מוזמנים להסיק מסקנות.

 

[YOSSI24]

ערכתי מיני מחקר, שעשוי אולי לעניין אחדים מכם.
עברתי על 40 מערכות של חברי האתר – שני העמודים הראשונים במלואם בפורום "מערכות חברים".

קבעתי לעצמי כמה נקודות לבדיקה, שמעניינות אותי:

1. סוג רמקול – כלומר, קופסתי/אלקטרוסטטי/מגנפלנרי/אומני/הורן.

2. קרבה לקיר האחורי.

3. אקוסטיקה.

4. העמדה – האם יש ציוד על ציוד.

5. סוג מוזיקה, במקרים שבהם אפשר לשמוע.


ברור שאחרים היו בודקים אולי אנלוג מול דיגיטל, טרנזיסטורי מול שפופרות, ועוד. בבקשה, אתם מוזמנים להרים את הכפפה.


מכל מקום, לפני שאציג את התוצאות, מדובר כמובן במדגם רחוק מאבסולוטי, אבל כזה, נדמה לי, שמשקף לא רע את הכיוון הכללי.

טוב, נתחיל:

1. ב-37 מקרים מתוך ה-40, הרמקולים הם קופסתיים. 2 אלקטרוסטיים. 1. אומני.

2. ב-35 מקרים הרמקולים קרובים עד צמודים לקיר האחורי. בשני מקרים הם מעט רחוקים יותר, ובשלושה מקרים הם במרחק נאה מהקיר האחורי.

3. ב-28 מקרים אין טיפול אקוסטי.

4. ב-11 מקרים יש ציוד על ציוד.

5. ב-35 המקרים שניתן לשמוע את המוזיקה, פעם אחת בלבד המוזיקה היא קלסית, פעם אחת ג'ז קלסי, ובכל השאר ג'ז קליל, ומוזיקה קלה מסוגים שונים.


ממצאים נוספים שהם בגדר "לרוב":

לאודיופיל הישראלי אין חדר האזנה ייעודי.

חלל ההאזנה קטן עד בינוני.

לאודיופיל הישראלי רמקולים גדולים מדי ביחס לחלל ההאזנה.

האודיופיל הישראלי נוטה יותר להשקיע בחלקי המערכת והרבה פחות בחלל שבו נמצאים החלקים האלה.


האם האודיופיל הישראלי "חושב בתוך הקופסה"?
למה הוא נוטה לרמקולים גדולים מדי ביחס לחלל שלו?
השאלות רבות, ואתם מוזמנים להסיק מסקנות.

נוריאל, אתה כותב יפה ולעיניין,
אך על נושא הזה אפשר לכתוב ספרים רבים, אעשה את זה בקיצור, מהידע המצטבר שלי וניסיוני, מערכת צריכה להיות
מגובשת ואפקטיבית לתוצאה רצויה עבור היחיד שבנה אותה, כמו גיבוש אישיותו של האדם העוסק בתחום, אם זה לא קורה המסע הופך להליכה אל האופק,
זה העיקרון מקובל עלי, עם זאת זו לא אמת
מוחלתת, אלא רק רעיון שהוא בע"מ, הכיוון שבחרת היא תרומה נדירה ביופייה,
עתה עליך לדבר עם בעלי המערכות בלי שמות ולהביא לכאן
את המסקנות שלך יישר כח

 

[zs]

לקחתה לעצמך מיני פרוייקט זה אחלה.
וזה בדיוק נכון מה שרשם קודמי מעלי.מערכת נבנת בהתאם לצרכי מי שבנה אותה.
מנגד לפחות שתי מערכות מצוינות ששמעתי לא נכללות בממוצע שלך.
נגיד נמר ואלדר....
יישר כח.

 

[genvirt]

יפה! איפה מחקר היה אבל?
רעיון מעולה, לדעתי אחלה לעשות אותו כאן, יש כלים אגב להערכת סקרים (מאמין גם חינמיים).
אני חושב שאם יקרה כזה ע״ג הפורום אפשר להוסיף עוד כמה דברים בנוגע לכבילה וטיפול בחשמל,גם לתת פרמטרים מדדים (מרחק מהקיר, גודל חלל, מרחק ישיבה מהרמקולים וכו׳).

 

[ni-ro]

מצטרף למחמאות.
תומך בשאלון/ סקר- מציע לכלול שאלה גם על :
1. סוג הגברה: מנורות/ אלק' (אפשר גם מעל/ מתחת 100 וואט)
2. מקור עיקרי: אנלוגי / סי.די./ דיגיטאל
3. סוג מוזיקה עיקרי: גאז/ רוק/ קלאסי/ ישראלי/ אחר/ שווה בשווה

 

[pruym]

לרוב העוסקים בתחביב יש אילוצים ובד״כ האילוץ העיקרי הוא נדלן וכסף. להערכתי אלה שאין להם שום אילוץ פחות יפרסמו את חדר ההאזנה שלהם ואלה שפירסמו היו שמחים להרחיק את הרמקולים מהקיר וחולמים על מערכת שכרגע הם פחות יכולים להרשות לעצמם...
ה״מחקר״ שלך הוא על הכי טוב שכל אחד הצליח להגיע במסגרת המגבלות ובלי להאזין בפועל ולהיות במקום זה פחות מעיד על טעמם מכיוון שכל אחד מצא דרך לטשטש את החיסרון שנובע מתוך האילוצים...

 

[exupgh12]

מה ה"מחקר" מעיד על התוצאה הסופית?

 

[matanoosh]

נוריאל, כפרה עליך, הסגר גמר אותך סופית, אה?
עוד מעט תספור לנו את כמות האותיות בכל שירשור מעל 20 פוסטים...

צר לי, הייתי חייב. אבל כל הכבוד.

אבל אם כבר, כן, לא יודע כמה מייצג סקר של 40. כלים אוטומטיים יכולים פה מאד לעזור, כמו שגנדאי הציע. ואז לפרסם את זה בצורה של דטהבייס כדי שאפשר יהיה לעשות מזה חיתוכים.

 

[שניצל]

מכל מה שאמרת , הרמקול שלי קופסתי , כל השאר ממש לא ......
חוץ מזה שאני ממש לא שומע קלאסי(הרכבת הקלה יכולה לעבור בין הקיר לרמקולים )
בקשר לפסקה "לרוב רמקולים גדולים מדי על החדר "..... או שאתה חובב מוניטורים או שאתה לא מבין מה רמקולים גדולים יודעים לעשות בחדר הנכון ,ככלל אצבע - אם הרמקול מגיע לך לביצים , הוא קטן מדי אלא באם אתה גירפה !

 

[AK1]

מעניין לאיזה קטגוריה משייכים את הרמקול שלי (Acapella High Cecilia):

1. טוויטר יוֹנִי (לא מלשון יונים doves ולא יוונים Greeks, אלא ion = אטום או מולקולה, הנושאים מטען חשמלי), שהוא גם שופר (המוזהב בתמונה)
2. מיד שופרי, לא בצורת חרוט כמקובל, אלא hyperspherical (האדום בתמונה)
3. וופרים דינאמיים בתוך קופסה ללא פורט/ים, שניים יורים קדימה ואחד לתוך הקופסה, בקונפיגורציית isobaric

 

[נוריאל]

תודה לכל המגיבים.

בסך הכל לא מתיימר למחקר מדעי סופני, אלא לניסיון סקרן למצוא קווים לדמותו של האודיופיל הישראלי, או לפחות, האודיופיל שמוצא את מקומו בדיטאון.

גם ברור שאין לי שום כוונה לשפוט, אלא רק להבין את השטח.

חבל שאף אחד לא הגיב לעובדות היבשות:
לדוגמה, לעובדה שכמעט כל אודיופילי דיטאון בעלי קופסאות.
כמי שבדק והחזיק בביתו לאורך למעלה מ-30 שנות האודיופיליה שלו כל סוג רמקול (AK1, נדמה לי שהרמקול המרשים מאוד שלך שייך לקטגוריית ההורנים, בוא נגיד, המורכבים), תהיתי אם זה גם הסיפור אצל חברים אחרים כאן. מעניין אם גם אתם עברתם ו/או עוברים מסע דומה לצאת לפחות לזמן-מה מהקופסה.

לגבי הטענה של שניצל ש"אתה לא מבין מה רמקולים גדולים יודעים לעשות בחדר הנכון", אני חושב שהתשובה טמונה בגוף הטענה, כלומר - "בחדר הנכון". וזה בדיוק מה שלא מצאתי ברוב המקרים - חדר נכון. בוודאי לא חדר נכון לרמקולים גדולים. מדובר במתכון למלחמה דון קיחוטית נצחית בין הרמקולים לחלל. מוטב מניסיוני להחזיק רמקול קצת יותר קטן (ויש מרחק קל, שניצל, בין ממותות למוניטורים): זה גם מאפשר הגברה פחות טיטנית, וגם סינרגיה הרבה יותר טובה עם רוב החללים שראיתי כאן.

וזו פחות או יותר גם התשובה ל-PRUYM: ברור שכל אחד היה רוצה בעולם אידיאלי חדר האזנה טוב, אבל מי בכלל דיבר על שאיפות? דיברתי על עובדות יבשות. לא צריך להיות בעולם אידיאלי כדי להגיע לתוצאות לא רעות. קודם כל, כמו שאמרתי, רמקולים קצת פחות גדולים. הנה חסכתי לך הרבה כסף (שלא לדבר על חסכון בהגברה). אם אין ברירה וחייבים "להדביק" את הרמקולים לקיר האחורי, מוטב לעשות את זה עם רמקולים קטנים יותר, ואז גם כל הדברים האחרים מסתדרים יותר טוב, מה שמוביל לפחות אילוצים.

מכל מקום, וכדי לנתב את הדיון לניסיון כן להבין את קהל האודיופילים כאן, ואת הנטיות והבחירות שלו, אני מקווה שהסטטיסטיקאים שבכם ייקחו יוזמה ויפתחו את הרעיון.

 

[RoyZx6r]

מה שמעניין במחקר שלטענתך, 28 מערכות מתוך 40 לא כוללות טיפול אקוסטי.

זה נתון די מדהים האמת, בטח בפורום שבו טוענים לשיפור אקספוננציאלי בצליל אם מחליפים כבל רשת.

לאקוסטיקה יש השפעה מכרעת שיכולה להחריב מערכות במאות אלפי ש"ח ומנגד, ציוד ב10k ישמע מעולה בחדר מטופל אקוסטית.

 

[genvirt]

מה שמעניין במחקר שלטענתך, 28 מערכות מתוך 40 לא כוללות טיפול אקוסטי.

זה נתון די מדהים האמת, בטח בפורום שבו טוענים לשיפור אקספוננציאלי בצליל אם מחליפים כבל רשת.

לאקוסטיקה יש השפעה מכרעת שיכולה להחריב מערכות במאות אלפי ש"ח ומנגד, ציוד ב10k ישמע מעולה בחדר מטופל אקוסטית.

התשובה ל״די מדהים האמת״ לדעתי נמצאת בפתיח השרשור - לאנשים אין חדר הזנה יעודי, שזה אומר שהכול מתנהל בחדר שחיים בו (סלון לרוב) כול המשפחה ועם כול ההשלכות במיוחד של מנהלת הבית
בכיף היתי מכניס דברי טיפול אקוסטיקה - אך אין ולא יהיה אישור, לכן מתמודדים …

 

[AK1]

לגבי הטענה של שניצל ש"אתה לא מבין מה רמקולים גדולים יודעים לעשות בחדר הנכון", אני חושב שהתשובה טמונה בגוף הטענה, כלומר - "בחדר הנכון". וזה בדיוק מה שלא מצאתי ברוב המקרים - חדר נכון. בוודאי לא חדר נכון לרמקולים גדולים. מדובר במתכון למלחמה דון קיחוטית נצחית בין הרמקולים לחלל. מוטב מניסיוני להחזיק רמקול קצת יותר קטן (ויש מרחק קל, שניצל, בין ממותות למוניטורים): זה גם מאפשר הגברה פחות טיטנית, וגם סינרגיה הרבה יותר טובה עם רוב החללים שראיתי כאן.

זה כבר לא במחלקת העובדות היבשות אלא במחלקת הפרשנויות הנתונות במחלוקת.

ניסיוני האישי הראה לי שבהרבה מקרים רמקול גדול יכול לתת תוצאות מצויינות בחדר קטן. אני נהניתי מאוד מ-B&W 800D בחדר של 4.2x3.9. בעצם כבר עשרות שנים אני עם רמקולים גדולים, החל ב-Kef 105, דרך B&W 801 Matrix 2/3, בהמשך B&W Nautilus 802 (שעברו להיות אחוריים), B&W 800D וכלה ב-Acapella, ולמעט לאחרונה, לא הייו לי חדרים גדולים, ועד ה-801 לסוגיו, כולל, הם היו בדירות שכורות.

לעומת זאת, בכל ההיסטוריה שלי נתקלתי רק ברמקול מדפי אחד שאהבתי, Raidho D1, אבל זה היה בחדר ממש קטנטן, פחות מ-4x3, והוא נתן באס מרשים, אבל נתקלתי בו רק לאחרונה, כך שרמקולים קטנים לא היו אופציה סבירה עבורי בשום מקרה, ולא רציתי להסתבך עם סאבוופרים והתאמתם לרמקולים העיקריים, שלרוב היא נחותה מהתאמת הרכיבים ברמקול גדול.

רמקולים קטנים לאו דווקא נצילים יותר, כך שאין כאן בהכרח חיסכון על ההגברה. בדרך כלל קונים הגברה טובה בגלל איכותה כבר בוואט הראשון, לא בגלל שנדרשים הרבה ואטים.

מעניין אם גם אתם עברתם ו/או עוברים מסע דומה לצאת לפחות לזמן-מה מהקופסה.

אשר לקופסאות, לחברים טובים שלי היו רמקולים פלאנארים לסוגיהם, אלקטרוסטאטים וריבונים, מיצרנים (Acoustat, Apogee, Magnepan) ומודלים שלהם שהתחלפו, עם הגברות שהתחלפו, וכל זה על פני הרבה שנים, כך שהיו לי אינספור הזדמנויות לשמוע אותם מכל זווית ומכל אספקט ובכל סוגי המוזיקה, ומעולם לא אהבתי אותם. אולי היו אספקטים טובים פה ושם, אבל לא הסך הכל, לטעמי האישי. גם רמקולים מסוגים אחרים למיניהם שנתקלתי בהם פה ושם לא משכו אותי כלל. כך שמעולם לא הייתה לי שום מוטיבציה "לצאת מהקופסה".

AK1, נדמה לי שהרמקול המרשים מאוד שלך שייך לקטגוריית ההורנים, בוא נגיד, המורכבים

שמעתי בתערוכת מינכן 2015 הרבה שופרים, ולאף אחד מהם לא הייה צליל דומה לזה, כך שכנראה לא השופר הוא הגורם המאפיין ביותר. אולי זה הטוויטר נטול-המסה (איפנון של זרם יונים), ואולי זה הסך הכל שגדול מסכום חלקיו.

אני יודע שרמקול קצת יותר קטן הוא פגיעה אנושה באגו, אבל לנשום עמוק וזה יעבור.

הפרשנות של "פגיעה באגו" לגבי רמקולים קטנים מרחיקה אותך -- @נוריאל -- מהעובדות היבשות, והופכת את העניין לאישי מבחינתך. חבל שנתת לזה לגלוש לשם.

 

[pruym]

מה שמעניין במחקר שלטענתך, 28 מערכות מתוך 40 לא כוללות טיפול אקוסטי.

זה נתון די מדהים האמת, בטח בפורום שבו טוענים לשיפור אקספוננציאלי בצליל אם מחליפים כבל רשת.

לאקוסטיקה יש השפעה מכרעת שיכולה להחריב מערכות במאות אלפי ש"ח ומנגד, ציוד ב10k ישמע מעולה בחדר מטופל אקוסטית.

טיפול אקוסטי לא חייב להיראות כזה, וילון כבד, ספה, שטיח, ארון ספרים, ארון תקליטים, כמה תמונות, שולחן סלוני, עציצים בפינות...
תמקם את הדברים נכון ותקבל אחלה טיפול אקוסטי. נכון שלפעמים זה לא מספיק או לא מושלם אבל ממש לא חייבים ספוגים ודיפיוזרים ייעודיים של אולפן כדי להגיע לתוצאה טובה.

 

[נוריאל]

זה כבר לא במחלקת העובדות היבשות אלא במחלקת הפרשנויות הנתונות במחלוקת.

ניסיוני האישי הראה לי שבהרבה מקרים רמקול גדול יכול לתת תוצאות מצויינות בחדר קטן. אני נהניתי מאוד מ-B&W 800D בחדר של 4.2x3.9. בעצם כבר עשרות שנים אני עם רמקולים גדולים, החל ב-Kef 105, דרך B&W 801 Matrix 2/3, בהמשך B&W Nautilus 802 (שעברו להיות אחוריים), B&W 800D וכלה ב-Acapella, ולמעט לאחרונה, לא הייו לי חדרים גדולים, ועד ה-801 לסוגיו, כולל, הם היו בדירות שכורות.

לעומת זאת, בכל ההיסטוריה שלי נתקלתי רק ברמקול מדפי אחד שאהבתי, Raidho D1, אבל זה היה בחדר ממש קטנטן, פחות מ-4x3, והוא נתן באס מרשים, אבל נתקלתי בו רק לאחרונה, כך שרמקולים קטנים לא היו אופציה סבירה עבורי בשום מקרה, ולא רציתי להסתבך עם סאבוופרים והתאמתם לרמקולים העיקריים, שלרוב היא נחותה מהתאמת הרכיבים ברמקול גדול.

רמקולים קטנים לאו דווקא נצילים יותר, כך שאין כאן בהכרח חיסכון על ההגברה. בדרך כלל קונים הגברה טובה בגלל איכותה כבר בוואט הראשון, לא בגלל שנדרשים הרבה ואטים.



אשר לקופסאות, לחברים טובים שלי היו רמקולים פלאנארים לסוגיהם, אלקטרוסטאטים וריבונים, מיצרנים (Acoustat, Apogee, Magnepan) ומודלים שלהם שהתחלפו, עם הגברות שהתחלפו, וכל זה על פני הרבה שנים, כך שהיו לי אינספור הזדמנויות לשמוע אותם מכל זווית ומכל אספקט ובכל סוגי המוזיקה, ומעולם לא אהבתי אותם. אולי היו אספקטים טובים פה ושם, אבל לא הסך הכל, לטעמי האישי. גם רמקולים מסוגים אחרים למיניהם שנתקלתי בהם פה ושם לא משכו אותי כלל. כך שמעולם לא הייתה לי שום מוטיבציה "לצאת מהקופסה".



שמעתי בתערוכת מינכן 2015 הרבה שופרים, ולאף אחד מהם לא הייה צליל דומה לזה, כך שכנראה לא השופר הוא הגורם המאפיין ביותר. אולי זה הטוויטר נטול-המסה (איפנון של זרם יונים), ואולי זה הסך הכל שגדול מסכום חלקיו.



הפרשנות של "פגיעה באגו" לגבי רמקולים קטנים מרחיקה אותך -- @נוריאל -- מהעובדות היבשות, והופכת את העניין לאישי מבחינתך. חבל שנתת לזה לגלוש לשם.

AK1 יקר, רמקולים של B&W מעולם לא נתפסו בעיניי כרמקולים גדולים. הם אולי מסיביים יחסית, אבל בעלי צליל די קטן. כן, גם אצלך. איך אני יודע? הייתי אצלך ושמעתי...
ולגבי תצורות אחרות מקופסה, נו, אז לך הן לא מתאימות, אם כי מעט משונה להתעקש על כך בשעה שאתה מחזיק כרגע ברמקול שהוא לא בדיוק מלבן קלסי.
ודרך אגב, זה רמקול ששקלתי לקנות, אבל החלטתי בסוף על משהו אחר, שעושה כרגע את דרכו אלי. ארמוז רק שלא מדובר בקופסה.

 

[נוריאל]

טיפול אקוסטי לא חייב להיראות כזה, וילון כבד, ספה, שטיח, ארון ספרים, ארון תקליטים, כמה תמונות, שולחן סלוני, עציצים בפינות...
תמקם את הדברים נכון ותקבל אחלה טיפול אקוסטי. נכון שלפעמים זה לא מספיק או לא מושלם אבל ממש לא חייבים ספוגים ודיפיוזרים ייעודיים של אולפן כדי להגיע לתוצאה טובה.

"אחלה טיפול אקוסטי" נותן טיפול אקוסטי מקצועי, לא עציץ או וילון. אבל אם אין ברירה, כמו ברוב המקרים, זה מינימום נסבל.

 

[pruym]

"אחלה טיפול אקוסטי" נותן טיפול אקוסטי מקצועי, לא עציץ או וילון. אבל אם אין ברירה, כמו ברוב המקרים, זה מינימום נסבל.

לדעתי אתה טועה והטיפול הכי טוב הוא האוזן והאוזן של מי שמשתמש בחדר ההאזנה, מטפלים במה שמפריע ולא במה שהמיקרופון/תכנה/אקוסטיקאי חושבים שמפריע. איך אני יודע? בניתי בחיי אולפני הקלטות שם האיזון חשוב על מנת שלא יבלטו תדרים מסויימים בהקלטה, מכיר את התוכנות והטריקים שאקוסטיקאים משתמשים בהם לבנית אולפנים ומה לעשות ששם לשמוע מוזיקה זה ממש לא אידאלי ופחות נעים, יותר מזה, ביקרתי אצל חברים שאקוסטיקאים בעלי שם טיפלו להם באקוסטיקה וחוץ ממקרה אחד חריג כולם היו יבשים כמו מדבר סהרה בשנת בצורת או לפחות לטעמי כי מה שחשוב הוא כמה נהנה הבעלים הגאה של אותו מקום...
מצד שני יצא לי לשמוע טיפול אקוסטי rc, שם יש יותר שליטה והטעם של בעל החדר בא ליידי ביטוי ואפשר להגיע לתוצאות מדהימות.

 

[exupgh12]

@נוריאל

מה "המחקר"/עיבוד הנתונים שהעלית מלמד אותנו על התוצאה הסופית, כנראה שכלום.

הטכנולוגיה כלא בהכרח מעידה על התוצאה הסופית, כך גם טיפול אקוסטי או העדרו (לא חסרים חדרים שטופלו אקוסטית אבל התוצאה הסופית איך לומר אינה קרובה לפוטנציאל המיטבי).

מעבר למספרים שאין לי מושג מה דיוקם ומה הרלוונטיות שהם מציגים (האם אתה יכול לומר האם הטעם הישראלי שונה מזה של שותפינו לתחביב מעבר לים), מסופקני אם ניתן להסיק מסקנות מתוך הדברים שרשמת.

 

[נוריאל]

@נוריאל

מה "המחקר"/עיבוד הנתונים שהעלית מלמד אותנו על התוצאה הסופית, כנראה שכלום.

הטכנולוגיה כלא בהכרח מעידה על התוצאה הסופית, כך גם טיפול אקוסטי או העדרו (לא חסרים חדרים שטופלו אקוסטית אבל התוצאה הסופית איך לומר אינה קרובה לפוטנציאל המיטבי).

מעבר למספרים שאין לי מושג מה דיוקם ומה הרלוונטיות שהם מציגים (האם אתה יכול לומר האם הטעם הישראלי שונה מזה של שותפינו לתחביב מעבר לים), מסופקני אם ניתן להסיק מסקנות מתוך הדברים שרשמת.

לא כל דבר מצריך מסקנות. יש משהו כזה שנקרא סקרנות, והיא אוהבת לבוא על סיפוקה, אם בכלל.
שנית, אני מכיר לא רע את הסצנה האודיופילית בברלין, והמגוון שם הרבה יותר גדול ממה שאני מוצא כאן. כלומר, יש אחוז יחסי הרבה יותר גדול של אנשים שמקשיבים לשיטות אחרות מקופסאות. גם מצאתי שם באופן כללי איזון הרבה יותר גדול בין גודל הרמקולים לגודל החלל.