מהירות הפטיפון - מדויק או לא להיות.


Vivaldi Audio

עוסק בתחום
הודעות
394
מעורבות
325
נקודות
63
לא יודע מה אתכם, אבל מהירות לא מדויקת של פטיפון יכולה להטריף אותי.
מטרת הפוסט הזה הוא לומר שאם למישהו נדמה שהאפליקציות השונות לבדיקת המהירות פותרות את הבעיה,
אז הוא קצת בבעיה.
אין ספק שהן נותנות מדד כללי טוב למהירות, ואולי זה מספיק עבור פטיפונים פשוטים,
אבל לא עבור מי שיש לו פטיפון טוב ומבין את החשיבות הקריטית של מהירות מדויקת.
מה גם שאם תעשו אפילו 10 בדיקות ברציפות, תקבלו כל פעם מספר אחר.
אפשר להשתגע מזה!
גם סטרובוסקופ ממוצע לא ממש מועיל כאן, והעיניים יוצאות מהמקום עד שקולטים, אם בכלל,
האם הקו עומד או בתנועה.

בכל מקרה, הבעיות המרכזיות של סטרובוסקופ רגיל ושל טלפון הן שהן אינן מדמות שני פקטורים חשובים:
משקל התקליט, או לפחות משקל ממוצע, ואת השפעת גרירת המחט על התקליט.

אז אני רוצה לספר לכם שמצאתי פתרון שמרגיע אותי סופסוף.
היכנסו, לדוגמה, לקישור הזה.

מדובר במוצר של Clearaudio (גילוי נאות: אין לי קשר וחצי קשר ליצרנית הזאת):
סטרובוסקופ בגודל של תקליט, במשקל 180 גרם, שמגיע עם פנס קוורץ מיוחד.
מאירים עם הפנס על הקווים המסתובבים, ואפילו אם אתם חצי עיוורים
תוכלו לראות אותם עכשיו בצורה הכי ברורה שאפשר.
בנוסף, בסטרובוסקופ, שעשוי מסוג כזה או אחר של פלסטיק, יש חריצים שעליהם אתם מניחים את המחט,
ו-Voila - הדמיה מושלמת של סיבוב תקליט בזמן אמת!
(כערך מוסף, ניתן גם להשתמש בחריצים האלה לצורך ברייק-אין של הראש.)

כיוונתי את המנוע כך שהקווים עומדים עכשיו כמו יסודות בניין, והחלטתי לבדוק בסיטואציה הזאת
מה מראות שתי אפליקציות RPM שונות שהורדתי: שתיהן מראות משהו באיזור שבין 33.5 ל-33.7...

ישאל הספקן מניין לי שהאפליקציות לא מדויקות יותר.
שאלה מצוינת, תודה.
והתשובה טמונה במוזיקה, או נכון יותר, בפרזנטציה שלה:
הכל עכשיו יושב יותר מדויק "על הפסים", כמו רכבת דוהרת. הכל יותר ברור, מוגדר, שקט, צלול, נינוח,
ובמילים אחרות: יותר נכון וריאליסטי.

דרך אגב, גם למי שלפטיפון שלו יש ספק כוח בגודל של מונובלוקים, כולל תצוגת מהירות וכיו"ב,
מומלץ לעשות בדיקה חיצונית של המהירות - סיכוי סביר שתופתעו.

האזנה עריבה
https://vivaldiaudio.co.il/
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113
תודה על התרומה!

לי יש מודל ישן יותר של זה, ללא פנס, וללא חריצים לבדיקת ההשפעה של הראש.

הוא נועד לעבודה באור כמו ניאון, שנדלק ונכבה בתדר הרשת, אבל נורות ה-LED בתקרה אינן עושות זאת, ולא רואים פסים עומדים או פסים בכלל, כך שזה לא שימושי עבורי כרגע.

רק שאלה: אני מבין שאפשר להבחין במהירות לא יציבה של התקליט, ואם היא לא מדויקת בממוצע במידה ניכרת, בעלי שמיעה אבסולוטית יכולים להבחין שהצלילים גבוהים מדי או נמוכים מדי.

האם אתה מבחין משמיעה גם בסטיות קטנות ממהירות הממוצעת, כמו 33.2 או 33.4 במקום 33.333? ואם לא, מאיזה גודל של סטיות כאלה אתה כן מבחין?
 

Vivaldi Audio

עוסק בתחום
הודעות
394
מעורבות
325
נקודות
63
תודה על התרומה!

לי יש מודל ישן יותר של זה, ללא פנס, וללא חריצים לבדיקת ההשפעה של הראש.

הוא נועד לעבודה באור כמו ניאון, שנדלק ונכבה בתדר הרשת, אבל נורות ה-LED בתקרה אינן עושות זאת, ולא רואים פסים עומדים או פסים בכלל, כך שזה לא שימושי עבורי כרגע.

רק שאלה: אני מבין שאפשר להבחין במהירות לא יציבה של התקליט, ואם היא לא מדויקת בממוצע במידה ניכרת, בעלי שמיעה אבסולוטית יכולים להבחין שהצלילים גבוהים מדי או נמוכים מדי.

האם אתה מבחין משמיעה גם בסטיות קטנות ממהירות הממוצעת, כמו 33.2 או 33.4 במקום 33.333? ואם לא, מאיזה גודל של סטיות כאלה אתה כן מבחין?
סתם אבלבל את המוח אם אנקוב במספרים - עדיין אין לי מד מהירות בראש - אבל מבחין מייד במהירות לא נכונה.
לא ערכתי שום מחקר יסודי ולא ישבתי ובדקתי מה מהירות הסיבוב המדויקת בשעה שאני מבחין שהמהירות לא נכונה.
אבל דבר אחד בטוח: עוד לפני שהתחלתי לחשוד באפליקציות, הרגשתי שמשהו פשוט לא נכון לגמרי במהירות.
הסטרובוסקופ שהזכרתי אישש לי את החשדות, וכאמור: המוזיקה נשמעת עכשיו כמו "שעטה של קטר",
והעיקר - נרגעתי סופסוף.
 

Juiced

חבר משקיען
הודעות
1,083
מעורבות
357
נקודות
83
תודה,

האפליקציות אכן לא מראות 33.33 אמיתי,
הסטייה בגירוסקופ כנראה שונה במיוחד בדגמי האנדרואידים השונים.
אייפון הציג את הסטיה הכי עקבית.

עשיתי משהוא פשוט יותר אבל דורשת גישה לפטיפון הייהנד.
בדקתי את הפלא שלי אצל חבר עם Techdas שיכול לינעל על 33.33
הגלקסי s21 שלי הציג 33.56 ומאז זה הרפרנס שלי, להיות פחות או יותר על 33.55-33.65 עם הפטיפון.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113

Vivaldi Audio

עוסק בתחום
הודעות
394
מעורבות
325
נקודות
63
תודה,

האפליקציות אכן לא מראות 33.33 אמיתי,
הסטייה בגירוסקופ כנראה שונה במיוחד בדגמי האנדרואידים השונים.
אייפון הציג את הסטיה הכי עקבית.

עשיתי משהוא פשוט יותר אבל דורשת גישה לפטיפון הייהנד.
בדקתי את הפלא שלי אצל חבר עם Techdas שיכול לינעל על 33.33
הגלקסי s21 שלי הציג 33.56 ומאז זה הרפרנס שלי, להיות פחות או יותר על 33.55-33.65 עם הפטיפון.
למה לא, אפשרי, אבל אני עצמי לא הייתי יכול לחיות עם זה.
נראה לי שזה פריט חובה למי שרציני באנלוג.
 

Vivaldi Audio

עוסק בתחום
הודעות
394
מעורבות
325
נקודות
63
יכול לרכוש באמזון קיט דומה במחיר זול יותר


פנס strube בלבד במידה וכבר יש לך את התקליט

נכון, ויש קיט כזה גם לאודיו-טכניקה ואולי לעוד חברה או שתיים, אבל כמו שהעיר אמיר,
לא לרגה ולא לאף יצרן אחר יש את הרכיב החשוב של ערוץ לניגון בעת מדידת המהירות.
בנוסף, הסטרובוסקופ של Clearaudio הוא ממש בגודל של תקליט ובמשקל של תקליט -
מה שמייצר תנאים אופטימליים לבדיקת המהירות.
הלוואי שזה היה קיט יותר זול, אבל זה הקיט היחיד שאני מכיר שממש עושה את העבודה.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113
נראה לי שזה פריט חובה למי שרציני באנלוג.
יש מה שנקרא "שמיעה אבסולוטית": בניגוד לפירוש המילולי, כאילו זו שמיעה מוחלטת ומושלמת, מדובר "רק" ביכולת לזהות צלילים בלי צליל אחר לייחס אליו, שזה לא טריוויאלי. למשל, אם משמיעים לבעל שמיעה אבסולוטית 440 הרץ, הוא יגיד "לה", ואם, בזמן אחר כלשהו, 740 הרץ, הוא יגיד "פה דיאז".

האלטרנטיבה לזה היא "שמיעה יחסית", כלומר יש צורך בצליל לייחוס. אם משמיעים לבעל שמיעה יחסית 440 הרץ, אין לו מושג איזה תו זה, אבל אם משמיעים לו למשל 740 הרץ ואומרים לו שזה פה דיאז, ואחר כך, במסגרת זמן מוגבלת לפי יכולותיו האישיות, משמיעים לו 440 הרץ, הוא יגיד "לה".

לרוב האנשים אין שמיעה אבסולוטית וגם לא שמיעה יחסית.

לפי ChatGPT ו-Gemini, ששניהם לא מהימנים, רק ל-1 מתוך 10,000 (0.01%) יש שמיעה אבסולוטית. בדרך כלל היכולת עצמה היא מלידה, אבל כמובן שכדי לתת שמות לצלילים, יש להכיר תווים. שמיעה יחסית היא משהו שבחלק מהמקרים אפשר לפתח, כך שבקרב מוזיקאים מיומנים האחוז גבוה יותר מאצל מי שרק יודעים תווים, ולפי ChatGPT, מגיע ל-70 עד 90 אחוז, בעוד שלפי Gemini, מחקרים עדכניים מעריכים שרק 4%... :) לך תסמוך עליהם.

אפשר לחשוב ששמיעה אבסולוטית היא ברכה, במיוחד עבור מוזיקאים, אבל מבחינתם זה יכול להיות עינוי. אם מישהו, במְקום שכתוב בתווים לנגן "לה" (440), מנגן תדר של 466.16 הרץ -- חצי טון גבוה יותר (לה דיאז/סי במול) -- ואת כל השאר מוגבה בדיוק באותה מידה של חצי טון, לבעל שמיעה יחסית זה יישמע מושלם, אבל לבעל שמיעה אבסולוטית הכל יישמע מזויף.

עד כאן הרקע, ועכשיו חזרה לפטיפונים.

המהירות המוחלטת (הממוצעת) משפיעה על הגובה המוחלט של הצלילים. אי-יציבות במהירות (wow & flutter) זה עניין אחר, שלא נתייחס אליו כרגע. מהירות סיבוב ממוצעת גבוהה יותר מגביהה את כל הצלילים במידה שווה, ונמוכה יותר מורידה אותם במידה שווה. למשל, מהירות של 37.42 תעלה את הכל בחצי טון, מה שיישמע לבעלי שמיעה אבסולוטית כזיוף קבוע, וכל האחרים בכלל לא ידעו שיש פה עניין. אבל ככל שהסטיה קטנה מחצי, או אפילו רבע טון, אפילו מספר בעלי השמיעה האבסולוטית שירגישו בזה הולך וקטן.

ההבדלים בין המהירות המדויקת באמת לבין המהירות שמראות האפליקציות למיניהן הם זניחים עבור הרוב המוחלט של האנשים. למשל, ההבדל בין 33.65 סיבובים לדקה, שהוזכר קודם, ל-33.33 בדיוק, הוא 0.08 טונים, הפרש זעיר שרק מיעוט אפסי כנראה מרגישים בו. הפסנתרן Emil Gilels למשל, אכן היה מסוגל להבחין בין 440 ל-444 הרץ, שגם זה 0.08 טון, כלומר האפשרות להבחין בזה קיימת במציאות, אבל, כאמור, למיעוט שכנראה הוא זניח.

לכן, אם חוזרים לעניין הקיט שבפוסט, לדעתי זה פריט חובה רק למי שרגיש לעניין במידה קיצונית, אחוז קטן מתוך ה-0.01% שהם בעלי שמיעה אבסולוטית. שאר בני התמותה, כולל רוב בעלי השמיעה האבסולוטית, יכולים להסתפק באפליקציות.

יתכן ש- @Vivaldi Audio שלנו הוא אחד מבעלי השמיעה האבסולוטית שרגישים במידה קיצונית כזו לגובה הצליל, אבל, בלי שמץ פחיתות כבוד, אתפלא אם זה המצב.
 
נערך לאחרונה ב:

Vivaldi Audio

עוסק בתחום
הודעות
394
מעורבות
325
נקודות
63
אם אני מבין נכון, אתה טוען שרכישת המוצר האמור מותנית בשמיעה אבסולוטית.
אם כן, אתה מפספס לדעתי את העיקר.
לטעמי, מה שחשוב כאן הוא לא היכולת להבדיל בין 33.33 לבין, לדוגמה, 33.5 (אם כי זה יכול להיות תרגיל משעשע)
- בשביל זה קיים המכשור - אלא האם בעקבות ההבדל הזה יש גם הבדל שמיע בפרזנטציה של המוזיקה.
במילים פשוטות, האם שומעים יותר טוב.
והתשובה היא שאין צורך בשמיעה אבסולוטית כדי לשמוע את השיפור שמהירות מדויקת מייצרת.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113
אם אני מבין נכון, אתה טוען שרכישת המוצר האמור מותנית בשמיעה אבסולוטית.
מאיפה לקחת את זה?

לא ולא. זה נועד לכיוונון אופטימלי של הפטיפון בכל האספקטים שנתמכים
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113
אני כן טוען שממש לא כל אחד יהנה מהשיפור-לכאורה שנותן 0.08% בגובה הצליל, ולכן לרוב המוחלט בהחלט מספיקות האפליקציות בהקשר הזה.

אבל מה שמאפשרות המדידות האחרות כן שמיע
 

moshe625

חבר משקיען
הודעות
1,096
מעורבות
345
נקודות
83
אם אני מבין נכון, אתה טוען שרכישת המוצר האמור מותנית בשמיעה אבסולוטית.
אם כן, אתה מפספס לדעתי את העיקר.
לטעמי, מה שחשוב כאן הוא לא היכולת להבדיל בין 33.33 לבין, לדוגמה, 33.5 (אם כי זה יכול להיות תרגיל משעשע)
- בשביל זה קיים המכשור - אלא האם בעקבות ההבדל הזה יש גם הבדל שמיע בפרזנטציה של המוזיקה.
במילים פשוטות, האם שומעים יותר טוב.
והתשובה היא שאין צורך בשמיעה אבסולוטית כדי לשמוע את השיפור שמהירות מדויקת מייצרת.
האם אתה משתמש בקלאמפ כשאתה מאזין ואם כן האם אתה משתמש בו כשאתה בודק מהירות?
 

Juiced

חבר משקיען
הודעות
1,083
מעורבות
357
נקודות
83
האם יש שיפור סוני שמיע ב 33.33 קבוע?

שאלתי פה

לא קיבלתי תשובה ברורה.

אני שם את הפלאפון על הקלאמפ בזמן הניגון כי אכן ה drag של המחט על בגרוב מורידה את המהירות,
אצלי לפחות..
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,877
מעורבות
2,915
נקודות
113
האם יש שיפור סוני שמיע ב 33.33 קבוע?
תלוי במידת הסטייה, ועבור סטיות ברמת ההבדל בין אפליקציה לדיוק המוחלט, שמיע רק לבעלי שמיעה אבסולוטית בעלי רגישות יוצאת דופן להבדלים בגובה.

אני שם את הפלאפון על הקלאמפ בזמן הניגון כי אכן ה drag של המחט על ברוב מורידה את המהירות,
הגיוני מאוד. השפעת ה"משיכה" של המחט תלויה בין השאר ב:
  1. המרחק ממרכז התקליט
  2. ה-VTF
  3. האמפליטודה של הסאונד
  4. עבור אמפליטודה נתונה, ככל שהתדר גבוה יותר, המשיכה גדולה יותר.
אם אני מבין נכון, פטיפונים עם מנגנוני servo למיניהם יכולים לבצע תיקונים ברמה זו או אחרת לשינויים במהירות, אבל זה תמיד באיחור, לפעמים יותר מדי, ולפעמים יכולה להיווצר התנדנדות קלה בין מהיר מדי לאיטי מדי (wow) עד שהעסק מתייצב, אבל שינויים במוזיקה יכולים להתחיל סבב כזה מחדש, אפילו לפני ההתייצבות.
 

Vivaldi Audio

עוסק בתחום
הודעות
394
מעורבות
325
נקודות
63
האם אתה משתמש בקלאמפ כשאתה מאזין ואם כן האם אתה משתמש בו כשאתה בודק מהירות?
כן, משתמש בקלאמפ. וברור, משתמש בו כשאני בודק מהירות.
הרעיון הוא לדמות בצורה אופטימלית את מה שקורה בזמן אמת.
 


למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור