AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113
נראה לי שסטרימינג (streaming) והורדות קבצים (downloads) הם העתיד, שכן אפשר לטעון שהם עובדים טוב יותר עבור כל הנוגעים בדבר (למעט יצרני המדיה הפיזית והתיעוד שלה וחברות המשלוחים):
קחו בחשבון מדיה פיזית מנקודת המבט של חברת ההקלטות (ה-label): יש לייצר אותה, להדפיס חוברות, לשלוח לחנויות, לשלוח ללקוחות, עם בעיות של פריטים פגומים, נזקים במהלך ההובלה, החזרות וכו', כמו גם הפסדים כתוצאה מעודף מלאי או מלאי לא מספיק.
בעיות דומות יש גם לבעלי חנויות, גם מקוונות, וגם, במידה רבה יותר, פיזיות.
חשבו על עולם ללא מדיה פיזית מנקודת המבט של הלייבל: הלייבל שם את קבצי המוזיקה והתיעוד על שרת, ומוכר אותם. אמנם יש להגדיר ולתחזק את השרת, אבל תוספות פריטים אינן משנות את תחזוקת השרת באופן מהותי. זהו!
קחו בחשבון מדיה פיזית מנקודת מבטו של הלקוח/המאזין: צריך לחפש חנויות (פיזיות או מקוונות) שמחזיקות את המוצר. אם קונים באינטרנט, צריך להזמין, להמתין להגעה לסניף הדואר, ללכת לשם, לחפש חנייה, להמתין בתור, לשלם מכס, לחזור הביתה, לחפש חנייה ליד הביית, לטפל בפריטים שבורים, תקולים או לא נכונים, שזה כולל כתיבת מיילים עם בקשת החזר (refund), ולפעמים לשלוח אותם חזרה (כל הסיפור עם סניף הדואר). אם קונים בחנות פיזית, גם יש סיפורי חניה ליד החנות וחזרה ליד הבית. המלאי והמבחר מוגבלים במידה כמעט בלתי קבילה. אם רוצים משהו שאין במלאי, אז זה מזל אם אפשר להזמין ולחכות ולהגיע שוב, בחלק מהמקרים אי אפשר להזמין אפילו. צריך לחטט בערמות תקליטים מאובקים (יש שאוהבים את זה), לא תמיד שעות הפתיחה נוחות, וכו' וכו'.
מדיה פיזית גם תופסת הרבה מקום, ודורשת מיון, סידור במדפים/מגירות/ארונות, ולפעמים גם קיטלוג כדי להתמצא, כשכל אלה כרוכים בהמון עבודה. כל נגינה של פריט דורשת לקום, לחפש את הפריט (לא תמיד קל, לא תמיד הוא במקום, וכו'), להביא אותו, להוציא מהאריזה, לשים אותו בנגן, בתקליטים רצוי לנקות את התקליט ואת המחט, לקום כל פעם שצריך להחליף צדדים/תקליטים/דיסקים + פעם אחת בסוף, כולל להוציא מה שהיה בנגן, לשים באריזה, ולהחזיר למקום, מה שהרבה פעמים מתעצלים לעשות ונוצר ברדק שדורש סידור קשה עוד יותר.
בנוסף, מדיה פיזית תלויה בנגנים פיזיים עם חלקים מיכאניים ואופטיים שמתקלקלים ונשחקים, שעם הזמן ייתכן שיעלמו מהעולם ו/או לא יהיו חלקי חילוף. המדיה עצמה נתונה לשריטות, לכלוך ושחיקה. תקליטים דורשים ניקוי ופטיפונים וחלקיהם דורשים ניקוי, setup והחלפות מדי פעם.
חשבו על עולם ללא מדיה פיזית מנקודת מבטו של המאזין: לחפש את הקובץ, וללחוץ Play. זהו!
עם זאת, יש הממשיכים לקנות מדיות פיזיות מכל מיני סיבות, כולל:
זה לא שאני לא אוהב מדיה פיזית: לא מזמן קיבלתי משלוח SACDs מ-Tower Record Japan, דרך חברת שילוח, מחירים מטורפים, מחירי משלוח מטורפים ועמלות מטורפות, אבל לפחות אני מבין שאין לזה עתיד.
תוספת מאוחרת 1: יש להזכיר שכבר היום יש לא מעטים שלא יודעים מה זה תקליט ואפילו CD. יותר ויותר אנשים בכלל לא מכירים את הקונספט של לשבת מול מערכת ולהקשיב, אלא מאזינים לאוזניות בכל מקום, או לכל היותר על רמקולים של מחשב. לך תשכנע אותם להשתמש במדיות הארכאיות האלה. עם הזמן, אלה יהיו הרוב המוחלט.
תוספת מאוחרת 2: גם לא בטוח מה יהיה שיעור האודיופילים באוכלוסיה בעתיד, ועבור לא-אודיופילים, ההבדלים בין סטרימינג לקבצים ולמדיות ארכאיות הוא פחות מזניח.
תוספת מאוחרת 3: זו אינה קריאה/הצעה לאף אחד לעבור לסטרימינג בעצמו, ואין צורך להסביר למה לא עוברים כרגע ומה ההעדפות הנוכחיות. הכל בסדר כפי שהוא אצל כל הקוראים. מדובר רק על הערכה מה יקרה בעתיד [הרחוק], מתוך הערכה שבאופן פרקטי, יש לסרטרימינג (ולקבצים) יתרונות עצומים גם עבור ה-labels וגם עבור לקוחותיהם.
תוספת מאוחרת 4: סביר להניח שיישארו נישות של מדיות פיזיות, שיקטנו עם הזמן, ובסופו של דבר או יישארו על אש קטנה גם לאחר השתלטות הסטרימינג (והקבצים) או ימותו לגמרי. לא שזה באמת משנה.
קחו בחשבון מדיה פיזית מנקודת המבט של חברת ההקלטות (ה-label): יש לייצר אותה, להדפיס חוברות, לשלוח לחנויות, לשלוח ללקוחות, עם בעיות של פריטים פגומים, נזקים במהלך ההובלה, החזרות וכו', כמו גם הפסדים כתוצאה מעודף מלאי או מלאי לא מספיק.
בעיות דומות יש גם לבעלי חנויות, גם מקוונות, וגם, במידה רבה יותר, פיזיות.
חשבו על עולם ללא מדיה פיזית מנקודת המבט של הלייבל: הלייבל שם את קבצי המוזיקה והתיעוד על שרת, ומוכר אותם. אמנם יש להגדיר ולתחזק את השרת, אבל תוספות פריטים אינן משנות את תחזוקת השרת באופן מהותי. זהו!
קחו בחשבון מדיה פיזית מנקודת מבטו של הלקוח/המאזין: צריך לחפש חנויות (פיזיות או מקוונות) שמחזיקות את המוצר. אם קונים באינטרנט, צריך להזמין, להמתין להגעה לסניף הדואר, ללכת לשם, לחפש חנייה, להמתין בתור, לשלם מכס, לחזור הביתה, לחפש חנייה ליד הביית, לטפל בפריטים שבורים, תקולים או לא נכונים, שזה כולל כתיבת מיילים עם בקשת החזר (refund), ולפעמים לשלוח אותם חזרה (כל הסיפור עם סניף הדואר). אם קונים בחנות פיזית, גם יש סיפורי חניה ליד החנות וחזרה ליד הבית. המלאי והמבחר מוגבלים במידה כמעט בלתי קבילה. אם רוצים משהו שאין במלאי, אז זה מזל אם אפשר להזמין ולחכות ולהגיע שוב, בחלק מהמקרים אי אפשר להזמין אפילו. צריך לחטט בערמות תקליטים מאובקים (יש שאוהבים את זה), לא תמיד שעות הפתיחה נוחות, וכו' וכו'.
מדיה פיזית גם תופסת הרבה מקום, ודורשת מיון, סידור במדפים/מגירות/ארונות, ולפעמים גם קיטלוג כדי להתמצא, כשכל אלה כרוכים בהמון עבודה. כל נגינה של פריט דורשת לקום, לחפש את הפריט (לא תמיד קל, לא תמיד הוא במקום, וכו'), להביא אותו, להוציא מהאריזה, לשים אותו בנגן, בתקליטים רצוי לנקות את התקליט ואת המחט, לקום כל פעם שצריך להחליף צדדים/תקליטים/דיסקים + פעם אחת בסוף, כולל להוציא מה שהיה בנגן, לשים באריזה, ולהחזיר למקום, מה שהרבה פעמים מתעצלים לעשות ונוצר ברדק שדורש סידור קשה עוד יותר.
בנוסף, מדיה פיזית תלויה בנגנים פיזיים עם חלקים מיכאניים ואופטיים שמתקלקלים ונשחקים, שעם הזמן ייתכן שיעלמו מהעולם ו/או לא יהיו חלקי חילוף. המדיה עצמה נתונה לשריטות, לכלוך ושחיקה. תקליטים דורשים ניקוי ופטיפונים וחלקיהם דורשים ניקוי, setup והחלפות מדי פעם.
חשבו על עולם ללא מדיה פיזית מנקודת מבטו של המאזין: לחפש את הקובץ, וללחוץ Play. זהו!
עם זאת, יש הממשיכים לקנות מדיות פיזיות מכל מיני סיבות, כולל:
- אי-מיומנות בטכנולוגיות וחשש מהן (טכנופוביה)
- הרגל (שזה שונה מנוסטלגיה)
- רוצים בעלות על המוזיקה, כולל pride of ownership
- חוששים שאתרי הסטרימינג ייסגרו (מה שכבר קרה, למשל Primephonic) ואז הם יישארו בלי הדברים שהיום אפשר להשיג פיזית ובעתיד לא
- היעדר ציוד מתאים ואי רצון להשקיע בו (עוד קומפוננטות)
- עצלנות
- נוסטלגיה
- אוהבים את התיעוד הנלווה, במיוחד אריזות וחוברות גדולות של תקליטים
- אוהבים את הריחות של המדיה הפיזית
- אוהבים את ההתעסקות, הטיקסיות של לשים תקליט וכד'
- הסאונד פחות טוב (לדעתם של חלק מהאודיופילים)
- מוזיקה שאין באתרי סטרימינג ולפעמים אפילו אין גירסה דיגיטלית, רק תקליטים (כולל 78), טייפים וכד'
זה לא שאני לא אוהב מדיה פיזית: לא מזמן קיבלתי משלוח SACDs מ-Tower Record Japan, דרך חברת שילוח, מחירים מטורפים, מחירי משלוח מטורפים ועמלות מטורפות, אבל לפחות אני מבין שאין לזה עתיד.
תוספת מאוחרת 1: יש להזכיר שכבר היום יש לא מעטים שלא יודעים מה זה תקליט ואפילו CD. יותר ויותר אנשים בכלל לא מכירים את הקונספט של לשבת מול מערכת ולהקשיב, אלא מאזינים לאוזניות בכל מקום, או לכל היותר על רמקולים של מחשב. לך תשכנע אותם להשתמש במדיות הארכאיות האלה. עם הזמן, אלה יהיו הרוב המוחלט.
תוספת מאוחרת 2: גם לא בטוח מה יהיה שיעור האודיופילים באוכלוסיה בעתיד, ועבור לא-אודיופילים, ההבדלים בין סטרימינג לקבצים ולמדיות ארכאיות הוא פחות מזניח.
תוספת מאוחרת 3: זו אינה קריאה/הצעה לאף אחד לעבור לסטרימינג בעצמו, ואין צורך להסביר למה לא עוברים כרגע ומה ההעדפות הנוכחיות. הכל בסדר כפי שהוא אצל כל הקוראים. מדובר רק על הערכה מה יקרה בעתיד [הרחוק], מתוך הערכה שבאופן פרקטי, יש לסרטרימינג (ולקבצים) יתרונות עצומים גם עבור ה-labels וגם עבור לקוחותיהם.
תוספת מאוחרת 4: סביר להניח שיישארו נישות של מדיות פיזיות, שיקטנו עם הזמן, ובסופו של דבר או יישארו על אש קטנה גם לאחר השתלטות הסטרימינג (והקבצים) או ימותו לגמרי. לא שזה באמת משנה.
נערך לאחרונה ב:
