פעם חיבבתי את החברה.
אחרי שאתה מבין לעומק באמת את מה שקורה בדריים טיאטר או בלהקות מהעולם הפרוגרסיב מטאל, סטריאני וואי לפחות בעיני קצת נדושים.
למרות שהם גיטריסטים ברמה הגבוהה ביותר שיש.
צ'מע, מבין מה אתה אומר אבל "נדושים" לא עושה איתם צדק.
תמיד היה (לשניהם) וייב של "בעלי מקצוע" ופחות של סופרסטארים חדשנים עם אובססיה להיות בפרונט. צריך לתת כבוד ל-session musicians שיודעים לשים את האגו בצד כדי לאפשר לקסם לקרות (ע"ע המתופף סטיב גד). למרות שמפה לשם לשניהם קריירת סולו ארוכה, ההתחלה שלהם קבעה את הטון להמשך. לסטריאני מגיע גם הרבה קרדיט על מעמדו כמורה...
בכל אופן, מה שיפה בעיני בטראק שהעליתי זה הבשלות והמקצוענות השקטה בשיתוף הפעולה ביניהם, לאו דווקא אפקט וואו. חוצמזה זה סתם קטע יפה גם בלי פרשנות מיוחדת.
(ועדיין לטעמי פרטרוצי כמובן לא רואה אותם ממטר לא יכולתי להתאפק
.)
מת על פטרוצ'י. על השוואות מי רואה את מי ומאיזה מטראז' - פחות
. יותר תותחים = יותר כיף.
להלן המלצה על סופר גרופ שאני מעריך שהרבה לא מכירים.
דווקא מכיר אותם, אחלה המלצה!
מאוד יפה אצלם ההתכתבות עם פרוג של פעם שקצת חסר ב"נקיון" של הז'אנר העכשווי.