מדידות ואודיו!


נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,099
מעורבות
4,264
נקודות
113
מה אתם אומרים?
האם מוצר שנמדד יותר טוב ישמע יותר טוב?
 

נמר

כתב אודיו
צוות האתר
הודעות
20,099
מעורבות
4,264
נקודות
113
חחחחחחחחחחח

בכייף רוזי.
אני נוטה לקפוץ על מציאות. אחרי הכל מה שמייצר את השאלות החשובות הן התגובות שלכם.:D
 

utopia

אוהב את התחום
הודעות
73
מעורבות
0
נקודות
0
זה בטח תלוי באיכות מכשירי המדידה :p
 

liorkoren

מנהל
צוות האתר
הודעות
19,855
מעורבות
666
נקודות
113
הלוואי שזה אכן היה אפשרי בדרך זו...
רק שאם נסתכל על תחום הוידאו למשל, גם שם כבר לא ממש ניתן לבחור מוצר על סמך נתונים, כי חלקם (כמו ניגודיות למשל) הפכו להיות שיווקיים ואי אפשר לבחור לפיהם.
 

TakeOne

חבר משקיען
הודעות
2,917
מעורבות
865
נקודות
113
מי שמע מכשיר עם מדידות על הפנים וצליל מדהים?

(אותי מדידות לא מעניינות בכלל).
 

nizans

חבר משקיען
הודעות
619
מעורבות
10
נקודות
18
אין קשר וכל קשר הוא מיקרי בהחלט.
 

אורי_ו

כתב האתר
צוות האתר
הודעות
12,760
מעורבות
315
נקודות
83
מה המדידות שנמדדו?
 

ולדיסלב

אוהב את התחום
הודעות
128
מעורבות
0
נקודות
0
לפי מה שאמר יואב גבע, בראיון שנתן בישראל, אם יש את כל הנתונים (מעל 300 נתונים טכניים) אז כן ניתן לדעת איך ישמע רמקול ובעצם גם כל דבר אחר, הבעיה היא כפי שאמר היא שרוב האנשים לא מכירים את כל מה שאומרים הנתונים וגם החברות לא רוצות ללמד את הציבור כי כנראה מסתתר מאוחרי זה עניין הביזנס (כסף), ואם תחשבו על כך זה נכון כי בסופו של דבר לצליל ניתן לתת ביטוי מספרי כי הכול זה פיזיקה ואין דבר כזה ששומעים משהו ולא ניתן להסביר זאת באופן פיזיקלי בעל ביטוי מטמטי (ואני אישית לא מהנדס אך למדתי פיזיקה וצטימטיקה 5 יח"ל).
 

mokes

חבר משקיען
הודעות
1,132
מעורבות
1
נקודות
0
ולדיסלב צודק. אם היו לך את כל הנתונים הרלוונטים אז כן. הבעייה שהיצרנים מספקים מספרים בודדים, שאפילו אותם לא ניתן להשוות 1-1, אז זה לא רלוונטי. John Atkinson מסטריאופיל עושה עבודה טובה בתחום, מודד באופן עצמאי ביסודיות, וכך גם ניתן להסביר בהרבה מקרים את מה שהמבקרים שלו שומעים.
 

רוזי1

חבר משקיען
הודעות
4,349
מעורבות
884
נקודות
113
ולדיסלב צודק. אם היו לך את כל הנתונים הרלוונטים אז כן. הבעייה שהיצרנים מספקים מספרים בודדים, שאפילו אותם לא ניתן להשוות 1-1, אז זה לא רלוונטי. John Atkinson מסטריאופיל עושה עבודה טובה בתחום, מודד באופן עצמאי ביסודיות, וכך גם ניתן להסביר בהרבה מקרים את מה שהמבקרים שלו שומעים.
על זה נולד השרשור.
 

michael123

חבר משקיען
הודעות
9,739
מעורבות
1,434
נקודות
113
למען האמת, ישנם כמה פרמטרים שמתאפיינים עם רמת ציוד גבוהה, כגון
- טווח דינמי מעל 120db עבור מגברים או/וגם FR רחב פס מעל 200KHz +/- 3db
- עבור רמקולים FR רחב, מ-20HZ עד 50KHZ +/- 3db

זאת לא ערובה לסאונד טוב (מה זה בכלל???), אבל מכשיר טוב אמור להצטיין במעבדה.
בדיקות זה סה"כ השלמה של האזנה, בדיוק כמו שנעשה בסטריופיל
 

אבנר126

אוהב את התחום
הודעות
365
מעורבות
1
נקודות
18
מדידות הן דבר חשוב!!!

אין ספק כי מדידות הן דבר חשוב - במהלך הפיתוח של מכשיר כלשהוא חייבים להעזר בכלי מדידה
שונים ומשונים וזאת כדי לקבל "חיווי" ולהבין באיזה נקודה נמצא המתכנן, במיוחד כשהמוצר אינו סופי-המדידות הרבה מאד פעמים יעזרו להבין אם אני בתור מתכנן משפר או "דופק" את התוצאה.

ואם במדידות של מוצר סופי עסקינן אז וודאי כי ישנם בדיקות חיוניות- התנגדות,השראות,קיבוליות...

אך אם השאלה הנשאלת למעשה היא האם על פי תמונת מצב ב SPECTRUM ANALYZER אוכל
לדעת האם הרמקול\מגבר ישמע איכותי,לטעמי, מפורט, מדוייק, או למשל טבעי???-לא בדיוק.

האוזן קובעת בסוף!!!
 

ronenperetz

חבר משקיען
הודעות
1,571
מעורבות
235
נקודות
63
אין ערובה שמוצר המציג פרמטרים טובים גם ישמע מצויין-hi fi choice מבצע מדידות מורכבות ובהרבה מוצרים שהציגו ספקים מצויינים לא תמיד נישמעו טוב.
 

אורי_ו

כתב האתר
צוות האתר
הודעות
12,760
מעורבות
315
נקודות
83
מה זה פרמטר טוב?
מה זה מדידות טובות?

מדידה טובה = המדידה מראה את כוונת המשורר.
 

yairf

עוסק בתחום
הודעות
2,321
מעורבות
21
נקודות
38
קצת הסטורייה: הויכוח לגבי מדידות לא התחיל אתמול. כבר לפני 30 שנה התחילו היצרנים היפניים להתבסס על מדידות כעל פרמטר שיווקי - למשל Kenwood מאד התגאתה בעובדה שהמגברים שלה יציבים כבר בתדר 0, כלומר DC. אח"כ התחילה מלחמת וואטים וכל אחד הראה מדידות וואטים לפי סגנונו האישי. אח"כ גילו את ה-THD, והיו אלו סאנסוי שבנו קמפיין שיווקי שלם (שנת 81 נדמה לי) על בסיס THD הכי נמוך בשוק.
מהצד השני של העולם, היו אלו הבריטים שהמשיכו לטעון בלהט שהמגברים שלהם נשמעים מצויין גם בלי לפרסם תוצאות מדידה ושבעצם מדידות = חארטה. חברת NAIM למשל התחילה לפרסם תוצאות מדידה של המגברים שלה רק בשנים האחרונות, וגם זה בקמצנות יחסית.
אני מניח שהאמת נמצאת איפשהו באמצע - יש משמעות למדידות, ויש לייחס להן משקל משמעותי, אבל לא כמו שהיצרנים מראים לנו, ולמה הכוונה? לדוגמה נתון העיוות (THD) שיצרנים יפנים תמיד נוטים לנופף בו - אין לו שום משמעות כמו שהוא מוצג. אם כבר, עדיף להציג את המבנה ההרמוני של העיוות (הרמונייה ראשנה, שנייה וכו') ולראות אילו הרמוניות דומיננטיות ולפי איזה סדר (האם השלישית גבוהה מהשנייה או להיפך וכו').
בזמנו גם נכתבו מאמרים המראים את הצורך במדידות עיוותים הנוצרים בעת מעברים חדים (Transient), שכן מוזיקה מבוססת על צליל משתנה, ולא על צפצוף קבוע (שמשתמשים בו במדידת THD).
נכתבו כבר מאמרים רבים המציעים פרוצידורות למדידה של מגברים ורמקולים, וגם את הקשר בינם לבין חווית ההאזנה. זכור לי מאמר אחד שהציע מדד לעיוותים ששונה בתכלית מ-THD, וגם הראה תוצאות סקר שעשה בקבוצה של מאזינים שהראו קורלצייה בין תוצאת טובות לפי המדידות שלו לבין חווית ההאזנה. מיותר לציין שאף חברה מסחרית לא אימצה את השיטה שלו, הרי אף אחד לא רוצה לקבל את האמת בפנים, לא?
 

Joshua_G

חבר משקיען
הודעות
3,721
מעורבות
4
נקודות
0
קצת הסטורייה: הויכוח לגבי מדידות לא התחיל אתמול. כבר לפני 30 שנה התחילו היצרנים היפניים להתבסס על מדידות כעל פרמטר שיווקי - למשל Kenwood מאד התגאתה בעובדה שהמגברים שלה יציבים כבר בתדר 0, כלומר DC. אח"כ התחילה מלחמת וואטים וכל אחד הראה מדידות וואטים לפי סגנונו האישי. אח"כ גילו את ה-THD, והיו אלו סאנסוי שבנו קמפיין שיווקי שלם (שנת 81 נדמה לי) על בסיס THD הכי נמוך בשוק.
מהצד השני של העולם, היו אלו הבריטים שהמשיכו לטעון בלהט שהמגברים שלהם נשמעים מצויין גם בלי לפרסם תוצאות מדידה ושבעצם מדידות = חארטה. חברת NAIM למשל התחילה לפרסם תוצאות מדידה של המגברים שלה רק בשנים האחרונות, וגם זה בקמצנות יחסית.
אני מניח שהאמת נמצאת איפשהו באמצע - יש משמעות למדידות, ויש לייחס להן משקל משמעותי, אבל לא כמו שהיצרנים מראים לנו, ולמה הכוונה? לדוגמה נתון העיוות (THD) שיצרנים יפנים תמיד נוטים לנופף בו - אין לו שום משמעות כמו שהוא מוצג. אם כבר, עדיף להציג את המבנה ההרמוני של העיוות (הרמונייה ראשנה, שנייה וכו') ולראות אילו הרמוניות דומיננטיות ולפי איזה סדר (האם השלישית גבוהה מהשנייה או להיפך וכו').
בזמנו גם נכתבו מאמרים המראים את הצורך במדידות עיוותים הנוצרים בעת מעברים חדים (Transient), שכן מוזיקה מבוססת על צליל משתנה, ולא על צפצוף קבוע (שמשתמשים בו במדידת THD).
נכתבו כבר מאמרים רבים המציעים פרוצידורות למדידה של מגברים ורמקולים, וגם את הקשר בינם לבין חווית ההאזנה. זכור לי מאמר אחד שהציע מדד לעיוותים ששונה בתכלית מ-THD, וגם הראה תוצאות סקר שעשה בקבוצה של מאזינים שהראו קורלצייה בין תוצאת טובות לפי המדידות שלו לבין חווית ההאזנה. מיותר לציין שאף חברה מסחרית לא אימצה את השיטה שלו, הרי אף אחד לא רוצה לקבל את האמת בפנים, לא?

נכון מאד.

מבלי להיכנס לפירוט טכני, המדידות המתפרסמות על ידי היצרנים הן כמעט חסרות חשיבות לעניין האיכות הנשמעת לאוזן. לעומת זאת, מרבית היצרנים לא מבצעים את המדידות שהן כן משמעותיות – ואם הם מבצעים מדידות אלה, התוצאות אף פעם לא מופיעות בפרסומים שלהם.

דוגמא, על קצה המזלג.
אוזן האדם לא רגישה לעיוותים הרמוניים בהרמוניה השנייה ברמה של 0.5% ופחות, ובהרמוניה השלישית ברמה של 0.2% ופחות. לעומת זאת, כל רמה ברת-מדידה כלשהי של עיוותים בהרמוניה השביעית צורמת מאד לאוזן.
לכן, יש חשיבות רבה להתפלגות ההרמונית של העיוותים, הרבה יותר מאשר לרמת העיוותים הכוללת. כך, יש מגברים בעלי רמת עיוותים הרמוניים כוללת של 0.8% הנשמעים הרבה יותר טוב מאשר מגברים אחרים בעלי רמת עיוותים הרמוניים כוללת של 0.001% (כאשר בתוך רמה כוללת זאת יש גם עיוותים ברי-מדידה של ההרמוניה השביעית).
בנוסף, עיוותי אפנון רגעיים (TIM or Transient Inter-Modulation) רלוונטיים לתוכן מוסיקלי הרבה יותר מאשר מדידות עיוותים בתדר יחיד בעוצמה קבועה, או אפילו בזוג תדרים בעוצמה קבועה.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור